חידוד תקנות הרשות לפרטיות בקשר להעברת מידע מישראל למדינות זרות

בהתאם לגילוי הדעת שפורסם על ידי הרשות להגנת הפרטיות בחודש אוקטובר 2024, ארגונים המעוניינים להעביר מידע אישי מישראל לספק במדינה זרה, אשר לו ספק משנה יכולים לעשות כן בכפוף לביצוע פעולות מסוימות.  
הרשות מבהירה כי האיסור על העברת מידע לצד שלישי במדינה זרה לא יחול, כאשר ניתנה לכך הסכמה בכתב מהגורם שמעביר את המידע מישראל, ובתנאי שאילו היה המידע מועבר ישירות מישראל לצד השלישי ההעברה היתה עומדת בדרישות הדין.
בנוסף, הרשות מספקת את פרשנותה ל"אמצעים מספיקים להבטחת הפרטיות" וקובעת שניתן יהיה להסתמך על מנגנוני פרטיות מקובלים אחרים (למעט הסכם) כגון עמידה בתקנות ה GDPR או בחקיקה של מדינות שהדין שלהן הוכר על ידי האיחוד האירופי כבעל תאימות לרגולציה זו.

אז מה עושים מחר בבוקר?

• מיפוי ותכנון מראש: מומלץ למפות את המדינות אליהם הארגון מעביר מידע ולבצע את הערכתן והתאמתן לרגולציה הישראלית והבינלאומית. מוצע להקפיד על עבודה מול מדינות המוכרות כבעלות רמת הגנה הולמת.
• הסכמים ותיעוד: לוודא כי הסכמים עם נותני השירותים כוללים בתוכם התייחסות לכל סעיפי הגנת הפרטיות הנדרשים, וכן לשמור תיעוד מלא של תהליכי ההעברה לבקרה עתידית.
• חיזוק נהלים פנים-ארגוניים: לוודא כי כלל העובדים העוסקים במידע אישי מודעים לנוהלי העברת המידע ולחשיבות ההגנה עליו.
• מעקב ועדכון מתמיד: לבחון באופן שוטף עדכונים בתחום הרגולציה, הן בישראל והן במדינות היעד, ולוודא כי מדיניות הארגון מותאמת לדרישות אלו.
• פיקוח: להקפיד על דרישות אבטחת מידע במיקור חוץ, כולל פיקוח תקופתי על עמידת הספקים בתנאים שנקבעו.

לסיכום, שמירה על פרטיות המידע היא לא רק דרישה רגולטורית, אלא גם ערך מרכזי שמחזק את אמון הלקוחות והשותפים. ואנו ממליצים לפעול בהקדם ליישום ההמלצות ולבחון כיצד ניתן לשפר את תהליכי העבודה בתחום זה.

 

לקריאת המסמך המלא