רגע לפני שחותמים – רענון בדבר תפקידי ואחריות הועד המנהל / הדירקטוריון במלכ"ר

אז הנה חלפה לה עוד שנה והגענו שוב לאחת התקופות הלחוצות ביותר בחייו של המלכ"ר - 'תקופת הדוחות הכספיים'. שניים מחברי הועד בעמותה או מדירקטוריון בחברה לתועלת הציבור נדרשים לחתום על שורה ארוכה של דוחות, הצהרות, טפסים ומה לא. אז רגע לפני שחותמים ומצהירים, מצאנו לנכון לרענן בפניכם את המסגרת הנורמטיבית באשר לסמכויות, תפקידים ואחריות חבר הועד בעמותה והדירקטוריון בחל"צ, גם לאור נוהל התמיכות החדש שפורסם בחודש מרץ השנה.

סמכות הועד המנהל/הדירקטוריון ותקופת הכהונה:

הועד המנהל/הדירקטוריון הינו הגוף המייצג והמנהל העליון של התאגיד, האחראי על חזון הארגון ועל מדיניותו.
להלן תרשים לתיאור 'מפת התפקידים והסמכויות' במלכ"ר:
 

תקופת כהונת חברי ועד/דירקטוריון:

בעמותה - חוק העמותות אינו קובע הוראות לעניין תקופת כהונתו של ועד העמותה.
בהוראות ניהול תקין של רשם העמותות נקבע כי תקופת כהונת חברי ועד תוגבל ל-4 שנים, למעט במקרים חריגים בהם אופי העמותה מצדיק כהונה לפרק זמן ממושך יותר. יחד עם זאת, אין מניעה כי העמותה תאפשר בחירת אותם חברים לקדנציות נוספות, כל עוד והוראות התקנון אינן מגבילות זאת. 

בחברה לתועלת הציבור – סעיף 59 לחוק החברות קובע כי האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים, ומכאן שחברי הדירקטוריון נבחרים מדי שנה.

בטרם החתימה על כל מסמך, ובטח שעל אלו המוגשים לרגולטור, יש לוודא כי כהונת החותם הינה בתוקף וכי נבחר כדין.

תפקידים ואחריות מכוח חקיקה ראשית:

בעמותה - חוק העמותות אינו מרחיב לגבי סמכויותיו המעשיות של הועד המנהל, אלא נקבע בסעיף 25 לחוק כי "הועד ינהל את ענייני העמותה ובידו תהיה כל סמכות שלא נתייחדה בחוק או בתקנון למוסד אחר ממוסדות העמותה". 
לצד זאת, בהוראות ניהול תקין קיימת הגדרה מפורטת יותר של סמכויות ותפקידי הועד המנהל, אשר זהה לזו שהוגדרה בחוק החברות בגין דירקטורים בחל"צ.

בחברה לתועלת הציבור - סעיף 93 לחוק החברות מפרט את סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו.

להלן רשימת סמכויות ותפקידי ועד מנהל/דירקטוריון: 

הצהרה במסגרת הגשת הבקשה להכרה כ"מוסד ציבורי" לעניין תרומות: 

מלכ"ר המעוניין לקבל אישור להכרה בו כ"מוסד ציבורי" לעניין תרומות (סעיף 46 לפקודת מס הכנסה) או לעניין פטור והקלות במיסוי מקרקעין (סעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין) נדרש להגיש לרשות המיסים את כלל האסמכתאות הרלוונטיות, לרבות כתב התחייבות ונספחיו, החתום על ידי 2 מחברי הועד המנהל / הדירקטוריון.

בכך בעצם לוקח על עצמו הועד המנהל / הדירקטוריון התחייבויות נוספות, הגם שאינן מנויות מפורשות בחוק העמותות / חוק החברות, ויוצא איפוא כי רשות המיסים מרחיבה את תחום האחריות של הועד המנהל/דירקטוריון במקרה בו המוסד מעוניין בהכרה כמוסד ציבורי. בעניין זה יודגש כי מרבית ההתחייבויות הינן כאלו המעוגנות בחקיקה ראשית או בהוראות ניהול תקין של רשם העמותות, אולם כמובן שיש להיות ערים לשורת ההתחייבויות ומשמעותן על פעילות המלכ"ר.

