הקטנת הסיכון לשומת Profit Split לחלק ממרכזי הפיתוח בישראל של חברות טכנולוגיה רב לאומיות
הקטנת הסיכון לשומת Profit Split לחלק ממרכזי הפיתוח בישראל של חברות טכנולוגיה רב לאומיות
לאחרונה אנו עדים למתח רב בדיוני השומה הנסוב סביב סוגיית מרכזי פיתוח בישראל (המספקים שירותי פיתוח לחברות זרות קשורות). מחד, דיוני השומה מייצרים פוטנציאל גביית מס רב עבור רשות המיסים בישראל (תוך כדי יצירת פוטנציאל לתאונת מס שדורשת טיפול בשל כפל מס), ומאידך, משרד האוצר ורשות המיסים מעוניינים לפעול להאצת ענף ההייטק, ולשמירה על האטרקטיביות של ישראל בזירת ההייטק העולמית.
מתח זה, קיבל ביטוי בתקופה האחרונה הן בפרסומינו בעניין מרכזי פיתוח1 והן בפודקאסט (Spotify)2 שהוקלט בנושא.
על מנת לאזן בין האינטרסים, פרסמה לאחרונה רשות המיסים3 טיוטת חוזר אשר אמור להעניק וודאות מיסויית לחברות טכנולוגיה רב לאומיות הפועלות בישראל. כלומר, ככל ומרכזי הפיתוח יעמדו בתנאים מסויימים (בעיקר אופי הפעילות, צירוף חקר תנאי שוק מפורט לדוח המס ועוד), כי אז רשות המיסים תטיל על עצמה מגבלות מסוימות בשלב הוצאת שומה, אשר תענקנה וודאות מסוימת למרכזי הפיתוח.
עיקר המחלוקת בדיוני השומה נסובה בתחום מחירי העברה, כאשר מרכז הפיתוח מספק שירותי פיתוח לחברה זרה ומחייב אותה על שירותיו. הואיל ומרכז הפיתוח הינו צד קשור לחברה הזרה, חלה עליו החובה להוכיח כי החיוב מהווה חיוב במחיר שוק (כלומר בעקיפין, שהרווח שנותר לו בישראל, הוא רווח מתאים לפעילות שביצע).
ככל שמדובר על פעילות פיתוח פשוטה, כי אז נראה שרשות המיסים תוכל לאשר רווח המבוסס על מנגנון המרווח על בסיס הוצאות4. ככל שפעילות מרכז הפיתוח הישראלי מורכבת יותר, יכולות לעלות טענות מצד רשות המיסים כי יש להשאיר בישראל רווח מבוסס על שיטת Profit Split. כלומר, שיש לייחס לישראל רווח מסוים מהרווח ה"כלל עולמי" של חברת ההייטק הרב לאומית, ולמסות אותו בהתאם בישראל.
יצוין כי מרכז הפיתוח מחויב בדוח המס להצהיר, בין השאר, על שיטת התמחור אשר בחר, וכן הוא מחויב לציין שהכין חקר תנאי שוק (התומך בחיוב שהוציא לחברה הזרה).
על פי טיוטת החוזר, מרכזי פיתוח אשר יעמדו בתנאים מסויימים, יגבילו במידה מסויימת את יכולתו של פקיד השומה לקבוע שומה השונה משיטת התמחור בה בחר מרכז הפיתוח (למשל אם מרכז פיתוח בחר ליישם את שיטת המרווח על בסיס הוצאות, אזי פקיד השומה יהיה מוגבל באופן מסוים, בכפוף להוראות טיוטת החוזר, בהוצאת שומת Profit Split).
ככל שמרכז הפיתוח לא עמד באותם תנאים (למשל לא הכין חקר תנאי שוק העומד בכללי טיוטת החוזר, או שמרכז הפיתוח מספק שירותי פיתוח משמעותיים שאינם רוטיניים) כי אז לא מוטלת על פקיד השומה כל מגבלה בהוצאת שומה על פי שיטת תמחור שיבחר (כמובן במגבלות דיני המס הכלליים).
