מאמרים
התעשיה הבטחונית – הטבות מס באמצעות מנגנון ייצוא עקיף
2 באוגוסט 2011
מנתונים, שפרסם משרד הביטחון בחודש יוני 2011 עולה, כי היקף המכירות של כלל החברות הביטחוניות בישראל לשנת 2010 עמד על כ - 9.6 מיליארד דולר, עלייה של 3% מהיקף המכירות ב - 2009. הייצוא הביטחוני גדל 4% והסתכם בכ - 7.2 מיליארד דולר.
מעל 80 אחוז מהמכירות של מוצרים ביטחוניים נעשו בידי ארבע החברות הביטחוניות הגדולות בארץ - התעשייה האווירית, אלביט מערכות, רפאל ותעש, אשר הן כולן נמצאות ברשימת 100 חברות הייצוא הביטחוני הגדולות בעולם.
גם צבר ההזמנות של חברות אלו גדל בשנת 2010 והסתכם בקרוב לכ - 19 מיליארד דולר. מנתוני משרד הביטחון עולה, כי החברה הביטחונית לה צבר ההזמנות הגדול ביותר היא התעשייה האווירית, שהחזיקה ב-2010 בצבר שהיקפו כ - 8.9 מיליארד דולר.
החברות הפרטיות שנחשבות קטנות ובינוניות מכרו ב - 2010 בהיקף כולל של כ- 1.4 מיליארד דולר, כ- 90% מהתוצרת שלהן יועדה ליצוא .
"יצוא עקיף" הינו חלק מתהליך היצוא במקרה שבו היצואן מייצא דרך יצואן אחר. החברות הביטחוניות הפרטיות הקטנות והבינוניות בישראל מוכרות גם ליצוא דרך היותם קבלני משנה של התעשייה האווירית , אלביט , רפאל, תעש ואחרים , דהיינו "יצוא עקיף".
בעלון המידע של חודש יוני פרסמנו כתבה המתארת איך החברות הבינוניות והקטנות יכולות ליהנות מהיקף המרשים של הפעילות הפיננסית הביטחונית, דרך המנגנון של רכש גומלין.
במסגרת מאמר זה נסקור בקצרה כיצד חברות אלו יכולות ליהנות משעורי מס נמוכים של מפעלים מוטבים דרך המנגנון הקרוי "יצוא עקיף".
החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט - 1959 (להלן- "החוק"), במתכונתו עובר לתיקון 68, קבע מס אחיד מופחת לחברות, בעלות מפעלים תעשייתיים העומדים בתנאי היצוא, על כלל רווחיהן מפעילות ייצורית (לא תלוי תוכנית) במסגרת התיקון נקבעו שתי מדרגות מס בלבד, כאשר האחת היא באזור פיתוח א' על פי חוק עידוד השקעות הון, הכולל בעיקר את הפריפריה, והמדרגה השנייה היא המדרגה של יתר הארץ. שיעורי המס יעמדו בשנים 2011 ו – 2012 על 10% באזור פיתוח א' ו - 15% בשאר האזורים, שיעורי מס אלו יופחתו בהדרגה ויעמדו החל משנת 2015 על 6% באזור פיתוח א' ו - 12% בשאר האזורים. שיעור המס על דיבידנדים מרווחים אלה יעמוד על 15%. נציין, כי תקופת ההטבות אינה מוגבלת בזמן וכי זו תחול כל עוד החברה תקיים את התנאים שנקבעו לעניין זה בחוק וכל עוד החוק בתוקף. יצוין, כי לצורך קבלת הטבות המס החברה אינה נדרשת לקבלת אישור ממשלתי כלשהו, וככל שהחברה עומדת בתנאי החוק היא רשאית ליישם את ההטבות בדוחות המס שלה.
עוד במסגרת התיקון, ובמגמה לפשט את התנאים לקבלת הטבות במסגרת החוק, נקבעה דרישה יחידה כתנאי לזכאות בהטבות - ביצוע יצוא של 25% אחוזים מכלל מכירות המפעל .
