לא כולם היו בשבתון: כך תחשבו בתלוש השכר עבודה ביום הבחירות

 

מי זכאי לתשלום על עבודה ביום הבחירות?

על פי סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת תשכ"ט, 1969, עובד שהועסק אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות - זכאי לשכר רגיל עבור יום השבתון. עובד שאינו עומד בתנאי האמור, זכאי אמנם שלא לעבוד ביום הבחירות, אולם לא יהיה זכאי לקבל שכר עבור יום זה.

 

עבודה ביום הבחירות

אין איסור בחוק על העסקתם של עובדים ביום הבחירות, ובלבד שההעסקה תהיה על פי רצונם והסכמתם של העובדים. כלומר, מעסיק שאינו נכלל בהודעת ועדת הבחירות המרכזית, אינו יכול לכפות על העובד להופיע לעבודה ביום הבחירות. לפיכך, ניתן להעסיק ביום הבחירות רק עובדים שהסכימו לכך.

 

תשלום עבור עבודה ביום הבחירות

מי שעבד ביום הבחירות עשוי להיות זכאי לשכר בגובה 200%, או לחילופין לשכר רגיל עבור עבודתו ושעות חופשה במועד אחר (כמספר שעות עבודתו ביום הבחירות).

מכיוון ששכר העבודה המוגדל (בגובה של 200%) עבור עבודה ביום הבחירות מורכב מתשלום של 100% בגין שעות העבודה הרגילות שהעובד עבד בפועל, ותמורה נוספת של 100% אותה זכאי היה העובד לקבל גם אלמלא עבד - הפרשנות המקובלת היא כי רק עובדים הזכאים ליום שבתון ביום הבחירות, שהתבקשו על ידי מעסיקיהם לעבוד ביום הבחירות לכנסת והסכימו, זכאים לתגמול בגובה של 200% עבור שעות עבודתם ביום הבחירות.

עובד שאינו זכאי לתשלום עבור יום השבתון והועסק ביום הבחירות, יהיה זכאי לשכרו הרגיל בלבד.

בחוק אין הגדרה לגבי מועד השבתון, אך לאור העובדה שבחוק הבחירות לכנסת נקבעו שעות ההצבעה החל ב-07:00 ועד 22:00, מקובל להתייחס לשבתון ככזה שמתחיל בשעה 07:00 ומסתיים בשעה 22:00.
 

תשלום עבור שעות נוספות ביום הבחירות

אם העובד ביצע שעות נוספות ביום הבחירות, הגמול עבור השעות הנוספות מחושב בהתבסס על השכר המשולם ביום רגיל עבור שעת עבודה. יתרה מזו, העובד זכאי בנוסף לשעות חופשה כמספר שעות עבודתו הנוספות כדלקמן:

• בשעתיים הנוספות הראשונות – העובד יהיה זכאי לתוספת של 25% על השכר המשולם ביום רגיל עבור שעת עבודה, ובנוסף יהיה זכאי לשעות חופשה כמספר שעות עבודתו הנוספות.
   
• בכל שעה נוספת מעבר לשעתיים הנוספות הראשונות - תוספת של 50% על השכר המשולם ביום רגיל עבור שעת עבודה, ובנוסף יהיה זכאי לשעות חופשה כמספר שעות עבודתו הנוספות.

כך, למשל, עובד המשתכר 50 שקל לשעה ביום רגיל ומועסק ביום הבחירות, זכאי ל-100 שקל לשעה עבור השעות הרגילות. אם יעבוד שעות נוספות (מעבר לשעות הרגילות), התשלום עבור השעתיים הנוספות הראשונות יהיה 62.50 שקל לשעה (125% X‏ 50 שקל), ובנוסף שעות חופשה כמספר שעות עבודתו. במידה שעבד מעבר לשעתיים הנוספות הראשונות, ישולם לעובד 75 שקל לכל שעה (150% X‏ 50 שקל), ובנוסף שעות חופשה כמספר שעות עבודתו.

 

הפרשה לפנסיה על תשלום בגין יום בחירות

האם יש להפריש לקרן פנסיה מתשלום שמשולם לעובד בגין היעדרות ביום השבתון ביום הבחירות? שאלה זו טרם נענתה ישירות בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך נראה כי בית הדין יראה תשלום זה כחייב בהפרשות פנסיוניות, ומכיוון שהוא בא כחלף שכר עבודה. פסיקות דומות של בית הדין לעבודה קבעו כי תשלום חלף שכר בגין היעדרויות לאור חופשה, מילואים וחגים הם חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים ולהפרשות פנסיוניות.
 

עובדים זרים

החוק מבחין בין עובדים ישראלים לעובדים זרים, שאינם אזרחים ישראליים. בהתאם לחוק הבחירות לכנסת, עובדים זרים המועסקים בענפים הבאים אינם זכאים ליום שבתון: סיעוד ביתי, מלונאות, הסעדה, בניין, חקלאות או תעשייה. עובדים זרים בענפים אלה שיעבדו ביום הבחירות יהיו זכאים לשכרם הרגיל בלבד.

עובדים זרים שייעדרו מהעבודה ביום זה, זכאים לתשלום רגיל בעד ההיעדרות, בהתאם לחוקי העבודה ובתנאי שההיעדרות נובעת מאחת הסיבות הבאות: מחלה, חופשה שנתית, ימי חג, מנוחת פיצוי חלף מנוחה שבועית, אבל והיעדרות מותרת לפי חוק עבודת נשים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

ליצרת קשר עם המומחים שלנו >>