אתגרי התעשייה בישראל בצל המלחמה הממושכת

התעשייה בישראל, המעסיקה כחצי מיליון עובדים ושיעור ניכר ממנה ממוקם בצפון ובדרום (כ-600 מפעלים באזור שבין חדרה לקריית שמונה, הגליל והגולן וכ-130 מפעלים באזור הדרום), נתונה במצב חירום ממושך בשל המלחמה המתחוללת בשתי החזיתות. המציאות, שנראתה בתחילה כשעת חירום מוגבלת בזמן, כפי שכבר חווינו בעבר, נהפכה לשגרה ממושכת שאילצה את ענף התעשייה להסתגל אליה.

ענף התעשייה מתמודד כבר למעלה משמונה חודשים עם מפעלים שנמצאים תחת אש בצפון ובדרום, אלפי עובדים מגוייסים למילואים ממושכים, והנהלות ארגונים שנאלצות ללמוד כיצד להתמודד עם השלכות המלחמה. מצב זה, שאין לו אופק סיום בטווח הנראה לעין, הוא ייחודי ומאתגר את התעשייה הישראלית בדרכים חדשות.

בתחילת המלחמה, המפעלים התמקדו בעיקר בהערכת יכולות השרידות שלהם במצבי קיצון של מחסור בחשמל עקב תרחישים של תקיפת תשתיות, השבתת פעילויות חיוניות, קשיי יצוא ויבוא וניהול כוח אדם מפונה או מרוחק. ברבעון האחרון של 2023, רבים מהמפעלים נערכו להמשך המצב "הלא-נורמלי" גם ב-2024, אך רק מעטים חזו תקופה ממושכת שכזו.


הנזקים כבר ניכרים

אין צורך לחכות לדו"חות החברות כדי להבין שהנזקים כבר ניכרים. בטווח הקצר, לצד גיוס ממושך של עובדים למילואים וייצור תחת אש, כבר חודשים ארוכים שארגונים רבים עוסקים בסוגיות ייחודיות שלא נדרשו להן בעבר, כמו הלנה של עובדים מפונים במהלך השבוע קרוב למפעל והרחק מהמשפחה. רבים בתעשייה מדווחים על השחיקה הניכרת בקרב העובדים, המתבטאת באנרגיה נמוכה ובהיעדרויות רבות - גורמים שפוגעים בפריון, ובסופו של דבר ברווחיות החברות.

בטווח הבינוני, הדחף העסקי והמשאבים המושקעים בפיתוח וצמיחה נפגעים באופן משמעותי, כשהחברות עסוקות בהישרדות וב"החזקת הראש מעל המים" ומזניחות את מה שאינו "כאן ועכשיו".


 החשיפה לשווקים הבינלאומיים מחריפה את האתגרים

החשיפה לשווקים הבינלאומיים מחריפה את האתגרים. חברות גלובליות, שהמתחרות שלהן אינן חוות את המשבר שהן חוות, נמצאות בחזית נוספת במרחב הגלובלי. בעוד שרוב העולם חווה האטה כלכלית חלקית, ישראל נתונה במשבר עמוק, שמשליך על יכולותיה להתחרות בזירה הבינלאומית.
בידודה הגיאו-פוליטי של ישראל מוסיף עוד ממדי קושי. בעוד שהמתחרים הגלובליים ממשיכים לנצל את ההזדמנויות העסקיות, החברות הישראליות סופגות ביטולים, מאבדות חוזים ועלולות להידרדר באופן בלתי הפיך.


פגיעה גם בשירותים לאזרח

בנוסף, גם המגזר הציבורי סופג פגיעה. ההשפעות של ההידרדרות במגזר התעשייה והמסחר כבר ניכרות בירידת הכנסות המדינה ממסים. לפי נתוני רשות המסים, הכנסות המדינה ממסים ב-2023 רשמו ירידה ריאלית של 8% לעומת 2022. ההכנסות ממס הכנסה בענף התעשייה והחרושת ירדו מ-9.3% ב-2022 ל-8.2% ב-2023, לצד ירידה קלה מהכנסות בענף המסחר – 13.7% ב-2023 לעומת 13.6% ב-2022. מצב זה יוביל לקיצוצים רוחביים בתקציב המדינה למימון המלחמה ופגיעה בחלקים נרחבים מהציבור ובאיכות השירות לאזרח, ובמיוחד פגיעה מהותית בשירותי הבריאות, החינוך והרווחה, שגם כך סובלים מקיצוץ תקציבים בשנים האחרונות.


הזמן ליצירתיות ואנרגיות לחדשנות וצמיחה

המשבר העמוק שנקלענו אליו, ושברור היום שיקח זמן ממושך לצאת ממנו, מחייב גיוס יצירתיות ואנרגיות לחדשנות וצמיחה.
חברות תעשייתיות מחויבות לתכנן את "היום שאחרי" ואת המשך ההתפתחות העסקית שלהן. זהו תנאי הכרחי להישרדותן הן בטווח הקצר והן בטווח הבינוני והארוך. אלה הצעדים הנדרשים לביצוע:

• לבחון מחדש את התוכניות האסטרטגיות הקיימות והאם הן תואמות את המצב החדש.

• לנתח את השינויים בזירה התחרותית בזמן שאנחנו היינו עסוקים בהישרדות.

• להעלות את החשיבות של תרחישים גיאו-פוליטיים שקיבלו מקום משני, בהתייחס למרחב התרחישים בשנים האחרונות.

• לבחון את היתירות העסקית, הייצורית והלוגיסטית.

• לבחון מחדש את בסיס היתרון התחרותי ולמקד את המאמץ במקום שייתן לנו את הערך הגבוה ביותר. האם זה הזמן ליעילות תפעולית? פיתוח מוצרים? שילוב טכנולוגיה חדשה?

• להתאים את הארגון לאתגרים החדשים.

• מיקוד ודחייה של כל מה שאינו ב"נתיב הקריטי".
  
   

זמן לשילוב ידיים בין הממשלה והמגזר העסקי

ולא פחות חשוב, זהו זמן לשילוב ידיים בין המגזר העסקי והמגזר הממשלתי. תמיכת המדינה נדרשת כיום יותר מבעבר. הכרחי שהממשלה והמגזר העסקי יגבשו בטווח הזמן המיידי תוכנית משותפת לסיוע ותמיכה בתעשייה, לשמירה על הפריון וכושר התחרות הבינלאומי, כדי שניתן יהיה לעצור בהקדם את ההידרדרות הבלתי נמנעת של המשק הישראלי כולו, ולמנוע מצב של נזקים בלתי הפיכים שישפיעו על כלכלת ישראל בעתיד.