היצוא של החברות התעשייתיות כלל והתעשייתיות הביטחוניות בפרט אינו חייב להיות יצוא ישיר אלא כפי שנקבע בהוראות, בהקשר זה ראוי לבחון אם ניתן ליישם את התקנות בנושא ייצוא עקיף שהותקנו בשנת 2007.
"ייצוא עקיף" הינו ייצוא של רכיבים המשמשים במוצרים מוגמרים, אשר מיוצאים על ידי תאגיד ישראלי אחר. תקנות אלה קובעות מנגנון לפיו מדידת העמידה בתנאי הייצוא של המפעל האחד (להלן "קבלן המשנה") תיגזר מנתוני המכירות של המפעל האחר.
להלן עיקרי הוראות התקנות:
א. כדי להיכנס לתחולת התקנות, על קבלן המשנה להיות "מפעל תעשייתי".
ב. התקנות קובעות, כי ניתן "לשקף" אך ורק מכירות רכיבים שמייצר קבלן המשנה ל"מפעל האחר". לצורך כך, מגדיר המחוקק את המונח "מפעל אחר" (היצואן הישיר) וקובע, כי מפעל אחר הוא מפעל מאושר או מפעל מוטב, או מפעל שהיה מפעל מאושר או מפעל מוטב, ובלבד שמתקיים לגבי המפעל האחר תנאי פיזור השווקים בשנה הנבחנת (וככל הנראה גם מפעל מועדף – אך התקנות טרם תוקנו בהתאם).
ג. המונח "רכיב" זוכה להתייחסות בתקנות ונקבע, כי רכיב הוא מוצר המיוצר על ידי המפעל והמהווה מרכיב במוצר הסופי המיוצר על ידי המפעל האחר.
ד. כאמור, התקנות מאפשרות לקבלן המשנה לבחון את תנאי הייצוא (פיזור השווקים), בהתייחס לשווקים בהם נמכרים המוצרים המוגמרים, המכילים את הרכיבים שיוצרו על ידו. קבלן המשנה "גוזר" את נתוני המכירות בשווקים השונים, מנתוני המפעל התעשייתי האחר המוכר את המוצרים המוגמרים.
ה. לצורך בחינת עמידת קבלן המשנה בתנאי הייצוא, יש לחשב מידי שנה את מכירותיו, במישרין ובעקיפין, בכל שוק. המכירות בעקיפין הינן המכפלה של מכירות הרכיבים למפעל האחר בשיעור המכירות של המוצר הסופי של המפעל האחר באותו שוק .
ו. כאמור, לאחר חישוב מכירות המפעל, במישרין ובעקיפין, בכל אחד מהשווקים, המפעל צריך לבחון את עמידתו בתנאי פיזור השווקים, הקבוע בתקנות. בנוסף לאמור, נקבעו הוראות מקלות מיוחדות לגבי מפעלי מו"פ.
כאמור, כדי להחיל את הוראות התקנות, על המפעל לקבל את נתוני השיווק של המפעל האחר. לצורך כך, על המפעל לפנות למפעל האחר ולקבל את נתוני השיווק על גבי טופס ייעודי, שנקבע לכך על ידי רשות המיסים (ט' 902) – יצוין כי למרות שהתקנות הותקנו בשנת 2007 רשות המסים טרם פרסמה את טופס 902 האמור באופן רשמי. על פי טיוטא של הטופס נדרש רואה החשבון של המפעל האחר לאשר את נתוני המכירות של המפעל האחר. כמו כן, על פי הטיוטא נדרש אישור החברה בעלת המפעל האחר בדבר היותו של המפעל האחר מפעל תעשייתי, שהוא מפעל מוטב או מאושר, ובדבר עמידתו של המפעל האחר בתנאי היצוא הקבוע בסעיף 18א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.
לסיכום
במסגרת מאמר קצר זה ניסינו להבהיר כיצד החברות הביטחוניות הבינוניות והקטנות יכולות ליהנות משעורי מס נמוכים, בהיותן "יצואן עקיף".
