ההכרה בגוף כמוסד ציבורי בבחינת מימון עקיף של פעילויות על ידי המדינה - לצמצם או להרחיב?

עמותות רבות מייחלות לקבלת מעמד של מוסד מוכר בעל פטור לפי סעיף 46 (א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-,1961 (להלן: "הפטור"). פטור מסוג זה מקנה לתורמים את האפשרות להזדכות על חלק מחוב המס שלהם בגין התרומה. דבר זה כידוע יש בו כדי להוות מחד, תמריץ לתורמים להרים תרומתם לעמותות ומאידך, מהווה מימון עקיף של פעילויות על ידי המדינה.

מייחלות אמרנו לא בכדי, שהרי בחינת המספרים מעלה, כי למעשה פחות מרבע מהעמותות המדווחות כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה מוגדרות ככאלה לפי סעיף 46 (א) לפקודה ומחזיקות את הפטור.

האמור לעיל נובע בין היתר מן העובדה ולפיה על מנת שעמותה תזכה לקבל פטור עליה ליפול לגדרי סעיף 9(2) לפקודה! 

ומה יש בו באותו סעיף 9(2) לפקודה שמונע מתן הפטור לכל עמותה ועמותה שהוגדרה ע"י רשויות המס כמוסד ציבורי?  

שני מסלולים נקבעו בסעיף 9(2) לפקודה על מנת לבחון האם יש במטרות של גוף פלוני משום מטרה ציבורית:

האחד - רשימת מטרות שהחוק קבע - דת, תרבות חינוך, עידוד התיישבות, מדע בריאות, סעד או ספורט.

השני - כל מטרה אחרת שאושרה על ידי משרד האוצר כמטרה ציבורית ויצוין כי שר האוצר מקמץ מאוד בהפעלת סמכותו לפי סעיף זה ויפעילו אך ורק מקום בו המטרה תשרת את הציבור הרחב וכזו שהיא נטולת גוון פוליטי ובעלת אופי מתמשך ולא זמני וכמובן מטרה שנועדה לשרת יעדים לאומיים.

עיננו הרואות, במסלול אחד נקבעה נורמה "אובייקטיבית" ובאחר הנורמה היא "סובייקטיבית" ומעניקה למשרד האוצר את הסמכות ואת שקול הדעת להחליט באילו מקרים המטרה היא מטרה ציבורית ובאילו לאו. 

הליכה של משרד האוצר במסלול השני מזמינה מטבע הדברים מחלוקות לא מעט באשר לפרשנות שיש ליתן ל "מטרה ציבורית" ..האם פרשנות מרחיבה או שמא מצמצמת?

ברי כי יש טעם טוב לפיו משרד האוצר יצמצם את הענקת הפטור מכוח המסלול השני שכן ללא פרשנות מצמצמת ייפרץ הסכר ומשאבי המדינה יוחלקו ללא בקרה. יחד עם זאת, חשוב להבהיר, כי כיום אין בנמצא תבחינים לפיהם צועד משרד האוצר בבואו לעשות שימוש במסלול השני כאמור. עניין זה לבדו יש כדי להעלות חשש להפעלה מפלה של הסמכות המסורה בידיו של משרד האוצר.

לא מעטות הן העמותות שיש בידם כיום פטור ואשר אינן עומדות בעקרונות המדיניות עליה מצהיר משרד האוצר..

כללו של דבר- הגם שלא נכון לתת פרשנות מרחיבה במסגרתה יינתן פטור לעמותות ללא אבחנה גם בשל העלות הגבוהה הכרוכה בהתנהלות מעין זו, הרי שלא ניתן להתיר מצב לפיו משרד האוצר כרשות מנהלית פועל ללא תבחינים ברורים ואמות מידה קבועות וידועות בציבור ומראש!

אישוש חיזוק ותמיכה לדברינו הנ"ל מצינו בדבריו של כבוד השופט א' ריבלין בבג"ץ 10893/08 בעניין עמותה לויפסאנה בישראל נגד משרד האוצר וכן הקריאה למשרד האוצר העולה מדבריו לפיה עליו להסדיר את אופן מדיניותו בעניין זה כפי שכבר התבקש לעשות כבר לפני שני עשורים בעניין חוקה לישראל תוך שכבוד השופט ממליץ למשרד האוצר לגבש קריטריונים ברורים, תוך שנה, על מנת לאיין את החשש מאפליה ובמקביל המליץ למשרד האוצר לערוך בדיקה במסגרתה יבחן המשרד האם כל הגופים המחזקים כיום בפטור אכן עומדים בקריטריונים ובהצהרה של המשרד בסוגיה זו.

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.