מבין ההתחייבויות כאמור ניתן למנות את:

1. איסור על מתן תקצוב, תמיכה או תרומה לתאגידים שאינם מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
2. איסור סיוע במישרין או בעקיפין לפעילות מפלגתית.
3. איסור על חלוקת כספים, נכסים או מוצרים בני קיימא, אלא אם החלוקה האמורה הינה לפי המטרות הציבוריות של המוסד. 
4. איסור העברת נכסים של המוסד לעובדיו, לחבריו, לתורמים למוסד שתרמו יותר מ-5% מסך התרומות שנתקבלו במוסד בשנת מס מסוימת לקרוביהם של אלה.
5. איסור העסקת עובד או נותן שירותים בעל קירבה משפחתית להנהלת המוסד, לחבר ועד או לנושא משרה בכירה, אלא באישור מראש ובכתב מרשות המיסים, אשר יינתן בנסיבות מיוחדות לפי שיקול דעתה.
6. איסור תשלום משכורות לעובדים שאינן סבירות יחסית למקובל ולתרומתם למוסד.
7. איסור על קשר עסקי בין מייסדי/חברי המוסד או קרוביהם לבין המוסד, אלא באישור מראש ובכתב מרשות המיסים.
8. איסור תשלום שכר של עובדי המוסד באמצעות חברת ניהול.
9. התחייבות לתקרת הוצאות הנהלה וכלליות מסך המחזור של המוסד.
10. במקרה של פירוק - העברת רכוש המוסד המתפרק למוסד ציבורי אחר.
11. החזקת כספי המוסד בפיקדונות במוסדות בנקאיים, באג"ח ממשלתי או בקרנות נאמנות שרוב נכסיהן אג"ח ממשלתי.
12. הגשת דוח שנתי ותשלום מס במקרה שהמוסד נרשם כ"עוסק" על חלק או כל פעילותו על פי סעיף 58 לחוק מס ערך מוסף בתחומים החורגים ממטרות סעיף 9(2) לפקודה או אם למוסד הייתה הכנסה מעסק.
13. תשלום מס בגין הכנסות מריבית, דיבידנד והפרשי הצמדה שהתקבלו מחבר בני אדם שלמוסד שליטה בו.
14. הודעה לרשות המיסים על כל שינוי בתזכיר, בתקנון, בשם המוסד, בהרכב חברי המוסד ועל הפסקת פעילות המוסד או פירוקו.

הצהרות גופים נתמכים לפי חוק יסודות התקציב – נוהל התמיכות החדש:

כללי – על נוהל התמיכות החדש:

בחודש ינואר 2013 חתם שר האוצר על נוהל חדש להגשת בקשה ולקבלת תמיכות מתקציב המדינה בידי מוסדות ציבור, אשר פורסם ברשומות ביום 5 במרץ 2013 (לקישור לנוהל). נוהל התמיכות החדש משנה ומחמיר את המגבלות החלות על המוסד הציבורי המקבל תמיכה מתקציב המדינה על פי חוק יסודות התקציב.
אודות הנוהל החדש והוראותיו דיווחנו זה מכבר במסגרת פרסומים וניוזלטרים קודמים של הפירמה.

להלן יובא פירוט תמציתי אודות הוראות הנוהל החדש:

1. הגבלת הוצאות הנהלה וכלליות (סעיף 8(כד) ו-(כה) בנוהל):

השיעור המרבי המותר להוצאות הנהלה וכלליות מתוך מחזור ההכנסות השנתי אינו עוד כאחוז אחיד מסך ההכנסות, אלא כשיעור דיפרנציאלי / שולי כדלקמן:

2. הגבלת עלות השכר של בעל תפקיד ניהולי (סעיף 8(כו) לנוהל):

עלות השכר של ממלא תפקיד ניהולי במוסד ציבורי נתמך, לרבות עובד עצמאי הנותן שירותים למוסד ולרבות קבלן משנה הממלאים תפקיד ניהולי, לא יעלה על השכר ברוטו של מנהל חברה ממשלתית לא עסקית בדירוג הגבוה ביותר מוכפל ב- 1.4. בשנת 2011 עמד שכר זה (כשהוא מוכפל ב-4) על כ- 48,400 ש"ח לחודש.

במקרים של חריגה מתקרה זו יופחת סכום החריגה, כשהוא מוכפל ב-5, מסכום התמיכה ששולמה למוסד באותה שנה, ועד לגובה סך התמיכה ששולמה למוסד, והכל רק במידה ומדובר במוסד ציבורי שבו סך התמיכה הציבורית בשנת החריגה  עולה על 35% מתקציבו השנתי או שהתמיכה עולה על 5 מיליון ש"ח, כנמוך מביניהם.
בנוהל נקבעו הוראות תחולה המחילות הפחת מדורגת של חריגה בשכר, אולם נדרש שהחל משנת 2020 לא יהיו עוד חריגות בשכר.

3. הגבלת יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו על ידי המלכ"ר (סעיף 8(כב) לנוהל):

לא תאושר תמיכה למוסד ציבור אשר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון שלו הינו בעל עודפי נכסים נטו (סעיף "יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו" על פי כללי חשבונאות מקובלים) בשיעור של מעל 100% ממחזור ההכנסות השנתי שלו לפי אותו דוח כספי.
סעיף זה הינו בתחולה ממועד פרסום הנוהל (מרץ 2013).

