שנת 2015 נפתחת באי-ודאות פוליטית וזעזועים כלכליים. תוך 4 חודשים בלבד השקל פוחת לעומת הדולר בכ-12%, מחירי הנפט ירדו ב-40%, המדינה הולכת לבחירות ואיתה גם בוטלה התוכנית לאפס מע"מ על דירות. ברקע נשמעים אזהרות לגבי קריסה צפויה של כלכלת רוסיה עקב החלשות הרובל וקריסת מחירי הנפט.
הזעזועים האלה גורמים לכך שהחברות במשק צריכות לבחון מחדש את התוכניות העסקיות שלהם ואת תוכניות הפיתוח, ולבחון האם יש כאן שינויים בסביבה הכלכלית שמחייבים שינוי או הערכות מחדש.
אולם על אף חוסר הודאות בשווקים, אנו מעריכים כי שנת 2015 צפויה להיות שנה של גידול בצמיחה בכלכלה העולמית ולאפשר תחילת שינוי כיוון של המשק הישראלי מהאטה לחידוש הצמיחה.
על פי הערכות סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ', שיעור הצמיחה העולמית הממוצע בשנת 2015 צפויה להיות 3%, המהווה שיפור בצמיחת הכלכלה העולמית ביחס לצמיחה של 2.5% בשנת 2014. עיקר הגידול בצמיחה הינו במדינות המפותחות ובראשם בכלכלת ארה"ב.
הבחירות לכנסת
שנת 2015 היא שנת בחירות בישראל והמשמעות היא שלא יאושר בכנסת תקציב לשנה זו, ועל פי חוק המשמעות הינה המשך עבודה לפי התקציב של שנת 2014. הבעיה היא, שתקציב 2014 הינו תקציב שנעשה תחת הנחה של צמיחה מואצת ולא כלל תוכניות להתמודד עם מצב של האטה הכלכלית כפי שנדרש כעת. לכן שנת 2015 הינה שנה "אבודה" מבחינת הפוטנציאל של המשק לחזרה לצמיחה.
ביטול תוכנית מע"מ 0 לדירות צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-2 מיליארד שקל, ולאפשר להפנות תקציב זה ליעודים אחרים המעודדים צמיחה. התוכנית לא צפויה היתה להביא לירידת מחירי הדירות, ונושא מחירי הדירות יצטרך להיות מטופל על ידי הממשלה החדשה. בינתיים, ביטול התוכנית למע"מ 0 משחרר את שוק הדיור מתקופת ההמתנה הארוכה שהביאה לקפאון בעסקאות במקטע זה של ענף הדיור.
נקודת האור הכלכלית הינה שכל ממשלה חדשה שלא תקום תהיה מחויבת לגבש תוכנית כלכלית חדשה. סביר להניח שללא תלות בזהותו של שר האוצר החדש, הוא ירצה לשנות כיוון ולהעביר את המשק לתוואי של צמיחה. להערכתנו, יחד עם הרוח הגבית של שער הדולר הגבוה והריבית הנמוכה, ניתן יהיה לגבש מדיניות מאיצת צמיחה שתוכל לתת את פירותיה משנת 2016 ולהעביר את המשק חזרה לתוואי של צמיחה. בנוסף להשפעת שער החליפין, גם השיפור בכלכלות ארה"ב ואירופה שהינן יעדי היצוא המרכזי של ישראל יוצרים תנאים כלכליים שיתמכו, אם ילוו במדיניות כלכלית מתאימה, בחזרה של המשק לצמיחה משנת 2016.
מחירי הנפט
ההערכות הינן כי ירידה של 30$ במחיר חבית הנפט צפויה להביא לגידול של 0.3% בצמיחה העולמית בתוך שנתיים. אולם הגידול אינו אחיד בין כל מדינות העולם ויש מפסידים ומרוויחים.
כלכלית, ירידת מחיר הנפט פוגעת במדינות שהם יצואניות נפט גדולות (כמו רוסיה), ומסייעת למדינות שהן יבואניות נפט, כמו ישראל (כיום עד לתחילת יצוא הגז). התרומה הישירה של ירידת מחירי הנפט למשק הישראלי הינה להערכתנו חסכון של כ-3 מיליארד דולר לשנה בעלות יבוא נפט גולמי, המהווים כ-1% מהתוצר הלאומי.
