שר האוצר המיועד משה כחלון עומד בפני משימה מורכבת – כיצד להביא לירידה ביוקר המחייה שאליה הוא מחויב ציבורית, אולם במקביל למנוע המשך המגמה של הירידה בהשקעות במשק וההאטה הכלכלית.
האינדיקטורים הכלכליים האחרונים מצביעים על מגמה שלילית במשק הישראלי. שיעור הצמיחה עמד בשנת 2014 על כ-2.8%, המהווים צמיחה של כ-1% לנפש בלבד. אולם הנתון המדאיג ביותר הינו ירידה של כ-3% בהשקעות במשק, שמשמעם ירידה של כ-6% בהשקעות ביחס לתוצר.
ללא האצת ההשקעות במשק, לא ניתן יהיה ליצור תעסוקה וצמיחה. מעמד הביניים לא יצא נשכר לאורך זמן מהורדת יוקר המחייה, אם במקביל תמשך המגמה של ירידה בהשקעות והאטה בצמיחה, שכן התוצאה תהיה ירידה בשיעור התעסוקה, וגידול באבטלה ובעוני.
לכן אנו סבורים כי המאבק בריכוזיות וביוקר המחייה חייבים להיות משולבים בתוכנית משלימה לעידוד השקעות במשק והגדלת הפעילות העסקית.
תופעת הריכוזיות בישראל נובעת בין היתר ממניעים כלכליים של ניצול יתרונות לגודל ולמגוון במשק קטן. קיימים ענפים רבים במשק שבהם יש בעיה של העדר מסה קריטית בהשוואה לעולם. לכן, כאשר פועלים להגדלת התחרות והכנסת מתחרים חדשים יש ליצור במקביל תנאים שיבטיחו לא רק ירידת מחירים אלא גם גידול בהשקעות.
הנסיון של הרפורמות האחרונות במשק, ובראשם הרפורמה בתחום הסלולר, מצביעות על הצורך במדיניות שתעודד ותבטיח גידול השקעות במשק, במקביל למאבק ביוקר המחיה. הרפורמה בתחום הסלולר הצליחה אמנם להביא לכך שמחירי השירותים הסלולריים בישראל הם מהנמוכים בעולם, אולם במקביל, ההשקעות בפיתוח תשתית הסלולר בישראל נעצרו, המעבר לדור הרביעי התעכב וישראל התדרדרה לתחתית דירוג המדינות המפותחות במונחי מהירות גלישה באינטרנט. רוחב הפס הסלולרי האפקטיבי הממוצע בישראל הינו כ-8 מגה-ביט לשנייה, כמחצית ביחס לממוצע מדינות ה-OECD.
המקרה של הרפורמה בשוק הסלולר חייב לשמש תמרור אזהרה לשר האוצר הנכנס, כאשר הוא מגבש רפורמות לענפים נוספים במשק. בחשמל, בבריאות, בתשתיות, בתחבורה, בבנקאות ובשאר ענפי המשק שבהם יש כוונה לבצע רפורמות, אסור שהרפורמות יהיו מלוות בעצירת השקעות, פגיעה ברמת השירות ובחדשנות ובהתדרדרות באיכות השירותים במשק.
זהו אתגר לא פשוט. באופן טבעי, המאבק ביוקר המחייה מקטין את רווחיות החברות הפועלות בענף, ומקטין את הכדאיות ההשקעה. המטרה הנכונה היא להביא לצמצום של רווחי יתר מונופוליסטיים, והגדלת היעילות. אולם, באופן בלתי נמנע, הורדת המחירים והמאבק בריכוזיות גורמים להקטנת כדאיות ההשקעות במשק.
במקביל למגמת הירידה בהיקף ההשקעות במשק, אנו עדים בתקופה האחרונה למגמה מדאיגה של הסטת פעילות של חברות ישראליות גדולות לחו"ל. לכן, המשימה של שר האוצר תהיה ליצור מדיניות מאוזנת, הנאבקת ביוקר המחיה, אך במקביל מעודדת גידול בהשקעות במשק הישראלי. להערכתנו, לצורך כך נדרשת מדיניות משלימה לעידוד השקעות הון של חברות ישראליות וזרות, ובמקביל הגדלת ההשקעה הממשלתית בפיתוח תשתיות, ובראשם התשתית התחבורתית.