האם נמשיך כולנו לנהות אחר הרכב הצמוד?
כיצד ישפיעו מגמות כגון: צפיפות הולכת וגוברת בערים, שינויים טכנולוגיים, מגמות סביבתיות, התפתחות התחבורה הציבורית, הרגולציה ועוד על שוק התחבורה והניידות בעתיד?
חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, אינה מנסה לעסוק בחיזוי אלא בזיהוי תרחישים שונים, ובזיהוי אינדיקטורים ("סימן דרך") שיעזרו לנו מבעוד מועד לתכנן תכניות אפשריות להתמודדות במידה ואחד התרחישים מתממש.
התרחישים מעניקים למנהלים משהו יקר-ערך עד מאד: את היכולת להבין מחדש את המציאות.
אז מהם, אם כן, תרחישים פוטנציאליים בעולם התחבורה והניידות?
קטן, זול, נשארים בבית – ניידות היא כורח שנמנעים ממנו אם אפשר
אנחנו עובדים יותר מהבית, הטכנולוגיה מנגישה לנו דברים, אנחנו יוצאים עם רכב רק בלית ברירה, המכוניות בערים קטנות וחסכוניות. רק רכבים עם פליטה סבירה יכולים להיכנס למרכזי ערים, אחרים חייבים לחנות מחוץ לעיר ולנסוע בתחבורה המונית צפופה. לעשירים יש נתיבים מהירים בתשלום. מחירי האנרגיה גבוהים ואין פריצת דרך אמיתית בתחום.
"מגה יעילות במגה ערים"
רוב התושבים יחיו בעיר, בעלות על רכב איננה מטרה אלא פתרונות ניידות.
ערים גדולות יאמצו מערכת שירותי תחבורה שתכלול את כלל פתרונות התחבורה בעיר. האזרח העירוני יקנה חבילת ניידות מ"סוכן" ניידות.
בהונג קונג, לדוגמא ("סימן דרך") למרות יכולת כלכלית מספר הרכבים לנפש יחסית נמוך והשימוש באמצעים אלטרנטיביים גבוה.
בגרמניה, ניתן לראות ירידה בשיעור הבעלות על רכב בקרב צעירים ובשיעור השימוש בנהיגת ברכב. לעומת זאת, ישנה עליה בפתרונות ניידות חלופיים, כגון: אופניים, Car Pool ושימוש בתחבורה ציבורית ("סימן דרך").
.jpg.aspx)
תחכום, חדשנות, רגולציה – המכונית עדין מרכזית בתפיסה:
מערכות חכמות מאפשרות שהייה ארוכה יותר במכונית, אשר הופכת למשרד וסלון נייד ומתקדם, מערכות מידע מתוחכמות מאפשרות ניצול אופטימיזציה מקסימלית של זרימת נוסעים ומטענים בהיבט עירוני, ארצי ובין מדינתי, מערכות היגוי מתקדמות (עד אוטונומיה) מאפשרות ביצוע הרבה פעולות מורכבות בזמן הניידות.
.jpg.aspx)
אסון תחבורתי ואקולוגי – "עסקים כרגיל"
אז מה לדוגמא המשמעויות של תרחישים מעין אלו שהוצגו לשחקן בתחום?
- התחברות עולמות שונים לעולם אחד שהמותג הבולט הוא של מתן פתרון הניידות (האגרגטור) ולא יצרן הרכבים. העולמות שיתחברו הם מכוניות פרטיות ומשומשות, עולם ההשכרה, עולם התובלה, עולם התחבורה הציבורית, אינטרנט, טכנולוגיה ותקשורת, תכנון תחבורתי עירוני, ארצי ובינלאומי (דוגמא ל"סימן דרך": כניסת חברות טכנולוגיה לתחום הרכב והפוך - על ידי רכישות ומיזוגים).
- שינוי מודל מקורות ההכנסה מצרכנים וספקים (למשל גבייה חודשית על ניידות, תשלום על צריכת שירותים במערכות התקשורת להם הרכב מחובר).
- ירידה בצורך לבעלות על רכב.
- קניה של דמי "שימוש" ולא של "נכס".
- מכירת חבילות פתרון "ניידות".
- שיתופיות ברכב.
- קניות אינטרנטיות גדלות מהותית.
- רכב קטן, זול.
- רכב חסכוני בדלק.
- רכב לא מזהם (היברידי/חשמלי).
- רכב "אינטרנטי" (מולטימדיה, אפליקציות וכו').
- רכב נוח לנהיגה (גיל שלישי).
- פריצות דרך מהפכניות: תאי דלק, מכונית עצמאית, מכונית אישית.
עיסוק בתרחישים, הנקרא לעיתים גם "חקר עתידים", הוא כלי בחשיבה אסטרטגית, העוזר לעסקים לחשוב על העתיד הרחוק (טווח של 10 עד 15 שנה ויותר).
בהתאם למתודולוגיה של תהליך אסטרטגי, יש לזהות את גורמי המפתח של התחום ולסווג אותם לכאלו שהשפעתם מהותית וכאלו שפחות.
גורמי המפתח שהשפעתם מהותית מסווגים לכאלו שהמגמה שלהם די ברורה (מרכיבים את תרחיש ה-0) ולכאלו שיש אי ודאות חריפה לגבי האופן בהם יתפתחו (מרכיבים את התרחישים הנוספים).
המטרה של הכלי איננה לנבא את העתיד, אלא לעזור למנהלים להבין באילו דרכי פעולה עליהם לנקוט ולאפשר להם לפרוץ מתוך ראיית עולם חד-צדדית.
לכולנו קשה לפרוץ מתוך ראיית העולם שלנו, בעוד אנו פועלים בתוכה.
העתיד, שיתגלה באמצעות סימני דרך אחריהם נעקוב, יהיה מורכב מחלק מהתרחישים עליהם חשבנו – ולכן נהיה מהירים יותר בזיהוי, בהחלטה ובפעולה.
ההפתעה תהיה אם העתיד לא יהיה טמון באף אחד מהתרחישים.
תרחישי העתיד משפיעים על המחשבות, ההתארגנות והאסטרטגיה הקרובה שלנו יותר ממה שאנחנו נוטים להאמין.
חברות מובילות בתחומן או כאלו שרוצות להשיג הובלה, משתמשות יותר ויותר בכלי זה כדי לפתוח את המחשבה למודלים העסקיים של העתיד והתוצאות מדהימות.
אנו מציעים לכם לנסות.
אבי לוי – שותף מנהל בחברת הייעוץ האסטרטגי GIL-CSC.
מידע נוסף נא היכנס לאתר שלנו: http://www.gil-csc.co.il/
לתגובות: avi@gil-csc.co.il