להלן תמצית של החלטות אכיפה חשבונאיות שפורסמו בחודש ינואר 2017:
החלטת אכיפה חשבונאית 17-1: סיווג הלוואה מתאגיד פיננסי במסגרת התחייבויות שוטפות בדוח על המצב הכספי
חברה התקשרה בהסכם הלוואה עם תאגיד בנקאי, אשר קבע אמות מידה פיננסיות שלגביהן החברה תיבחן מידי רבעון. במשך שלושה רבעונים רצופים לא עמדה החברה באמות המידה הפיננסיות בפער שהלך וגדל, אולם בסמוך לכל מועד קיבלה את הסכמת התאגיד הבנקאי לכך שהוא לא ינקוט כלפיה באמצעים כלשהם כתוצאה מההפרה.
החברה סיווגה את ההלוואה באותם רבעונים כלא שוטפת, כי לעמדתה היא לא הפרה את אמות המידה הפיננסיות לאור הסכמת הבנק שהתקבלה מראש, ולכן באף נקודת זמן לא הייתה לתאגיד הבנקאי זכות להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי וגם לא נדרשה בחינה של תקופת ההארכה אותה קיבלה לתיקון ההפרה.
לעמדת סגל הרשות, בנסיבות של החברה, לא היה הבדל מהותי בין מצב שבו היא קיבלה ויתור לאחר הבדיקה, כאשר אמות המידה הפיננסיות היו מופרות באופן רשמי, ובין מצב שבו הוויתור התקבל לפני מועד הבדיקה, כאשר לשני הצדדים ברור כי החברה לא תעמוד באמות המידה הפיננסיות. לפיכך, מכיוון שלא קיבלה ארכה לתקופה של יותר מ-12 חודשים מסוף תקופת הדיווח, היה על החברה לסווג את ההלוואה כהתחייבות שוטפת.
להחלטת האכיפה החשבונאית, לחץ כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 17-2: סיווג הלוואות מתאגידים פיננסיים במסגרת התחייבויות שוטפות בדוח על המצב הכספי
חברה התקשרה בהסכמי הלוואות עם תאגידים בנקאיים, אשר קבעו אמות מידה פיננסיות שלגביהן החברה תיבחן אחת לחצי שנה: בסוף הרבעון הראשון ובסוף הרבעון השלישי. ליום 31 במרץ 2014 לא עמדה החברה באמות המידה הפיננסיות, ולכן סיווגה את ההלוואות כהתחייבויות שוטפות בדוחות הכספיים לאותו מועד, אולם בחודש מאי 2014 קיבלה החברה אישור לפיו היא תיבחן רק בסוף חודש מרץ 2015.
בשני הדוחות הכספיים הרבעוניים העוקבים ובדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2014 סווגו ההלוואות כהתחייבויות לא שוטפות, למרות שהחברה לא הייתה עומדת באמות המידה הפיננסיות לאותם מועדים. לעמדת החברה, היא לא הפרה את אמות המידה הפיננסיות, היות והיא קיבלה אישור לכך שהיא לא תיבחן באותם מועדים, והשגת הדחייה אינה קבלת ארכה לעמידה באמות המידה הפיננסיות, אלא ויתור זמני על הדרישה לעמוד בהן. החברה גם ציינה כי ממילא הדחייה ניתנה לתקופה של 12 חודשים מהמועד האחרון שבו נבדקה, ולכן במהלך תקופה של 12 חודשים ממועד ההפרה התאגידים הבנקאיים אינם יכולים לדרוש פירעון מיידי של ההלוואות.
סגל הרשות לא הסכים עם סיווג ההלוואות כהתחייבויות לא שוטפות. לעמדתו, עצם העובדה שהחברה אינה נבדקת במהלך תקופת הארכה שניתנה לה אינה שקולה לעמידה באמות המידה הפיננסיות. לשם סיווג ההלוואות כלא שוטפות, על החברה בכל סוף תקופת דיווח להגיע למסקנה שהיא אינה מפרה את אמות המידה הפיננסיות שנקבעו לה, או, לחלופין, שקיימת לה זכות בלתי מותנית לדחות את מועד הסילוק למשך 12 חודשים או יותר. באשר לאמירה הנוספת של החברה, ציין סגל הרשות כי תקופת הארכה צריכה להיות ממועד הדיווח ולא ממועד ההפרה.