בנוסף להשפעה הישירה על ירידת מחירי הדלקים, לירידת מחירי הנפט צפויה תרומה עקיפה נוספת לירידת מחירי המזון. לאורך שנים קיים מתאם גבוה בין מחירי הנפט ומחירי המזון. הסיבה הכלכלית המרכזית לכך היא תחלופה בין שימוש בשדות בארה"ב לגידול תבואות או לגידול תירס כבסיס להפקת אתנול כתוסף לדלקים.
מחירי הנפט הגבוהים הביאו לכך שהיה כדאי להקצות יותר ויותר שטחי תבואה בארה"ב לתירס לייצור אתנול. התוצאה היתה ירידה בהצע התירס ועליית מחירו. כעת צפוי תהליך הפוך. בעקבות ירידת מחירי הנפט תרד הכדאיות ליצור אתנול מתירס. בעקבות תתחיל תגובת שרשרת. מחירי התירס ירדו, ולכן יהיה כדאי להקצות יותר שטחי קרקע לחיטה ותבואות אחרות על חשבון תירס, ולכן גם מחירי התבואות הללו ירדו. התירס והדגנים משמשים למאכל בהמות ועופות, ולכם ירידת מחיריהם צפויה להביא של ירידת מחירי העופות והבשר, שהירידה במחירים צפויה להוזיל את עלויות הביצים החלב ומוצריו.
לכן, ירידת מחירי הנפט תתרום לירידת יוקר המחיה בעולם ובישראל. התוצאה הינה גם סביבה אינפלציונית נמוכה, שתאפשר לבנקים המרכזיים בארה"ב אירופה ובעקבותם גם בישראל להמשיך במדיניות של ריבית המוניטרית נמוכה, שמהווה גורם נוסף שיעודד את המשך הצמיחה העולמית.
שער הדולר
הפיחות בשער השקל משמעו חיזוק הכלכלה הישראלית, שיפור בתחרותיות של ישראל ביצוא, והגדלת הכדאיות של יצור מקומי מול יבוא מתחרה. שינוי של מעל 10% בשער החליפין הינו משמעותי בשיקולי כדאיות השקעה ויצוא והתחלופה בין יבוא ליצור מקומי.
התחזקות השקל בשנים האחרונות פגעה לא רק בתעשייה המסורתית אלא הגיעה גם לענפי ההי-טק, שבעבר נחשבו לחסינים לתנודות של שער החליפין. החלשות השקל מגדילה את הכדאיות של חברות ישראליות ובינלאומיות להחזיר פעילות פיתוח ויצור לישראל.
השילוב של החלשות השקל עם ריבית נמוכה צפויים לעודד השקעות בישראל, אולם תהליך ההתאמה איננו מיידי. תוכניות ההשקעה והפיתוח לשנת 2015 כבר נקבעו ולכן התרומה של הפיחות על הגדלת הפעילות במשק תבוא לידי ביטוי רק משנת 2016 ואילך. עם זאת, כבר בשנת 2015 נראה שיפור ברווחיות של חברות המייצאות וחברות הפועלות בשוק המקומי אך מכירותיהם נקבעים במונחים דולריים (כמו אל-על, בתי הזקוק וכד').
למרות הזעזועים ואי-הוודאות בשווקים, אנו סבורים כי שנת 2015 יכולה להוות שנת מפנה בכלכלה הישראלית. חברות שיקדימו להיערך ולהתאים את התוכניות העסקיות שלהם לסביבה של ריבית נמוכה, שער חליפין אטרקטיבי, צמיחה עולמית מואצת ומחירי אנרגיה נמוכים, יוכלו לשפר את היתרון התחרותי שלהם. במסגרת שירותי הייעוץ של BDO Consulting Group אנו פועלים עם לקוחותינו לזהות את המשמעות של שינויים אלו על הסביבה העסקית שלהם, ולגבש תוכניות כלכליות, עסקיות ומימוניות התואמות את המציאות הדינאמית של המשק הישראלי.