השלכות הברקזיט על תשלום המע"מ

בקצרה ההתפתחויות בתחומי הסחר הגלובלי בעולם מעלות את שאלת הטלת המס העקיף לכותרות. בין השיקולים המרכזיים קיים מתח מתמיד, בעוד שפתיחת השוק לתחרות גלובלית תוביל להוזלת המחיר לצרכן, היא עשויה גם לפגוע בתעשייה המקומית.  בין הדוגלים בהגנה על התעשייה המקומית נמצא ממשל טראמפ שהפחית את מס החברות וביטל את ההשתתפות בהסכם הסחר הטרנס-פסיפי. מנגד, ניתן לראות גם הרחבה של הסחר החופשי, למשל בהליכים המתקדמים לחתימת הסכם הסחר בין יפן לאיחוד האירופי. גם ישראל חותמת על הסכם סחר חופשי עם דרום קוראיה ומו"מ עם מדינות נוספות. לצד הבשורה לצרכן הישראלי, ההסכמים מאיימים על כושר התחרות של התעשייה המקומית.  הגזירה הקשה ביותר היא הפטורים ביבוא אישי של טובין. עסקינן בפטור ממסי יבוא לטובין  בשווי של עד 75$ לעניין מע"מ ומכס, ועד 500$ לעניין מכס ומס קנייה. לגביהם עולה חדשות לבקרים אפשרות להרחבת הפטורים והעלאת תקרת הפטור. מיותר לציין כי במצב דברים זה התעשייה המקומית, שחייבת במע"מ על המכירות לצרכן הישראלי, מופלית לרעה אל מול המתחרים הזרים שיבוא מוצריהם נהנה מפטור, במיוחד כאשר מדובר במסחר המקוון.  דו"ח ה-OECD משנת 2015 התייחס לנושא והמליץ על ביטול פטורים ממע"מ ביבוא טובין בעלי שווי נמוך, זאת לנוכח הגידול המהיר של המסחר המקוון, ואף הציע דרכים יעילות לגביית המס, לרבות באמצעים המקוונים הקיימים. אולם בעוד שמדינות שונות כבר פועלות לביטול הפטורים, נראה כי ישראל נמצאת מאחור ולא זו בלבד שאיננה מבטלת את הפטורים ביבוא אישי אלא שאף בוחנת אפשרויות להרחבתם  מיסוי עקיף בשוק הגלובלי תחום המיסוי העקיף נמצא בכותרות בארץ ובעולם סביב התפתחויות בתחום הסחר הגלובאלי, בין בסגירת גבולות והכבדה על יבוא סחורות מעבר לים ובין בפתיחתם דווקא לסחר חופשי. בין השיקולים להטלה או אי הטלה של מס עקיף, נמנים הוזלת המחיר לצרכן ופתיחה לתחרות גלובאלית, לעומת שיקול ההגנה על התעשייה המקומית - ובין השיקולים קיים מתח מתמיד. המסחר האלקטרוני מזמן גם הוא אתגרים חדשים, אשר לא בטוח נלקחים בחשבון כהלכה בישראל. מגמות ההגנה על התעשייה המקומית ממשל טראמפ דוגל בהגנה על התעשייה המקומית, מבטל את השתתפות ארה"ב בהסכם הסחר הטרנס-פסיפי, מפחית את מס החברות מ-35% ל-15% ומצהיר על כוונה להטלת "מס יבוא" חדש. "Border adjustment tax" דומה במהותו למכס המוטל על מוצרים מיובאים ולא חל על מוצרים הנרכשים מקומית או על מוצרים מיוצאים מארה"ב. מגמה זו היא בשורה רעה לתעשייה הישראלית מוטת הייצוא לארה"ב. גם היפרדותה של אנגליה מהאיחוד האירופי נעשתה על רקע של בידול והפסקת מעבר חופשי של טובין, שירותים ואנשים באיחוד, ואנו ציפייה לראות כיצד תשליך על הסכם הסחר החופשי עם ישראל שנחתם מול האיחוד האירופי, ופרישתה של אנגליה מחריגה אותה מההסכם. מגמות קידום הסחר החופשי מאידך, אנו עדים להרחבת הסחר החופשי, למשל בהליכים מתקדמים לחתימה על הסכם סחר בין האיחוד האירופי ובין יפן, שיוריד מחסומי סחר, יפחית מכסים, ויעצים את הסחר בין המדינות. גם זה בשורה רעה לתעשייה הישראלית שנהנתה ממעמד מיוחד ביצוא לאירופה, וכתוצאה מכך התחרות שלה תגדל. גם ישראל חותמת על הסכם סחר חופשי עם דרום קוריאה, אשר יבטל מכסים על יבוא מכוניות, מכשירי אלקטרוניקה וכולי, ומקיימת מו"מ עם סין, וייטנאם, אוקראינה ורוסיה. בצד בשורה לצרכן הישראלי, ההסכם כמובן יקשה על כושר התחרות של התעשייה המקומית (בענפים שקיימת תחרות). בנוסף, מבטלת ישראל מכסים, למשל במסגרת רפורמת "נטו משפחה" על יבוא מכשירים סלולאריים ואביזריהם, בגדי תינוקות והנעלה. פטורים ביבוא טובין: פגיעה בלתי מוצדקת בתעשייה המקומית ואולם ה"מכה" הקשה ביותר לתעשייה המקומית, הוא הפטורים ליבוא טובין בשווי של עד 75$ לעניין מע"מ ומכס, ופטור עד 500$ לעניין מכס, ובפרט הכוונה להרחבתם והעלאת שווי לעניין הפטור. בפטור ממע"מ ביבוא טובין, מופלית למעשה לרעה התעשייה המקומית שמחויבת במע"מ על מכירותיה לצרכן הישראלי, אשר יכול לרכוש את המוצר באמצעות האינטרנט ללא תוספת מע"מ. היצואן הזר המוכר לצרכן הישראלי באמצעות האינטרנט נהנה גם ממע"מ בשיעור אפס ביצוא ממדינתו וגם מהיעדר חבות במע"מ במדינת הצריכה, כך שמנוטרלת ממחיר המוצר לצרכן הישראלי 17% שעליו לשלם ברכישה מקומית! הפטורים ממע"מ ומכס ביבוא טובין בעלי שווי נמוך היו נהוגים בארץ ובעולם, טרום עידן המסחר האלקטרוני בטובין, טרום ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרות לבצע הליכי מכס באופן מקוון, כאשר החשש היה שעלות הטיפול במיסוי טובין בעלי ערך נמוך תעלה על המס אשר ייגבה בפועל. שיקול זה כמובן אינו תקף כיום. המלצת ה-OECD דו"ח ה- OECD משנת 2015 ממליץ על ביטול פטורים ממע"מ ביבוא טובין בעלי שווי נמוך, נוכח הגידול האקספוננטיאלי של המסחר המקוון. הדו"ח אף מציע דרכים שונות לגביית המס ביעילות, בפרט באמצעים המקוונים הקיימים כיום. צעדים בכיוון ננקטים כיום במדינות שונות תוך ביטול הפטורים ביבוא טובין. מכאן, שעל התעשיין הישראלי המייצא טובין לחו"ל, יושת  מע"מ מקומי במדינת הצריכה, ובמקביל במכירה המקומית בישראל, כאמור, יחויב במע"מ וייאלץ להתחרות ביבוא פטור ממע"מ. מצב זה אינו תקין והשפעתו השלילית על התעשייה המקומית תלך ותגדל בוודאי עם העלאת שווי הפטור ביבוא אישי.   צור קשר עם המומחים שלנו בתחום המיסים העקיפים