האם המגזר הפיננסי יהיה הכוח המניע מאחורי מהפיכת הרכב החשמלי בישראל?

כמות הרכבים החדשים שעולים על הכבישים ברחבי העולם גדלה מדי שנה, מה שמוביל לצמיחה מתמדת של סקטור התחבורה. על פי ההערכות, מעבר לתרומתו לתחלואה ולזיהום האוויר שאנו נושמים, סקטור זה, המונע ברובו המוחלט מדלקים פוסילים מזהמים, אחראי לכרבע מפליטות גזי החממה בעולם ומהווה את הזרז המשמעותי ביותר לשינויי האקלים[1].

בצד החדשות הטובות ניתן להתעודד מהשינוי הניכר בתחום התחבורה בשנים האחרונות, הנובע בעיקר מחדירת הרכב החשמלי EV)) לשוק ומלווה ברגולציה וטכנולוגיה תומכות ובהגברת המודעות החברתית לנושא. למעשה, מאז שהוצגו לראשונה בשנת 2010, עברו הרכבים החשמליים כברת דרך עצומה; היצע הדגמים התרחב, טווח הנסיעה גדל משמעותית, הטעינה הפכה למהירה וזמינה יותר ועלויות הרכישה והאחזקה ירדו.

Climate Group""- ארגון גלובלי ללא מטרת רווח הפועל בתחום האקלים, מספק הערכה כי על מנת לעמוד ביעדי הסכם פריז ולבלום את ההתחממות הגלובלית, יש צורך במעבר של 250 מיליון איש ברחבי העולם לרכבים חשמליים עד לשנת 2030[2]. הארגון שם לו למטרה להפוך את הרכבים החשמליים ל"נורמלי החדש" ובמסגרת מיזם "EV100", הוא קורא לחברות עסקיות לחתור למעבר מלא לרכבים חשמליים, הן בצי הרכב שלהן והן ברכבי הליסינג שהן מספקות לעובדיהן, עד לשנת 2030. מעל למאה חברות גלובליות כבר הצטרפו למיזם וחתמו על ההתחייבות, ביניהן איקאה, יוניליוור, DHL, ,HP  Bank of Americaוחברות רבות נוספות ממגוון סקטורים. רבות מהחברות החתומות, אשר בציי הרכב שלהן יחד נכללים מאות אלפי רכבים, כבר החלו בתהליך מואץ של מעבר ל-EV הכולל גם התקנת עמדות טעינה עבור עובדים ולקוחות.

בישראל החל שיח ער בנושא יתרונות ה- EV בקרב חברות עסקיות וצרכנים פרטיים בתחילת 2021, עם חדירת "טסלה" לשוק הרכב המקומי. מספר חברות דוגמת אמדוקס, אלביט, חברת החשמל והתעשייה האווירית כבר החלו להתעניין ואף לבצע צעדים אופרטיביים לכיוון מעבר ל- ,EVתוך עידוד ותימרוץ העובדים להצטרף למהלך. ההערכות בקרב יבואני הרכב המקומיים היא שמגמה זו תגדל משמעותית לאור העידוד הממשלתי, התשתיות התומכות והגדלת היצע הדגמים בשוק. הערכה זו עולה בקנה אחד עם היעד הממשלתי לפיו עד שנת 2030 למעשה לא תאושר מכירה של רכבים המונעים בדלקים פוסילים בישראל.

 

התועלות שבמעבר ל-EV

למעבר ל- EVתועלות כלכליות, סביבתיות, בריאותיות ואף מיתוגיות עבור החברה העסקית. בהשוואה למהלכים עסקיים מורכבים ושינויים ארגונים מעמיקים, מדובר במהלך פשוט יחסית שבמידה ונעשה נכון, יכול להשיא ערך רב לחברה ולכלל מחזיקי העניין שלה. 

ראשית, רכב חשמלי מאופיין ביעילות אנרגטית גבוהה ובפליטות מזהמים מופחתות, זאת בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות בשוק. המעבר ל-EV יסייע בהפחתת צריכת האנרגיה הכוללת של הארגון ובשינוי תמהיל הדלקים בהם הוא עושה שימוש, מה שיוביל להורדת המדרך הפחמני ויסייע להתכונן מבעוד מועד לרגולציה עתידית בנושא.

מעבר לכך, מחקרים מראים כי זיהום האוויר כתוצאה מפליטות שמקורן בתחבורה, מוביל ליותר מקרי מוות ברחבי העולם מאשר עישון סיגריות[3]. המעבר ל-EV יתרום לאיכות אוויר טובה יותר לכלל הציבור וימתג את החברה כירוקה ונקייה יותר.