להחלטת האכיפה החשבונאית, לחץ כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 17-3: מדידת שווי הוגן של השקעה במכשיר פיננסי שאינו רשום למסחר בבורסה בשל מגבלה על רישומו
חברה רכשה מניות מוגבלות של חברה ציבורית (להלן: "החברה המושקעת") במסגרת הקצאה פרטית, כאשר בהתאם להסכם ההקצאה נקבע שהחברה המושקעת תנקוט במאמץ סביר על מנת לסייע ברישומן של המניות למסחר. ואולם, גם לאחר יותר משנה, המניות לא נרשמו למסחר, ובסופו של דבר מכרה החברה את המניות בעסקה מחוץ לבורסה במחיר למניה הנמוך בעשרות אחוזים ביחס למחיר המניה המצוטט של החברה המושקעת בבורסה בסמוך לאותו מועד.
עד למועד המכירה, מדדה החברה את ההשקעה במניות המוגבלות בהתאם למחיר המצוטט של המניות הסחירות של החברה המושקעת בבורסה. החברה טענה כי עשתה זאת, מכיוון שהעריכה כי הייתה מצליחה בסופו של דבר להביא לרישום המניות בבורסה בעלות שאינה משמעותית. כמו כן, החברה הצדיקה את מכירת המניות במחיר נמוך משמעותית ממחירן המצוטט לנוכח החשש שלה שבמועד שבו המניות היו נרשמות למסחר הייתה נרשמת למסחר כמות משמעותית נוספת של מניות שהוחזקו על ידי צדדים אחרים (שלגביהן הייתה קיימת מגבלת סחירות דומה), דבר שהיה עלול להביא לירידה במחיר המניה. לטענת החברה, חשש זה לא הובא בחשבון במדידת השווי ההוגן, מכיוון שבמהות זה דומה לניכיון שמשקף גודל החזקה ("גורם חסימה"), ובהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 13 (IFRS) מדידת שווי הוגן אין להתחשב בכך במדידת השווי ההוגן.
לעמדת סגל הרשות, במדידת השווי ההוגן של המניות המוגבלות, החברה הייתה צריכה לבצע התאמה שלילית למחיר המצוטט בשל המגבלות המשפטיות שנלוו להן ושמנעו את רישומן למסחר, היות ואותן מגבלות היוו מאפיין של המניות ולא של החזקת החברה, שכן הן עוברות ביחד עם המניות לרוכש.
להחלטת האכיפה החשבונאית, לחץ כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 17-4: סיווג תזרימי מזומנים בגין רכישת כלי רכב באשראי ספקים לזמן ארוך
חברה העוסקת בהשכרת כלי רכב הציגה בדוח על תזרימי המזומנים רכישות של כלי רכב בתנאי אשראי ארוכים כתזרים שלילי מפעילות שוטפת (בגין רכישת כלי הרכב) ותזרים חיובי מפעילות מימון (בגין קבלת הלוואה), אף על פי שעסקאות הרכישה לא כללו תזרימי מזומנים.
החברה טענה כי הצגה זו משקפת את המהות הכלכלית של העסקה, המהווה למעשה שתי עסקאות, וכי היא עקבית עם פרשנויות מקובלות לעניין הצגת עסקאות פקטורינג לקוחות שאינן מקיימות את התנאים לגריעה, שלפיהן ניתן לבחור כמדיניות חשבונאית להציג את התשלום לגורם המממן על ידי הלקוח כפעילות שאינה במזומן (גריעת הנכס בגין הלקוח וההתחייבות לגורם המממן) או כתזרים חיובי מפעילות שוטפת בגין גביית החוב מהלקוח וכתזרים שלילי מפעילות מימון בגין פירעון ההלוואה מהגורם המממן.
סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה וקבע כי מדובר בעסקה שאינה במזומן. כמו כן, לעמדת סגל הרשות, במועדי פירעון האשראי לספק, יש להציג את התזרים השלילי בפעילות השוטפת (למעט רכיב הריבית שגלום בעסקה שיטופל בנפרד), בטענה כי תקן חשבונאות בינלאומי 7 (IAS) דוח על תזרימי המזומנים אינו מבחין בין אשראי ספקים לזמן קצר ובין אשראי ספקים לזמן ארוך, אלא רק בין עסקה שנעשית מול אותו גורם (ספק) ובין עסקה שנעשית מול שני צדדים שונים (רכישת מלאי מספק הממומנת באמצעות אשראי מצד אחר, כגון בנק).
