אקסלרטור: למי זה מתאים ואיך בוחרים?

אקסלרטור: למי זה מתאים ואיך בוחרים?

 

בקצרה

אקסלרטור הוא גוף פרטי שמציע תכניות האצה לסטרטאפים – תכניות לפיתוח עסקי וטכנולוגי מהיר שיהוו קרש קפיצה למיזם; להביא אותו בתוך 4 חודשים לנקודה שהיה מגיע אליה, אם בכלל, רק אחרי שנתיים.

ההבדל בין האקסלרטורים נעוץ בהיקף ואופי התמיכה שהם מספקים. רובם מציעים השקעה כספית (בד"כ 20-50 אלף דולר) כנגד אחוזי בעלות במיזם (בד"כ 6% עד 10%), לצד חלל עבודה, ליווי של מנטורים מנוסים, קשרים עם משקיעים ו/או משאבים טכנולוגיים ולוגיסטיים.

בהתאם, תכניות האצה מתאימות בעיקר למיזמים בתחילת דרכם , שלבי Seed ו-Pre-Seed, לפני שיש בידם MVP או אבטיפוס. כמו כן, התחומים הם בעיקר כאלו בהם ניתן להאיץ משמעותית בקצב ההגעה של המוצר לשוק, כמו מוצרי מובייל, תוכנה ואינטרנט.

בבחירה בין התכניות השונות , חשוב לזכור כי יכולת ההאצה והכוונון המדויק הם המרכיבים החשובים ביותר. תכנית האצה מוצלחת היא כזו שמספקת לכם את מיטב ומירב הידע והניסיון הקיימים בשוק, בהתאמה לצרכים והמאפיינים הספציפיים של המיזם שלכם.

מה לגבי חממות טכנולוגיות ואיך תבחרו בין התכניות השונות? לחצו לחלק השני >  

כל יזם צריך תמיכה

להיות יזם בישראל זה כבר לא ממש רעיון חדשני והתעשייה המקומית די בוגרת, אבל הקמת חברת סטרטאפ היא עדיין תהליך מאתגר ומורכב. במיוחד אם אנחנו רוצים חברה שתחזיק מעמד לאורך זמן ובמיוחד בתקופה בה קצב החדשנות מהיר עד כדי כך שנראה כי הטכנולוגיות הקיימות קרבות למיצוי. בהינתן זאת, זה רק הגיוני שכמעט כל יזם צריך תמיכה וייעוץ בעודו מנסה להיכנס לזירה ולצלוח את המרוץ. אלו הם הגרעינים לפריחתה של "התעשייה התומכת" – חממות טכנולוגיות (או אינקובטורים, בלועזית שגורה), לצד תכניות האצה פרטיות (אקסלרטורים). הבסיס בשני המודלים דומה; שניהם נועדו לסייע לסטרטאפים ומספקים להם, בדרך זו או אחרת, סביבת עבודה תומכת - תשתיות מחשוב ותקשורת, חלל עבודה, ליווי והדרכה. עם זאת, הדמיון ביניהם מסתיים כאן.

אז מה הם בדיוק ההבדלים בין חממה טכנולוגית לבין אקסלרטור, למי מתאימה כל אופציה ואיך תבחרו את התוכנית המתאימה לסטרטאפ שלכם? טוב ששאלתם.

מה זה אקסלרטור?

אקסלרטור Accelerator)) הוא גוף פרטי שמציע תכניות האצה לחברות סטרטאפ ("מאיץ סטרטאפים"). תכניות האצה הן תכניות שקצובות לטווח הקצר, בהן היזם עובר מסלול פיתוח עסקי וטכנולוגי מהיר, בישראל בד"כ שלושה עד חמישה חודשים. המטרה של התכניות היא, כאמור, להאיץ את תהליך ההתפתחות של המיזם; להוביל אותו לנקודה המדויקת שתאפשר לו הצלחה – נקודה שהיה מגיע אליה, אם בכלל, רק לאחר שנתיים.

מה ההבדל בין התכניות השונות?

ההבדלים בין אקסלרטור אחד למשנהו נעוצים באחוזים שהם לוקחים (לרוב 6%-10% כנגד השקעה של 20-50 אלף דולר), בחלל העבודה שהם מספקים ליזמים וכמובן באופי והיקף התמיכה שהם מציעים לאורך הדרך. יש תכניות האצה שלא מבצעות השקעה (ולא לוקחות אחוזים), אלא מספקות תמיכה ופתיחת דלתות לקידום המיזם, וכן גופי ביניים, כמו חללי עבודה משותפים, שמספקים מקום עבודה ועזרה מסוימת ליזם.

למי מתאימה תכנית האצה?

בהינתן אופיין, תכניות האצה מסייעות בעיקר לחברות הנמצאות בשלב הקריטי של המעבר מרעיון נחמד לעסק רווחי עם פוטנציאל גדילה. מרבית היזמים מגיעים לתכניות האצה בשלב ה-Seed ואף Pre-Seed, כשיש להם רעיון אבל עדיין אין להם MVP או אבטיפוס. במהלך חודשי התכנית, הם עוברים תהליך האצה לפיתוח העסקי והטכנולוגי של המיזם, בכדי להביא אותו לבשלות שתאפשר לו לצאת לשוק. כמו כן, בהתאם לאופי התכניות, אקסלרטור מתאים לצרכים של מיזמים שבכלל מאפשרים האצה. על כן, התכניות היום מותאמות בעיקר למיזמי תוכנה, מובייל ואינטרנט צרכני, שניתן להאיץ משמעותית את זמן ההגעה שלהם לשוק (הן טכנולוגית והן שיווקית).

איך בוחרים אקסלרטור?

זכרו כי יכולת ההאצה והכוונון המדויק הן מה שצריך להוביל את הבחירה בין התכניות השונות. תכניות האצה מוצלחות מתוכננות במדויק בכדי להגיש ליזם את מירב ומיטב המידע והניסיון הקיימים בשוק לשימושו, בין היתר על ידי ליווי של מנטורים מנוסים, קשרים עם משקיעים וחברות גלובליות, וכמובן נגישות למשאבים טכנולוגיים ולוגיסטיים. מעבר לכך, חשובה כמובן ההתאמה למיזם. כדאי לוודא שאותו אקסלרטור מנוסה ובקיא בתחום בו אתם עתידים לפעול, ומספק לכם את הערך המוסף הרב ביותר לעומת התכניות האחרות – מבחינת הידע, המשאבים והקשרים הדרושים לכם כדי להתפתח, בכלל ובפרט בתחום שלכם.

מה לגבי חממות טכנולוגיות ואיך תדעו מה לבחור? לחצו לחלק השני של המאמר >


לכל שאלה צרו קשר עם מחלקת הטכנולוגיה שלנו