סיווג הארנונה - בתי תוכנה או משרדים?

בתחומה של עיריית תל אביב - יפו ישנם בתי תוכנה רבים. היינו מצפים מעיריית תל אביב - יפו לקבל בתי תוכנה אלה בזרועות פתוחות, לחייב אותם בארנונה בסיווג הקבוע בצו הארנונה ל"בתי תוכנה", לקוות שהם יצליחו בפעילותם, יתרחבו ויעסיקו עובדים נוספים.

אבל לא כך הדבר. עיריית תל אביב - יפו מערימה קשיים על חברות אלו ובוחנת את פעילותן בדווקנות יתרה כאשר היא נוטה לחייבן בתעריף הגבוה של "בניינים שאינם משמשים למגורים", שהוא תעריף הסל למשרדים ולעסקים בעיר.

רבים המקרים בהם חברה שכבר חויבה בסיווג "בתי תוכנה" לאחר בחינתה הדווקנית של העירייה, לאחר שהעתיקה את מקומה  או הגדילה את שטחה, שונה סיווגה ל"בניינים שאינם משמשים למגורים".

נראה כי תל אביב - יפו מנצלת שינוי שחל במקומו או בגודלו של נכס על מנת לסווג אותו בתעריף היקר של "בניינים שאינם משמשים למגורים" הגבוה ביותר מפי 2 מהתעריף החל על "בתי תוכנה".

במקרים לא מעטים  נוטה מנהל הארנונה להשיב בשלילה להשגות שמוגשות על ידי חברות התוכנה בטענה כי מדובר בחברה שעיקר פעילותה הינה של שיווק ומכירה.

בצו הארנונה של עיריית תל אביב - יפו ישנה הגדרה ל"בתי תוכנה": "בתי תוכנה, שעיסוקם העיקרי הוא ייצור תוכנה..."
ועדת הערר שליד עיריית תל אביב - יפו, על הרכביה השונים, חוזרת בהחלטותיה על ההלכה שנקבעה בעמ"נ 29761-02-10 ווב סנס בע"מ נ' עיריית תל אביב - יפו, שניתן באוגוסט 2011, לפיה נדרש כי בנכס תתקיים פעילות ייצורית של ייצור תוכנה. הסעיף בצו הארנונה כולל שלושה מונחי מפתח: "בעיקר", "ייצור" ו"תוכנה".

נפסק כי המונח "בעיקר" מתייחס למבחן הכמותי ולמבחן המהותי. במסגרת המבחן הכמותי יש לבחון את גודלו של השטח בו מתקיימת פעילות ייצורית לעומת גודלו של השטח אשר בו מתקיימת פעילות אחרת. במסגרת המבחן יש לבחון האם הפעילות הייצורית היא החלק העיקרי של הפעילות העסקית המתבצעת בנכס.

ואכן ועדת הערר בוחנת האם פעילות החברה כוללת מרכיב של פיתוח תוכנה וכי פיתוח התוכנה הוא עיקר פעילותה בנכס.
הבחינה נעשית באמצעות אסמכתאות המעידות על פעילות החברה, תיאור התפקידים והמחלקות של עובדיה, מקורות הכנסותיה ועוד.

במידה והחברה מצליחה להוכיח כי היא עומדת בשני המבחנים שלעיל אזי היא תסווג בסיווג "בתי תוכנה". ברם, במידה והחברה אינה מצליחה להוכיח שהמבחנים שלעיל חלים עליה, שכן נטל הראיה מוטל עליה, ועדת הערר תקבל החלטה לפיה יש לסווג את הנכס בסיווג השיורי ל"בניינים שאינם משמשים למגורים".

במקרה כזה הנישום ימשיך בערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים. עיון בפסיקה מלמד כי במרבית המקרים החלטת ועדת הערר תישאר על כנה שכן בית המשפט רואה לנגד עיניו את החלטת ועדת הערר והוא בוחן את סבירותה. בדרך כלל בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של ועדת הערר בשיקול דעתו וזאת גם אם הוא חושב אחרת.
משרדנו יוכל  לסייע בקביעת מעמד החברה מול העירייה.

הירשם לניוזלטר של BDO זיו האפט

 

צור קשר

טלפון: 077-8983350, 077-8983345, 077-8983395

פקס: 077-8983380

מייל: office@ofekmuni.co.il

Please fill out the following form to access the download.