כדאי לדעת: מימון באמצעות קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC)

 

בקצרה

המאפיין העיקרי המייחד קרן הון סיכון תאגידית, הוא מבנה ההקמה שלה כחברת בת או חטיבה פנים-ארגונית של תאגיד בינלאומי מבוסס, המבצע דרכה את השקעותיו.

כפועל יוצא, קרנות הון סיכון תאגידיות אינן קצובות בזמן או מוגבלות להון שגייסו עם הקמתן (כמו הקרנות "הרגילות") והן בד"כ מגיעות עם גב כלכלי איתן. דבר זה מאפשר להן לפעול מתוך אינטרס השקעה אסטרטגי ולהציע לסטרטאפים אופק השקעה ארוך עם פוטנציאל לרכישה בהמשך הדרך. בהתאם, הן יכולות להיכנס בכל שלב, להשקיע גם במיזמים שצריכים זמן רב להתפתחות ולהציע מגוון צורות השקעה.

מעבר לכך, הקשר ההדוק בין הקרן לבין התאגיד הבינלאומי שהקים אותה, מקנה לסטרטאפ ערכים מוספים שהיה מתקשה להשיג בעצמו: "גושפנקא" שתורמת לחשיפת המיזם לשוק ולחיזוק המוניטין שלו, גישה למשאבים טכנולוגיים ולוגיסטיים של התאגיד ו/או קשרים עסקיים עם התאגיד וסביבתו.

יחד עם זאת, אותם המאפיינים עלולים להתגלות גם כחסרונות עבור הסטרטאפ המושקע, כאשר הסיכון העיקרי הוא בכך שהתאגיד יתגלה כמתחרה של המיזם ויהיה בניגוד עניינים עמו.

אולם את מרבית החסרונות או הסיכונים ניתן לזהות בבחינה מעמיקה טרם קבלת ההשקעה, בדגש על מבנה הקרן ומידת עצמאותה מהתאגיד; קיומן של מגבלות רגולטוריות על ההשקעה; והבנה של כלל היבטי המדיניות המובילים את הקרן, השקעותיה ויחסיה עם התאגיד.

מתוך הבנה מיטבית שכזו, ניתן להחיל מנגנוני מידור ולקבוע את תנאי ההתקשרות באופן שיסייע לסטרטאפ למקסם את יתרונות ההשקעה מחד, ולמזער את הסיכונים שעשויים לצוץ בה מאידך.  

 

קרנות הון סיכון תאגידיות (CVC)

בשנים האחרונות הולך וגדל מספר ההשקעות המתבצעות על ידי קרנות הון סיכון תאגידיות (Corporate Venture Capital או בקיצור: CVC) – קרנות הון סיכון שמוקמות על ידי חברות בינלאומיות אמידות, במטרה לבצע דרכן את השקעותיהן במיזמים מתפתחים וחברות סטרטאפ. הבולטות שבהן בתקופה האחרונה הן הקרנות של חברות הענק הטכנולוגיות (כמו אינטל, גוגל ומייקרוסופט), עם זאת קרנות הון סיכון תאגידיות הן צורת השקעה שמאפיינת גם חברות שאינן טכנולוגיות, כמו בנקים, חברות מזון ורשתות קמעונאיות.

בעוד שהתפתחות התופעה מספקת הזדמנויות חדשות לסטרטאפים שתרים אחרי מימון, חשוב להבין את היתרונות והחולשות הגלומים בהשקעה של קרן הון תאגידית – הן כדי להעריך היטב את מאפייניהן על פני החלופות הן כדי להפיק את המרב מהשקעתן.

מה מייחד את הקרנות התאגידיות?

המאפיין המרכזי שמייחד קרנות הון סיכון תאגידיות ביחס אל קרנות הון סיכון "קלאסיות", הוא צורת התאגדותן.

קרן הון סיכון (VC) היא קרן השקעות פרטיות הקצובה בזמן והמשקיעים בה הם שותפים מוגבלים. קרן הון סיכון תאגידית (CVC), לעומת זאת, היא קרן השקעות המוקמת על ידי תאגיד בינלאומי מבוסס - כחברת בת שלו או כחטיבה פנים-ארגונית – ומהווה "זרוע מבצעת" להשקעות של התאגיד עצמו.