להחלטת האכיפה החשבונאית, לחץ כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 17-5: רישום הוצאות מסים שוטפים ונדחים בחברה שקופה
חברה החייבת במס בארה"ב בחרה בהתאם לאפשרות המוקנית לה לפי דיני המס האמריקניים להיחשב כשקופה לצרכי מס, כאשר חבות המס בגין רווחי החברה מושתת על בעלי המניות שלה. בין החברה ובין בעלי המניות שלה הוסכם כי החברה תשלם לבעלי המניות סכום השווה לחבות המס שהייתה חלה עליה אילו לא הייתה בוחרת להיות שקופה וכי לא תיערך התחשבנות בגין סכומי מס שישולמו בפועל במידה שיהיו שונים. תקן חשבונאות בינלאומי 12 (IAS) מסים על ההכנסה לא כולל התייחסות למצבים כאלה.
החברה הציגה בדוחות הכספיים שלה מסים שוטפים ומסים נדחים כאילו היא חייבת במס באופן עצמאי. כמו כן, לעמדת החברה, התשלומים לבעלי המניות אינם מהווים הטבה עבורם, שכן מצד אחד החברה נהנית מהטבה מבעלי המניות שמשלמים במקומה את המס בגין ההכנסה החייבת שלה ומצד שני משלמת לבעלי המניות את סכום המס שהיה חל עליה אילו הייתה נישומה.
לעמדת סגל הרשות, במקרים כאלה יש לבחור בעיקר על מי חל נטל "סיכון המס" ומהן החשיפות הקיימות לחברה ביחס לחבות המס. סגל הרשות סבור כי במקרים שבהם סיכון המס חל על בעלי המניות של החברה ולרשויות המס אין יכולת חזרה לחברה, טיפול בסכומים המשולמים לבעלי מניות מכוח הסכם כמסים שוטפים וכמסים נדחים הוא אינו נאות, אלא מדובר בתשלום לבעלי המניות, אשר יאושר בהתאם להוראות הדין ויטופל חשבונאית בהתאם.
להחלטת האכיפה החשבונאית, לחץ כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 17-6: בחינת קיומה של שליטה בחברות מוחזקות
חברה העוסקת בייזום ובפיתוח של נדל"ן למכירה התקשרה עם משקיע פרטי ליצירת תאגידים ייעודיים לצורך ביצוע השקעה בפרויקטים. החברה מחזיקה 5% מההון של כל תאגיד ייעודי, אולם היא אחראית לניהול הפרויקט ולתהליכים המשמעותיים שלו, לרבות השגת מימון חיצוני. בהתאם להסכם ההשקעה, כל חריגה בהוצאות הפרויקט מחייבת אישור של המשקיע הפרטי, וכך גם החלטות מסוימות הנוגעות לחריגה מהמתווה העסקי שנקבע בהסכם ההשקעה, וכן הוא זכאי להדיח את החברה מניהול הפרויקט במקרים מסוימים. בנוסף, הסכם ההשקעה קובע מנגנון חלוקת רווחים שלפיו בתחילה תכוסינה עלויות הפרויקט, לאחר מכן תוחזר קרן ההשקעה של החברה ושל המשקיע בפרויקט לפי חלקם היחסי, ולבסוף יחולקו הרווחים בהתאם למנגנון שמקנה למשקיע הפרטי עדיפות עד לשיעור תשואה מוגדר ומעבר לכך עדיפות לחברה.
החברה מאחדת את התאגידים הייעודיים בדוחותיה הכספיים. לטענת החברה, בהתאם להסכמי ההשקעה, כל ההחלטות לגבי הפעילויות הרלוונטיות מתקבלות על ידה, ולמרות שאותן פעילויות רלוונטיות מוגבלות בתקציב סגור, ההחלטות שבסמכות החברה משפיעות באופן משמעותי על התשואות מהפרויקטים. עוד נטען כי ניסיון החברה מראה שחריגות מהתקציב קרו במקרים חריגים במיוחד, וגם אז החריגה לא הייתה משמעותית. לפיכך, לעמדת החברה, יש לה כוח השפעה על התאגידים הייעודיים. כמו כן, החברה טענה כי למרות שיעור החזקה של 5% בלבד, יש לה חשיפה להשתנות התשואה בשיעור גבוה יותר לאור מנגנון חלוקת הרווחים שנקבע, ערבויות שנתנה לבנקים בגין התחייבויות התאגידים הייעודיים, אחריות תקופות הבדק בפרויקטים שנמשכת גם לאחר סיום הפרויקט ופירוק התאגיד הייעודי ועוד.
סגל הרשות לא התערב בטיפול החשבונאי של החברה, אולם ביקש מהחברה להרחיב את הגילוי אודות שיקולי הדעת וההנחות המשמעותיים שהופעלו על מנת להגיע למסקנה שיש לה שליטה בתאגידים הייעודיים.
להחלטת האכיפה החשבונאית, לחץ כאן.
הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט
Please fill out the following form to access the download.