לבסוף, יושג חיסכון כספי משמעותי: כפי שניתן לראות בטבלה מטה, במעבר ל-EV נחסכות עלויות כלכליות ישירות לחברה ולבעל הרכב, וכן עלויות סביבתיות המייצגות את הנזק הסביבתי שהחברה למעשה מסייעת במניעתו:

 

 

	רכב בנזין	רכב חשמלי	חיסכון	חיסכון באחוזים
עלות דלק/חשמל שנתית  ₪	10,000	2,400	7,600	76%
תחזוקה שנתית ₪	4,800	1,800	3,000	63%
נזק סביבתי שנתי* ₪	760	230	530	70%
סה"כ	15,560	4,430	11,130	72%

*כתוצאה מפליטות מזהמים וגזי חממה לאוויר

 

הסקטור הפיננסי

הסקטור הפיננסי יכול ל"תדלק" את מהפיכת הרכב החשמלי בישראל במספר אופנים. ראשית, "בתוך הבית";  ציי הרכבים של הבנקים ושל חברות האשראי מונים יחד אלפי רכבים (צי רכב ממוצע של מוסד פיננסי גדול עומד על כ- 600 רכבים). במעבר לרכבים חשמליים יכול הארגון לחסוך כ-6 מיליון ₪ בשנה וזאת רק בעלויות דלק ותחזוקה. לכך יש להוסיף את הטבות המס על רכישת הרכבים: נכון לשנת 2021 המס על רכישת רכב חשמלי הוא 10% בלבד, כאשר שיעור המס העתידי מצוי כיום בדיון במשרדי הממשלה. מה שכן בטוח, ששיעור המס על רכבים היברידיים ורכבי בנזין יעלה בהדרגה עד לשיעור של כ-83% מס קנייה על רכבים (בהתאם לרמת הזיהום) לצד ביטול כל הטבות המס. ועוד לא הזכרנו את התרומה לחיסכון בפליטות המזהמים לאוויר, שגם אותו ניתן לתרגם לכסף (ראו טבלה מעלה).

אין ספק כי נושא הניידות האישית מצוי בליבת הפעילות החברתית והכלכלית של כל אחד ואחת מאיתנו. מעבר להגעה למקום העבודה, התחבורה מספקת  מענה לצרכים משפחתיים, בריאותיים ולצרכי הפנאי. לאור זאת, על מנת להכשיר את הקרקע לכניסה מאסיבית של ה-EV לארגון, מומלץ כי המעבר יתנהל במקביל בצי הרכב של הארגון וברכבי הליסינג של העובדים. מעבר לדוגמא האישית ולמסר לעובדים, המהלך המשולב יאפשר לאגם משאבים, להפחית עלויות ולמקסם את הערך הסביבתי, הבריאותי והכלכלי שיתקבל כתוצאה מכך.

אפיק נוסף הוא במתן אשראי- באפשרותם של הבנקים, יחד עם חברות האשראי החוץ בנקאי להשיק מוצר אשראי ייעודי בתנאים מועדפים לחברות בסקטור התחבורה, ליבואני רכב ואף לצרכן הפרטי, שישמש לרכישה וליבוא רכבים חשמליים. לצד מתן תמריץ לשוק הרכב החשמלי, המהלך יסייע לייצר עניין ולהגביר את המודעות הציבורית ליתרונות הגלומים במעבר לרכב חשמלי.

על פי הוראה 301 של המפקח על הבנקים משנת 2013, הבנקים וחברות האשראי חייבות בפרסום דוח אחריות תאגידית ובגילוי של פעילותם החברתית והסביבתית לצד היבטי ממשל תאגידי (ESG), לציבור. לכך נוסף מכתב המפקח מדצמבר 2020, אשר דורש מגופים אלה להתחיל ולגבש מדיניות ותוכניות עבודה בנושא ניהול סיכונים סביבתיים, זאת לאור התממשות סיכוני סביבה ואקלים שעלולים לפגוע בכלכלה ולערער את המערכת הפיננסית.

המהלכים המוזכרים לעיל רלוונטיים לשתי דרישות אלה: הם יבואו לידי ביטוי בדוח אחריות תאגידית, במסגרתו מומלץ גם לקבוע יעדים מדידים בתחום הרכב החשמלי לשנים הקרובות (לדוגמא שנת יעד בה המוסד הפיננסי יפסיק לרכוש רכבים מזהמים, אחוז מתיק האשראי שיופנה לצורך מימון עסקים למכירת ורכישת רכבים חשמליים ועוד). לצד זאת, עיסוק בתחום יסייע בניהול סיכון סביבה ואקלים והמהלך יתבטא הן בהפחתת המדרך הפחמני של המוסד הפיננסי עצמו ובנוסף ולא פחות חשוב מכך, בהפחתת הפליטות המיוחסות לתיק האשראי.

לדוגמא, הבנק הדני ABN Amaro מדווח מזה שנתיים במסגרת חישוב המדרך הפחמני שלו על הפליטות בתיק האשראי לפי סקטורים (תחת קטגורית "פליטות עקיפות בשרשרת האספקה"). בעוד שסקטור התחבורה מהווה חלק משמעותי בפליטות גזי החממה בתיק האשראי של הבנק, בין השנים 2018-2019 נרשמה ירידה משמעותית בפליטות של סקטור זה (בנטרול היקף האשראי שהוקצה). יש להניח כי עם הגדלת היקף השימוש ברכבים החשמליים, לצד תמיכת הבנק בחדירתם לשוק הסקנדינבי, היקף הפליטות כתוצאה מסקטור זה תמשיך להיות במגמת ירידה והדבר ישפיע על הפחתת הפליטות בתיק האשראי הכללי של הבנק. 

 

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.