מתכננים רילוקשיין לעובדים? קחו בחשבון את סוגיות המיסוי



חברות המרחיבות את פעילותן לחו"ל שולחות תחילה עובד המועסק בחברה בישראל (לרוב בכיר), כדי שיפתח את הפעילות החדשה מעבר לים. רילוקשיין של עובדים למדינה אחרת יוצר סוגיות מיסוי, ותכנון מוקדם יסייע בהקטנת נטל המס החל על העובד שיוצא לרילוקשיין, לצד הקטנת עלויות המעסיק.

כך, למשל, חברה ישראלית הציעה לעובד בכיר שלה להגר לארה"ב כדי לפתח את מערך השיווק שלה בארה"ב. למטרה זו החברה תקים חברה בת בארה"ב, והעובד יועסק בה כמנכ"ל לתקופה של שנתיים עד ארבע שנים. החברה תעניק לעובד תגמול ישיר באמצעות שכר בלבד, והציעה לעובד מענק רילוקשיין שייקבע לפי הסכום הנדרש לכיסוי עלויות המס הנוספות הנובעות מהמהלך.
 
על החברה לשים לב כי כל עוד העובד ייחשב תושב ישראל, הוא יהיה חייב במס על הכנסות המופקות בישראל ומחוץ לה. במקרה כזה, המס שישולם בישראל יתחשב במס שישולם בארה"ב, וכן הוצאות שהייה מסוימות יותרו בניכוי מההכנסות המופקות בארה"ב. בנוסף, תחול חבות ביטוח לאומי בגין ההכנסות שיופקו בארה"ב.

ערכנו סימולציה של חבות המס של אותו עובד כתושב ישראל המפיק הכנסתו בארה"ב לעומת מצב של "ניתוק" תושבות מישראל, ובמקרה זה תוצאות החישוב הראו בצורה מובהקת שחבות המס הכולל של העובד בישראל ובארה"ב כתושב ישראל גבוהה מאשר חבות המס הכוללת שלו אם תנותק תושבתו בישראל. ההפרש נובע משיעורי מס גבוהים בישראל, לעומת אלה שיתחייב בהם בארה"ב וכן כפל ביטוח לאומי בישראל ובארה"ב שהעובד יידרש לשלם עקב היעדר אמנה למניעת כפל ביטוח סוציאלי בין המדינות.

בשלב השני, בחנו אפשרות של ניתוק תושבות של העובד מישראל. עקרונות הבדיקה לקביעת תושבות מתבססות על חזקות כמותיות ("מבחני ימים"), הנבחנות בכל שנה מחדש, הניתנות לסתירה על ידי המבחן האיכותי של "מרכז החיים", לפיהן חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל: אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר ("חזקת הימים הראשונה"); או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר ("חזקת הימים השנייה"). 

גם אם יתקיימו החזקות הכמותיות, הן ניתנות לסתירה על ידי מבחן "מרכז החיים" הבוחן את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הקבוע, מקום האינטרסים הכלכליים המהותיים, מקום פעילותו בארגונים, משך תקופת השהייה ועוד.
 
גם אם לא יתקיימו החזקות הכמותיות, פקיד השומה יוכל לבחון את תושבותו של העובד באמצעות מבחן "מרכז החיים", כך שבכל מקרה מומלץ לבחון את התושבות על פי מבחן "מרכז החיים".

בנוסף, מומלץ לבחון סוגיות נוספות כמו מיסוי אופציות שהוענקו לעובד לפני יציאתו מישראל, מניות מייסדים, אופן הדיווח על המניות/אופציות בארה"ב (טופס 8883) והשלכות המס כתוצאה מרילוקשיין, תגמול המשולם בתום הרילוקשיין ועוד.

רוצים לשמוע עוד על סוגיות מיסוי של רילוקיישן? דברו איתנו ב-052-8512572
 FridaW@bdo.co.il