להלן עיקרי התנאים למרכזי הפיתוח הזכאים להנות מתנאי טיוטת החוזר:
- שירותי המו"פ הניתנים הינם רוטיניים, מרכז הפיתוח נושא בסיכון מוגבל, הוא אינו מבצע פעילות נוספת בישראל ואין למרכז המו"פ פעילות/או נכסים שאינם קשורים לפעילות מתן שירותי המו"פ (למשל אין למרכז המו"פ קניין בלתי מוחשי (IP)).
- מקבל השירות הזר נושא בסיכוני המו"פ והמימון ויכול לשלוט ולהפעיל סיכונים אלו (ככל שמחזור הכנסותיו המאוחד מעל 10 מיליארד ₪, יחולו על פקיד השומה מגבלות נוספות).
- חברת האם האולטימטיבית של מקבל השירות הזר הינה חברה זרה תושבת מדינה גומלת העומדת בראש הקבוצה ואשר מחזיקה במלוא הזכויות, במישרין או בעקיפין, הן בחברה הישראלית והן בחברה לה מספקת החברה הישראלית שירותי מו"פ (תושבי ישראל אינם מחזיקים ביחד יותר מ – 10% מאמצעי השליטה בחברת האם האולטימטיבית).
- הכנסת החברה הישראלית ממתן שירותי המו"פ היא הכנסה מועדפת על פי חוק העידוד והיא עומדת בכל התנאים הנדרשים לזכאות לשיעור מס מופחת.
- עבודת חקר תנאי השוק הרלוונטית לשנת המס שעל מרכז הפיתוח להכין (כחלק מדרישות החוק) תכלול, בין היתר, ניתוח פונקציונאלי על פי עקרונות ה – DEMPE [5] התומכים בשיטת מחירי העברה (ראו הפודקאסט ב – Spotify שפרסמנו לעיל) וכן מטריצת חברות השוואה שנתקבלו או נדחו לצורך קביעת המרווח על בסיס הוצאות.
- בדוח המס השנתי החברה הצהירה שהיא פועלת בשיטת המרווח על בסיס הוצאות והדבר תואם לדוחותיה הכספיים.
- החברה הישראלית תצרף לדוח המס השנתי העתק מהסכם בינחברתי לרבות עבודת חקר תנאי שוק מלאה.
תחולת האמור בטיוטת החוזר הינה לשנים 2025-2028 וכן על דיוני שומה פתוחים מסוימים.
בנוסף, טיוטת החוזר מאפשרת מתן החלטת מיסוי פרטנית (בלוח זמנים קצוב) הקובעת כי שיפוי המרווח על בסיס הוצאות הינו בתנאי שוק, ככל שחברות המעניקות שירותי פיתוח עומדות בתנאי טיוטת החוזר. ניתן עוד לבקש להגיע להסכם בילטרלי (בין מדינתי) לעניין קביעת מחירי העברה ככל והמדינה הזרה הינה מדינה החתומה על אמנה למניעת כפל מס עם ישראל.
עוד מציינת טיוטת החוזר את האפשרות לפנות להחלטת מיסוי פרטנית במקרה בו חברה ישראלית נרכשת על ידי תאגיד זר והופכת לחברת מתן שירותי מו"פ בסיכון מוגבל לאחר הרכישה. בין התנאים המאפשרים לקבל החלטה זו: החברה הנרכשת מוגדרת כמפעל טכנולוגי מועדף, היא בעלת ה – IP, היא נרכשת במלואה על ידי החברה הרוכשת, בסמוך לרכישה החברה הנרכשת מוכרת את ה – IP שלה לחברה זרה קשורה ולאחר מכן הופכת החברה הנרכשת לחברה המספקת שירותי מו"פ לחברה קשורה זרה, תמורת השווי המיוחסת ל – IP הנמכר תהא בפרופורציה מסוימת לתמורת עסקת המניות על פי הגדרתה בטיוטת החוזר, לא יהיה קיטון משמעותי בצוות הפיתוח וכן תנאים מסוימים נוספים. עמידה בתנאי החלטת המיסוי הפרטנית הספציפית הניתנת לחברה הישראלית, תאפשר שימוש בשיטת המרווח על בסיס הוצאות לתקופה של כ- 8 שנים.
הגם שמדובר בטיוטת חוזר, מומלץ להיערך באופן מתאים.