מבנה ההקמה של קרנות ההון התאגידיות, שאינו קצוב בזמן ומקושר לתאגיד ומשאביו, משפיע רבות על אופי ההשקעות שקרנות אלו מבצעות; על האינטרס המוביל אותן, השלבים בהן הן משקיעות במיזם, המשאבים שהן עשויות להנגיש עבורו ותקופת הזמן שהן מלוות אותו.

גב כלכלי יציב ואיתן

אין ספק שגב כלכלי הוא יתרון משמעותי לחברות סטרטאפ, והקרנות התאגידיות (CVC) נוטות להגיע איתו "בילט אין". בשונה מהקרנות הקלאסיות, קרנות הן סיכון תאגידיות לא קצובות בזמן, לא מוגבלות להון שגייסו עם הקמתן והן מגובות בתאגיד בינלאומי יציב – ממנו הן יכולות לגייס הון נוסף, במידת הצורך.

מתוך כך, הקרנות התאגידיות יכולות להציע לסטרטאפ אופק כלכלי והן בעלות פוטנציאל ממשי לרכוש אותו בהמשך הדרך – דבר המספק להן יתרונות נוספים עבור הסטרטאפ ומשפיע רבות על אופי ההשקעות שלהן. 

אינטרס השקעה אסטרטגי וחשיבה ארוכת טווח

בעוד שקרנות הון סיכון (VC) מבססות את השקעותיהן על הסבירות להשגת החזר או תשואה גבוהה בטווחי זמן קצרים, המבנה הייחודי והגב הכלכלי של הקרנות התאגידיות (CVC) מאפשר להן לפעול מתוך חשיבה ארוכת טווח; הן מונעות מתוך אינטרס השקעה אסטרטגי ומקוות להשיג מהשקעותיהן יתרונות תחרותיים, כמו גישה לטכנולוגיות, רעיונות ושווקים חדשים או גיוון של תיקי המוצר שלהן.

בהתאם, קרנות הון סיכון תאגידיות נוטות ללוות את הסטרטאפ לתקופה ארוכה יותר ולהשקיע גם במיזמים שדרוש להם זמן רב להתפתח. אופק ההשקעה הארוך מאפשר למיזם לגדול, תוך קבלת החלטות לטווח הרחוק ללא הלחץ החיצוני לחתור לאקזיט מהיר (כפי שמאפיין את הקרנות "הקלאסיות").

בכל שלב ובמגוון צורות השקעה

החשיבה האסטרטגית ואורך הרוח של הקרנות התאגידיות מאפשרים להן גמישות גבוהה יותר גם בתזמון וצורת ההשקעות שהן מציעות. אם קרנות VC נוטות להיכנס עם הגעת המיזם ל- Early stage ולהציע השקעה ישירה תמורת מניות (אחוזי בעלות) - קרנות הון סיכון תאגידיות יכולות להיכנס בכל שלב ולהציע מגוון צורות השקעה. מלבד להשקעה הונית ישירה, קרן הון סיכון תאגידית יכולה להציע גם הלוואה או שווי כסף (כמו אספקת משאבים או שירותים); ומלבד למניות, היא עשויה לקבל גם תמלוגים או רישיונות עבור הטכנולוגיה שהמיזם מפתח.

לא רק כסף: קשרים, משאבים ומוניטין

פעמים רבות הקשר ההדוק בין קרנות הון תאגידיות לבין החברות הבינלאומיות שהקימו אותן מקנה לסטרטאפ ערכים מוספים בדמות קשרים, כלים ומשאבים שהוא היה מתקשה להשיג בעצמו. החל מחשיפה לניסיון, ידע עסקי והון אנושי מפותח בתעשייה הרלוונטית, ועד לגישה אל מאגר לקוחות גלובלי ואפשרות להשתמש במשאבים טכנולוגיים וערוצי הפצה של התאגיד הרב-לאומי – שעשויים להיות משמעותיים עבור המיזם לא פחות מההשקעה הכספית עצמה.

