להלן רשימת התנאים לחקר תנאי שוק (מחירי העברה) העומד בדרישות החוק
בתאריך 2/6/2020 פורסם חוזר מס הכנסה – 1/2020 המפרט מה הם התנאים הנדרשים לעמידה בהוראות סעיף 85א' לפקודת מס הכנסה והתקנות הנלוות, המחייבים עריכת חקר תנאי שוק בעסקאות בין-לאומיות בין צדדים קשורים בהתאם לסעיף 85א'(ג)(1) ותקנה 5 לתקנות מס הכנסה (תקנה 5 לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) התשס"ז-2006).
משמעות העמידה בתנאים היא, העברת חובת הראיה (במסגרת ההליך השומתי) אל פקיד השומה, בשונה מהכלל אשר נקבע בפסיקה ובחקיקה כי, נטל השכנוע ונטל הבאת הראיה בשלב הראשוני, מוטל על כתפי הנישום (ע"א 943/16 קונטירה וכן סעיף 85א'(ג)(1) לפקודה).
להלן רשימה לא סגורה של עיקרי התנאים המפורטים בחוזר:
1. מחקר מפורט ומבוסס לגבי אופן קביעת המחיר:
על המסמכים שהוגשו במסגרת עבודת החקר לתמוך בטענות הנישום ולהוביל למסקנת עבודת החקר במובן זה שיתקיים קשר בין העובדות, הראיות והטענות. כמו כן חקר השוק צריך להיות מקיף וממצה באופן הולם את נסיבות העניין.
2. בחירת שיטת החישוב:
עבודת החקר צריכה לכלול גם הסבר סביר לגבי בחירת שיטת חישוב מחיר השוק על מנת לעמוד בתנאי הסעיף. כך לדוגמא, במקרה בו לשני הצדדים בעסקה, קיימים נכסים בלתי מוחשיים בעלי ערך התורמים באופן משמעותי לרווח או להפסד המשותף, והנישום קבע את מחיר השוק לפי מדד של מרווח על סך העלויות הישירות והעקיפות, ללא הסבר מניח את הדעת מדוע לא בחר בשיטת חלוקת הרווח – אז יקבע כי הנישום לא עמד בתנאי הסעיף.
3. תיעוד שלבי הבנצ'מרק:
תיעוד שלבי החיפוש אחר חברות בנות השוואה; רשימת חברות אשר נפסלו באופן ידני מלשמש כחברות בנות השוואה; רשימת החברות אשר נבחרו כחברות בנות השוואה או הנתונים החשבונאיים של החברות בנות ההשוואה אשר עליהם בוצע תחשיב מחיר השוק.
4. מסמכים מבססים:
עבודת חקר צריכה לכלול את כלל המסמכים המפורטים בתקנה 5 לתקנות וכן מסמכים חשובים נוספים שיש בהם כדי לבסס את עבודת החקר, הן לעניין הטיעון העובדתי הן לעניין שיטת הניתוח, רישום בדוחות של הנישום; רישום בדוחות של הצד הנבדק; רישום בדוחות של הקבוצה הבין-לאומית וכו'.
5. חקר השוק מתייחס לעסקאות בעלות מאפיינים דומים.
6. יישום:
מסמכים המצביעים על יישום של מחיר השוק שנקבע. הדרישה מתייחסת הן לדוח בצד הישראלי והן לדוחות של הצדדים האחרים לעסקה (יודגש כי גם הפורמט החדש של טופס מחירי העברה (1385), מקשר לדוחות הכספיים).
במקרה בו לא הוגשה עבודת חקר או שהוגשה עבודת חקר שאינה עומדת בדרישות החוק ותקנות קביעת תנאי שוק, לא יידרש פקיד השומה לערוך עבודת חקר בהיקף דומה לזה הנדרש מהנישום אלא תערך שומה על פי מיטב השפיטה כגון - אומדנים, הערכות, ניסיון אישי ועוד. לפקיד השומה שמורות מלוא הסנקציות על פי דין, וביניהן קנס על גרעון ועוד.
החלטת פקיד השומה שלא לראות במסמכים שהוגשו על ידי הנישום כעבודת חקר תהא מנומקת ותיכלל במסגרת השומה שתערך לנישום.
במקרה בו קיימת מחלוקת על עצם תחולת הסעיף, דהיינו במקרה בו פקיד השומה טוען שחברה הזרה היא צד קשור לנישום, ואילו הנישום טוען כי אינו צד קשור לחברה הזרה ולכן אינו ממציא עבודת חקר בהתאם לדרישת פקיד השומה, פקיד השומה יקבע את מחיר השוק בשומה לפי מיטב השפיטה.
ככל והנישום עמד בחובת הראיה כמפורט בסעיף 85א'(ג)(2) לפקודה, תעבור חובה זו לפקיד השומה שיידרש כפי שנקבע בפסיקה: "...להוכיח באמצעות ראיות "ברורות ומשכנעות" העומדות ברף הוכחה של "מאזן הסתברויות" את דרך חישובו".
אין ספק כי ביצוע הנדרש לעיל, יש בו לחסוך לא מעט ויכוחים ואי נעימויות, ויוצר יתרון מובהק לנישומים הפועלים על פיו.
צוות מחירי העברה במשרדינו עומד לרשותכם לצורך התייעצות שוטפת לרבות עמידתם של חקרי שוק אשר יש ברשותכם בתנאים האמורים לעיל.
ליצירת קשר ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) עמית שליט, שותף ומנהל מחלקת מחירי העברה
AmitS@bdo.co.il 052- 6008056