טיוטת שיפורים שנתיים לתקני IFRS מחזור 2017-2015

 

 

לטיוטה שפורסמה, לחץ כאן.

תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 12 (IAS) – השלכות מס של תשלומים על מכשירים פיננסיים המסווגים כהון

ייתכנו מקרים שבהם כתוצאה מחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, חברה תחויב בשיעור מס גבוה יותר או נמוך יותר או תהיה זכאית להחזר מס או תידרש לשלם מס נוסף (לדוגמה, בישראל, בעת חלוקת דיבידנד על ידי מפעל מועדף). בהתאם לסעיף 52ב ל-IAS 12, השלכות מסים על ההכנסה של דיבידנדים קשורות באופן ישיר יותר לאירועים או לעסקאות בעבר מאשר לחלוקות לבעלים, ולפיכך הן מוכרות ברווח או הפסד (למעט במידה שהן נוצרו כתוצאה מעסקה או מאירוע שהוכרו מחוץ לרווח או הפסד או כתוצאה מצירוף עסקים).

במסגרת השיפורים השנתיים מוצע להבהיר כי הטיפול החשבונאי בהשלכות מסים על ההכנסה של דיבידנדים בהתאם להוראות הקיימות של סעיף 52ב ל-IAS 12 יחול בכל מקרה שנחשב כחלוקת רווחים לבעלים ואינו מוגבל רק לנסיבות הספציפיות שצוינו לעיל. התיקון אינו כולל הנחיות לצורך קביעה מה ייחשב כחלוקת רווחים לבעלים.

שמו של התיקון נובע מכך שהסוגיה עלתה בקשר לטיפול החשבונאי בהשלכות מס הנובעות מתשלומי ריבית לפי שיקול דעת של החברה המנפיקה על שטרי הון צמיתים המסווגים כהון, שבדוחות הכספיים מוצגים כחלוקת דיבידנד, אולם לצורכי מס הם מוכרים כהוצאה.

תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 23 (IAS) – עלויות אשראי הראויות להיוון

סעיף 14 ל-IAS 23 מפרט כיצד לקבוע את הסכום של עלויות האשראי הראויות להיוון ביחס לכספים שהחברה לווה באופן כללי ומשתמשת בהם להשגת נכס כשיר (לעתים מכונים "עלויות אשראי לא ספציפיות"). בהתאם לסעיף: "שיעור ההיוון יהיה הממוצע המשוקלל של עלויות האשראי המתאימות לאשראי של הישות שקיים (outstanding) במהלך התקופה, למעט אשראי שהתקבל במיוחד כדי להשיג נכס כשיר" (ההדגשה אינה במקור).

במסגרת השיפורים השנתיים מוצע לתקן את סעיף 14 ל-IAS 23 כדי להבהיר כי כאשר חברה מפסיקה להוון עלויות אשראי שהתקבל במיוחד כדי להשיג נכס כשיר (לעתים מכונה "אשראי ספציפי"), כיוון שהושלמו באופן מהותי כל הפעילויות הנדרשות לשם הכנת הנכס הכשיר לשימושו המיועד, מאותו מועד אותו אשראי ייחשב כחלק מהכספים שהחברה לוותה באופן כללי.

תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 28 (IAS) – זכויות לזמן ארוך בחברה כלולה או בעסקה משותפת

סעיף 2.1(א) לתקן דיווח כספי בינלאומי 9 (IFRS) מכשירים פיננסיים קובע כי IFRS 9 אינו חל על זכויות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות אשר מטופלות בהתאם ל-IAS 28. סעיף 38 ל-IAS 28 קובע כי חברה מכירה בהפסדים של חברה כלולה/עסקה משותפת עד לגובה הזכויות שלה בחברה הכלולה/בעסקה המשותפת, שהן: (א) הערך בספרים של ההשקעה לפי שיטת השווי המאזני, וכן (ב) זכויות לזמן ארוך כלשהן שמהוות במהות חלק מההשקעה נטו. ההשקעה נטו הזו בחברה הכלולה/בעסקה המשותפת, שכוללת את הזכויות לזמן ארוך, כפופה לדרישות ירידת הערך של IAS 28.

לאור הדרישות הללו של IFRS 9 ושל IAS 28, נוצר חוסר בהירות לעניין תחולת IFRS 9– האם היא כוללת או אינה כוללת זכויות לזמן ארוך שמהוות חלק מהשקעה נטו בחברה כלולה או בעסקה משותפת המטופלת לפי IAS 28? בדיונים של הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS IC) עלה כי יש הסבורים שזכויות לזמן ארוך כאמור נכללות בתחולה של IFRS 9, אולם הן אינן כפופות לדרישות ירידת הערך שלו לאור סעיף 41 ל-IAS 28.^[1]

בבחינת הסוגיה, צוין על ידי ה-IASB כי:

• סעיף 41 ל-IAS 28 אינו משנה את התחולה של IFRS 9 ומודל ירידת הערך של IFRS 9 מהווה חלק בלתי נפרד מהטיפול החשבונאי בעלות מופחתת לפי התקן. לפיכך, לא ניתן ליישם את הטיפול החשבונאי של עלות מופחתת בהתאם ל-IFRS 9 ללא יישום דרישות ירידת הערך הקשורות.
• סעיף 2.1(א) ל-IFRS 9 מוציא מתחולת התקן רק זכויות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות אשר מטופלות לפי שיטת השווי המאזני, שכן IAS 28 אינו קובע טיפול חשבונאי כללי לעניין הכרה ומדידה של זכויות לזמן ארוך, אלא רק בהקשר של הכרה בהפסדים מירידת ערך.

במסגרת השיפורים השנתיים מוצע לתקן את IAS 28 על מנת להבהיר את מסקנות ה-IASB בסוגיה. מוצע לקבוע את מועד התחילה של התיקון ליום 1 בינואר 2018 על מנת להתאים אותו למועד התחילה של IFRS 9. כמו כן, מכיוון ש-IFRS 9 מתיר לחברות יישום למפרע ללא הצגה מחדש של מספרי ההשוואה. הוראות המעבר של התיקון המוצע ל-IAS 28 מציעות לאפשר לחברות ליישם את התיקון למפרע גם כן ללא הצגה מחדש של מספרי ההשוואה. חברות שתבחרנה להציג מחדש מספרי השוואה תשקפנה באותן תקופות את היישום של תקן חשבונאות בינלאומי 39 (IAS) מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה.

נציין כי הסוגיה שנדונה רלוונטית גם כיום ביישום IAS 39, אולם מכיוון שהתקן יבוטל עם כניסתו לתוקף של IFRS 9, השיפורים השנתיים אינם כוללים הצעה לתיקון IAS 39 באותו אופן.