גם לעצם הקישור בין חברת הסטרטאפ לתאגיד המשקיע עשויים להיות יתרונות משמעותיים. מחד, התאגידים המשקיעים נוטים לפתח עסקים וקשרי מסחר עם המיזמים בהם הן השקיעו – קשרים שיכולים, כשלעצמם, לסייע רבות להתפתחות המיזם; ומאידך, הקשר בין השתיים עשוי לתרום לחשיפת המיזם אל השוק ולספק לו תווית של "הבעת אמון" – שתחזק את המוניטין שלו ותהווה אינדיקציה לאיכות מוצריו, בעיני השוק בכלל והצרכנים בפרט.

ועשויים להיות גם חסרונות

לכל מטבע שני צדדים והמאפיינים הייחודיים של קרן הון סיכון תאגידית עשויים להתגלות גם כחסרונות. המבנה כחברת בת או חטיבה פנים ארגונית של תאגיד גדול ורב-לאומי, עשויה להוביל לתהליכים מורכבים וארוכים יותר בקבלת החלטות ההשקעה של הקרן; הקשר ההדוק עם התאגיד עצמו והאינטרסים המשותפים עמו, עשויים להרחיק את כניסתן של קרנות הון סיכון שחותרות לאקזיט מהיר (דבר שאינו עולה בקנה אחד עם אופי ההשקעה התאגידית) ולהגביל את יכולת הסטרטאפ בביצוע עסקים עם מתחרי התאגיד המשקיע. בדומה לכך, קרן תאגידית עשויה לדרוש (כחלק מתנאי ההשקעה) אופציה לרכישת החברה – דבר שטומן בתוכו בו זמנית גם הזדמנות לרכישה ע"י גוף אסטרטגי המכיר את המיזם לעומק, וגם מגבלה שעשויה לצמצם את אפשרויות המכירה של המיזם (לכשיכוון אליה).

אבל החיסרון העיקרי של השקעות הון סיכון תאגידיות טמון דווקא בתאגיד עצמו – שעשוי להתגלות כמתחרה של המיזם, במידה זו או אחרת. תוך כך, הוא עלול להיות בניגוד עניינים עם הסטרטאפ המושקע ו/או לנצל לצרכיו מידע רגיש שזה חשף בפניו כחלק מיחסי ההתקשרות.

השורה התחתונה

את החיסרון העיקרי הטמון בקבלת השקעה של קרן הון סיכון תאגידית, ניתן למתן על ידי מנגנוני מידור שיבטיחו הפרדה בין פעילות התאגיד והאסטרטגיה שלו לבין עסקי הסטרטאפ המושקע.

יחד עם זאת, היבט משמעותי בכך הוא עצם המבנה של הקרן התאגידית: האם היא חטיבה פנימית בתאגיד או ישות נפרדת? מהי מידת העצמאות שלה? האם נדרש שיתוף הפעולה ואיזה מחלקי התאגיד האחרים? – ואלו גם השאלות הראשונות שחשוב לבדוק ולהבין.

לצדן, ולצד יתר מאפייני ההשקעה שהזכרנו לעיל (צורת ההשקעה, תקופת הליווי, הנגישות למשאבים וכו'), כדאי לבחון האם ישנן מגבלות רגולטוריות על ההשקעה (כמו הגבלים עסקיים) ומהי המדיניות של הקרן - מדיניות מטרות והליכים בתחומי ההשקעה, מדיניות סודיות, בדיקות נאותות, אישורי השקעות, בטיחות, ביטחון וכן הלאה.

בשורה התחתונה, קבלת השקעה תמיד כרוכה בסיכון והמציאות מוכיחה כי בנסיבות ובסקטורים מסוימים קרנות הון סיכון תאגידיות בהחלט יכולות להיות מקור אפקטיבי עבור חברות סטרטאפ. עם זאת, כמו בכל השקעה, חשוב לקבל את ההחלטה לאחר בחינה מעמיקה ולפעול בהתאם למזעור הסיכונים ומיתון החסרונות האפשריים.

 

לכל שאלה צרו קשר עם מחלקת הטכנולוגיה שלנו