תחולת מע"מ אפס על שירות הניתן לתושב חוץ, עוררה מחלוקות ופסיקה עניפה, בפרט בשאלה, מתי ניתן לראות את השירות, ככזה שניתן, בפועל, בנוסף לתושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל. סייג זה, לתחולת ההטבה, הורחב מאוד בשנים האחרונות, וכבר מזמן אינו קשור להתקשרות חוזית מול הצד הישראלי או גביית תמורה ממנו. פסק דין חדש, מחדד נסיבות, בהן זכאות למע"מ אפס בגין שירותים שעניינם הפגשת צד ישראלי לעסקה עם תושב חוץ, לא תיפסל, גם אם לא ניתן להצביע על גביית מע"מ לקופת האוצר על דרך יבוא שירותים או טובין שכללו בערכם את ערך השירות הנבחן;
בפסק הדין דובר על תיווך פיננסי שנעשה ע"י סניף ישראלי של חברה זרה, בנוגע לעסקאות עתידיות (forward) במט"ח, ועסקאות החלף (swap) בין סוגי ריבית (ריבית קבועה כנגד ריבית משתנה), הנקובות בשקל ישראלי ומבוססות על שיעורי הריבית בישראל. הסניף הישראלי משרת הן בנקים זרים והן בנקים ישראליים.
לקבוצת GFI התקשרויות מסגרת מול לקוחותיה המוסדיים, שהינם לקוחות קבועים, החותמים על הסכם מסגרת מול המערערת כחברה זרה, בו מפורטים השירותים והמוצרים המוצעים לו ותעריף העמלה שייגבה בגין כל סוג שירות. עסקה נרקמת באופן הבא: לקוח של הסניף – בנק זר או ישראלי – יוצר קשר עם הסוחר הישראלי המתאים. הלקוח הפונה, היוזם, מבקש לקבל טווח מחירים עדכני לביצוע עסקה במוצר מסויים, בשלב זה אינו מגלה אם מעוניין לקנות או למכור את המוצר. התקשורת בין הסוחר לבין הלקוחות בשני אמצעים בעיקר: דרך צ'אט בלומברג או קו נל"ן (נקודה לנקודה) שאיפשר השמעת הודעות קוליות בזמן אמת.
בעקבות פניית הלקוח היוזם, הסוחר מפיץ בקרב חוג הלקוחות קריאה לקבלת טווח מחירים עדכני למוצר המסוים, מבלי לגלות זהות היוזם. לקוחות שחפצים בכך מציעים טווח מחירים לסוחר מבלי לדעת אם יהיו בצד הקונה או המוכר. הסוחר מביא בפני היוזם את טווח המחירים המיטבי שהתקבל בעקבות הקריאה, מבלי לגלות זהות הלקוח האחר שהציע אותו.
היוזם מודיע לסוחר אם מתכוון לקנות או למכור ומודיע באיזה מחיר מדויק יסכים לבצע עסקה. הסוחר חוזר ללקוח שהציע את הטווח הנבחר, מודיע לו אם היוזם מתכוון לקנות או למכור, ושואל אם הלקוח האחר מסכים למכור או לקנות במחיר שנקב היוזם.
בשלב זה, עשוי להתפתח מו"מ מסוים באמצעות הסוחר, בין שני צדדים שאינם מכירים איש זהות רעהו. כאשר הלקוח השני "הנגדי" מסכים למחיר המקובל על היוזם, הסוחר מפיץ לחתימת שניהם טופס אישור עסקה המפרט תנאיה וזהות הצדדים, עם חתימתו נוצרת התקשרות בין הצדדים לבין עצמם. כריתת העסקה מזכה את המערערת בעמלה מכל אחד מהצדדים, כל אחד בהתאם לתעריף הנקוב בהסכם המסגרת הפרטני בינו לבין קבוצת GFI.
הלקוח היוזם עשוי להיות בנק ישראלי או זר, וגם הצד השני עשוי להיות ישראלי או זר. הסניף הישראלי לא עסק במחקר או בייעוץ ללקוחותיו.
לא היתה מחלוקת, כי כאשר יש צד ישראלי וצד זר, העמלה הנגבית מהישראלי חייבת במע"מ מלא. הסוגיה היא לגבי שיעור המע"מ על העמלה הנגבית מלקוח זר (בין אם כיוזם בין אם כצד נגדי, בין כמוכר בין כקונה), כשמולו בעסקה צד ישראלי.
בניתוח מעמיק, שקצרה היריעה מלפרט, נפסק, כי בנסיבות אלה, נחתם הסכם נפרד ושונה בתוכנו עם כל צד לעסקה, החייב בעמלה נפרדת לפי התעריף שחל עליו. בית המשפט ציין, כי אין כל סיבה לחשוד כי מתכונת זו אומצה למראית עין בלבד או משיקולי מס וגם לא נטען לעסקה מלאכותית. לכן, בניגוד לרבים מהמקרים שנדונו בפסקי הדין השונים, מדובר בשני מעשי מתן שירות שונים. על העמלה הנגבית מהלקוח הישראלי ממילא משולם מע"מ, אשר כמוסד כספי אף אינו יכול לקזז מס תשומות.
פסק הדין והאבחנות הדקות שבו מעלה תהיות לגבי שירותים נוספים שעניינם הפגשת צד זר וצד ישראלי לעסקה, אם כי מדגיש כי פיצול מלאכותי לא יתקבל.
אנו מציעים לבצע בחינה מחודשת של מתן שירותים לתושב חוץ, שעניינם הפגשתו עם צד ישראלי לעסקה, תיווך וכיו"ב בכדי להעריך מחדש את תוצאתם נוכח הפסיקה מאירת העיניים.