4. הגבלת הגירעון המצטבר (סעיף 8(כג) לנוהל):

לא תאושר תמיכה למוסד ציבור אשר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון שלו נצבר לו גרעון העולה על 50% ממחזור ההכנסות שלו לאותה השנה, אלא באישור של ועדת התמיכות את תוכנית ההבראה שהציע המוסד.
סעיף זה הינו בתחולה מיום 1 בינואר 2014.

5. הגבלת שיעור התמיכה המרבי (סעיף 8(ח) לנוהל):

לא תינתן תמיכה בשיעור העולה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת, באותו סוג פעילות, אלא אם נקבע במבחני התמיכה שיעור נמוך יותר. 
משכך, מוסד ציבורי נתמך נדרש לממן את הפעילות הנתמכת ממקורותיו העצמיים בשיעור של 10% לפחות.
לעניין חישוב עלות הפעילות ושיעור המימון העצמי -  לא יוכרו עלויות בשווה כסף, אלא אם כן נקבע אחרת במבחני תמיכה מסוימים. בכל מקרה לא יוכרו הכנסות או הוצאות של המוסד בשווה כסף, אלא אם הן מופיעות בדוחות הכספיים המבוקרים. 
לעניין שווי עבודת מתנדבים – השווי יובא בחשבון בתנאי שאינו עולה על שכר מינימום, וכן בתנאי שמתנהל רישום של המתנדבים ושעות עבודתם.

התחייבויות אישיות של מורשי החתימה מכוח הנוהל החדש:

בנוהל החדש הוטלה אחריות נוספת וייחודית על כל מורשה חתימה במלכ"ר (בד"כ מקרב חברי הוועד המנהל / הדירקטוריון). בסעיף 5ב לנוהל נכתב: "בנוסף להתחייבות מוסד הציבור הנתמך לפי סעיף זה,יתחייבו גם מורשי החתימה של המוסד והמנהל הכללי שלו בהתחייבות אישית לקיים פיקוח נאות ולנקוט אמצעים סבירים שימנעו את הפרת ההתחייבות, ולהשבת כספים במידת הצורך ביחד ולחוד עם המוסד הנתמך, על פי המפורט בסעיף 19(ג)."

בסעיף 19(ג) לנוהל נכתב: "לא השיב מוסד ציבור כספים שצריך היה להשיב לפי סעיף זה בתוך פרק זמן סביר שקבעה ועדת התמיכות, וראתה הוועדה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, יפעל המשרד להגשת תביעה להשבת הכספים מאת מורשי החתימה או מאת המנהל הכללי של המוסד. השבת הכספים כאמור תהיה בהתאם להתחייבות שעליה חתמו, כאמור בסעיף 3(ב), באמצעות פרקליטות המדינה, לאחר שאישרה הגשת תביעה כאמור. בהחלטה לפי סעיף קטן זה, תתחשב ועדת התמיכות, בין היתר, בשיקולים האלה:התרשמותה מרמת המודעות לקיומה של חריגה מהוראות הנוהל או מהתחייבות שעליה חתם המוסד, היקף החריגה מהוראות הנוהל, משכה ותדירותה."

מבלי לפתוח בדיון משפטי, נראה כי למעשה נוצרת מכוח סעיף זה בנוהל הרמת מסך אוטומטית בין התאגיד למורשי החתימה - פעולה שלא קיימת בשום התאגדות עסקית.

על הנוהל ובמיוחד על הסעיפים שצותתו לעיל נמתחה ביקורת רבה, ומן הסתם עוד נשמע בעתיד הקרוב על דיונים ושינויים בנוהל. אולם נכון למועד כתיבת המאמר, הנוהל והסעיפים האמורים הינם בתוקף מתחילת השנה ועל מורשי החתימה בגופים נתמכים ללמוד היטב את הוראות נוהל התמיכה החדש ואת ההתחייבויות שהמוסד והם לקחו על עצמם באופן אישי. 

סיכום:

תחומי האחריות והתפקידים של הועד המנהל בעמותה או של הדירקטוריון בחל"צ הינם רבים ומגוונים. רשימה זו נגזרת הן מחקיקה ראשית (חוק העמותות וחוק החברות), הן מהוראות רגולטור (הוראות ניהול תקין של רשם העמותות ונוהל התמיכות החדש) והן מכוח הוראות גופים מאסדרים שונים (כגון רשות המיסים, החשב הכללי ועוד).

בטרם ניגש חבר הועד/הדירקטור לחתום שוב ושוב על שורת המסמכים והדוחות הרבים עימם הוא מתמודד בתקופה זו של השנה, חשוב כי ירענן בפניו את תפקידיו והאחריות החלה עליו, בעיקר לבל ימצא עצמו מתחייב לביצוע פעולות או הימנעות מביצוען, מבלי שאלו חקוקים בתודעתו. הדבר נושא במשנה תוקף כשמדובר בגוף ציבורי הפונה בבקשה לקבל תמיכות מתקציב המדינה.