על פי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 נכסים ממשלתיים יחויבו בארנונה חלקית כדלקמן:
נכסים המוחזקים על ידי משרד הבטחון או צה"ל – 30%
נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות - 45%
נכסים אחרים כמו משרדי הממשלה – 55%
ברם, בתחום עירית ירושלים ובתחום רשויות אחרות ששר הפנים הכריז עליהן כערי עולים תשולם ארנונה בשיעור של 100%.
אם ניקח לדוגמא את חיוב בתי החולים והמרפאות נוכל לראות כי קיימים פערים גדולים מאוד בחיובי הארנונה המוטלים עליהם.
נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות המחויבים ב- 45% הינם בתי חולים ומרפאות בבעלות המדינה השייכים למשרד הבריאות.
על פי אותה פקודה בתי חולים ומרפאות אחרים יחויבו בארנונה בשיעור של 33% בלבד מסכום הארנונה המלא. כלומר, בתי חולים ומרפאות השייכים לקופות החולים: שירותי בריאות כללית, לאומית, מאוחדת ומכבי.
ובנוסף, כאמור, קיים פער בין רשות המוכרזת עיר עולים ובין כזאת שאינה מוכרזת עיר עולים:
.png.aspx)
מדובר בבתי חולים ובמרפאות שנותנים שירותים דומים ומחויבים בשיעורים שונים. יצוין כי פערים אלה הינם בנוסף לפערים שקיימים ממילא בשיטות המדידה ובתעריפי הארנונה השונים הנהוגים ברשויות המקומיות השונות.
זאת ועוד, האכרזות על ערי עולים נעשו ברובן בשנות ה-50 וה-60, והתייחסו לערים שקלטו באותם ימים עולים רבים.
עד שנת 1954 המדינה היתה פטורה מכח פקודת הפיטורין מארנונת רכוש ומארנונה כללית על כל נכסיה. בשנת 1954 תוקנה הפקודה כך שהפטור לא יחול בירושלים וברשויות ששר הפנים הכריז עליהן ערי עולים. בשנת 1995 תוקנה הפקודה שוב ונקבע כי ברשויות שאינן מוגדרות ערי עולים תשולם ארנונה חלקית. כך נקבע שהחל משנת 1998 על נכסים ממשלתיים תוטל ארנונה בשיעור החלקי מהסכום המלא כפי שפורט לעיל. בימים בהם נכסי הממשלה היו פטורים מארנונה לא היתה משמעות להיותה של הרשות עיר עולים או לא מבחינת הארנונה. אבל משבוטל הפטור מן הראוי לבחון האם אכרזה שנעשתה בשנות ה-50 עדיין עומדת בעינה והאם עדיין ניתן להגדיר רשויות שקלטו מסות גדולות של עולים בשנות ה- 50 ערי עולים ולהיפך, האם ערים שבשנות ה-50 לא קלטו עולים בכמויות גדולות, ואילו היום כן קולטות עולים, לא צריכות להיות מוכרזות כעת כעיר עולים, כמו נתניה, חדרה או בת ים לדוגמה?
בעבודה שנעשתה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2013 עלה כי מתוך 61 רשויות, הנכללות ברשימה של ערי עולים, רק ב-20 רשויות שיעור העולים גבוה מ-20%. כך לדוגמא, באר יעקב, שהיא רשות שיש בה מספר בתי חולים, מוגדרת כעיר עולים, למרות ששיעור העולים בה הינו כ- 10% בלבד. מאידך, מתוך הרשויות שאינן מוגדרות ערי עולים ישנן 8 רשויות בהן שיעור העולים עולה על 20%. מכאן ש-28 רשויות בלבד עונות להגדרה של עיר עולים אם לוקחים בחשבון שיעור עולים הגבוה מ- 20%.
גם מבקר המדינה נתן דעתו לסוגיה זו וכתב כי "חלק ניכר מהרשויות המקומיות שהוכרזו ישובי עולים אינן מצויות במצב כלכלי דחוק, ואין בתחומן יותר עולים יחסית לרשויות מקומיות אחרות בארץ".
בימים האחרונים ניתן לראות כי שר הפנים מבין שזו סוגיה המצריכה תיקון והוא מציע לבטל את האפלייה ולחייב את נכסי הממשלה ב-100%. על פי הצעתו הפרש הגביה שיצטבר ברשויות יוקצה לרשויות חלשות.
הירשם לניוזלטר של BDO זיו האפט
צור קשר
טלפון: 077-8983350, 077-8983345, 077-8983395
פקס: 077-8983380
מייל: office@ofekmuni.co.il
Please fill out the following form to access the download.