אירועים כמו משבר הקורונה משנים את הסביבה הכלכלית ומאלצים ארגונים להתמודד עם מציאות עסקית ודינאמית אשר מחייבת שינוי מדיניות בתחומים שונים, ובין השאר במדיניות התמחור מול לקוחות, ספקים, גופים פנים אירגוניים (חברות קשורות) וכדומה.
כשם שתחום מחירי העברה חווה התפתחות מרובה בשנים האחרונות (קווי ההנחיה של ה- OECD במסגרת פרויקט ה-BEPS, וחוזרים מקצועיים אשר פורסמו על ידי רשות המיסים בעקבותיהם), כך תחום זה צפוי להיות מושפע מהשינויים וההאטה בסביבה הכלכלית שמשבר הקורונה מזמן.
ארגונים עסקיים רב לאומיים עסוקים בימים אלה בהישרדות כלכלית, ובתוך כך הם מנהיגים שינויים בהסכמים מול ספקים, לקוחות וכדומה, וזאת על מנת לשמור על הרציפות התפקודית של שרשרת הערך ועל תזרים המזומנים.
לאור שינויים משמעותיים אלו, נדרש בעת הזו לבחון שוב את מדיניות מחירי ההעברה של העסקאות בתוך קבוצת חברות. כזכור, בתחום מחירי העברה, בעסקאות בין צדדים קשורים, נשאלת בדרך כלל השאלה בנוגע לאיך הצדדים היו מתנהלים אילו לא היו צדדים קשורים. בין היתר, מומלץ לבחון שינויים בסוגיות הבאות:
- האם יש לשנות את שיעור הרווחיות המובטח לחברה שהוגדרה בסיכון נמוך, המספקת שירותים לצד קשור או מפיצה את מוצריו?
- האם יש לשנות את מנגנון התמחור בין צדדים קשורים למנגנון Loss Split?
- האם יש לשנות את מנגנון התמחור בעקבות שינויים בשרשרת הערך / שינויים בסיכונים שלוקחת על עצמה יישות משפטית כזו או אחרת בארגון הרב לאומי?
- האם יש לשנות את מנגנון התשלומים בין צדדים קשורים?
- האם יש לשנות את מנגנוני התמחור בעקבות שינוי בתחזית ההכנסות?
- האם השינוי בסביבה הכלכלית משפיע על התמחור?
- האם שינוי המדיניות הוא לטווח קצר או לטווח אחר?
כמו כן, שינוי המדיניות מחייב תיעוד מסודר של שינויי פונקציות, סיכונים וכדומה (המושפעים גם ממאפיינים כלכליים), במיוחד בתקופה בה רשות המיסים שדרגה את טופס מחירי העברה, והרחיבה את חובות הגילוי שבו.
אנו מזמינים אתכם להתייעץ עמנו בהקשר להתלבטויות העולות בזמנים מורכבים אלו. נשמח לשמוע, לנתח ולחשוב יחד עמכם על הפתרונות המתאימים.