חברות הפועלות באינטרנט בטובין או שירותים – האם נערכתן לשינויים במיסוי העקיף?

התפתחות המסחר האלקטרוני

תחום המסחר האלקטרוני, הגלובאלי בפרט, צובר תאוצה, בד בבד עם פוקוס הולך וגדל של רשויות המס ותמורות המתחוללות בתחום ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, באירופה, במדינות שאינן חברות באיחוד האירופי כמו שוויץ ונורבגיה, ואפילו בארה"ב. להלן סקירה קצרה ודגשים לבחינה הרלוונטיים לכל מי שיש לו ממשק כלשהו עם פעילות זו, לרבות זירות מסחר ושותפים עסקיים.

ישנן חברות רבות המעורבות בצורה זו או אחרת במכירות/רכישות מוצרים ע"י צרכנים סופיים באמצעות האינטרנט. החל בחברות המספקות את המוצר עצמו, המשך בפלטפורמות שונות המציעות ערך מוסף כזה או אחר בקשר לעסקאות הנ"ל, וכלה ב"זירות מסחר" (אותם "קניונים" וירטואליים, באמצעותם ספקים שונים מוכרים ללקוחות מוצרים).

מסחר אלקטרוני בטובין

עסקאות בטובין, מחייבות בחינה של היבטי מכס במדינת היבוא (ככל שהרכישה נעשית מ"טריטוריית מכס" אחרת) - האם קיים פטור ממכס ביבוא עד לרף מסוים של עסקה, מהו סיווג הטובין והאם חל עליו מכס, מהי תחולת הסכמי הסחר החופשי והטבות מכס, וכדומה. כמו כן, עולה שאלת ה"ערך לצרכי מכס", כך שמחד, יכלול את כל המרכיבים אשר עפ"י דיני המכס של מדינת היבוא צריכים להיכלל בו, ומאידך, כך שלא יכללו בו מרכיבים שאין כל הכרח לכלול, או לחילופין ידווח על "ערך" גבוה מהדרוש לצרכי מכס. 
האמור נכון גם לגבי מע"מ ביבוא הנקבע עפ"י כללי המכס והמהווה עלות נוספת, לא מבוטלת, על רכישת המוצר. 

כמו כן יש לבחון השלכות מע"מ. יצוין, כי במכירת טובין הנשלחים מנקודה מסוימת ברחבי האיחוד האירופי ליעד באיחוד האירופי אמנם לא חל מכס, אולם ככלל יש תחולה לדין המע"מ של האיחוד האירופי ויישומו הנכון, וכן גדולה החשיבות בניהול נכון ויעיל ובלקיחה בחשבון היבטים כגון הממשק האינטרנטי, התמחור והנתונים המוצגים ללקוח.

על פי רוב, קיים אינטרס עסקי ביצירת וודאות מלאה לרוכש אודות העלות שישלם בגין המוצר עד קבלתו בפועל ומניעת "הפתעות מס" או עלויות נוספות בדרך. לפיכך גם היבט זה טעון ניהול מקצועי.

גם חברות מתווכות עשויות לחוב במס

יש לשים לב לכך שיתכן מצב בו חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמה לייעול או שיפור תהליך קניית המוצר, וכלל אינה רואה עצמה כמי שקונה את הטובין או מוכרת אותם (היא אינה מחזיקה מלאי, אינה לוקחת סיכונים על המוצר וכן הלאה) עדיין תהיה חייבת במס. בשל המודל העסקי והרצון לשמש כ"פרונט" מול הרוכש, עשויה החברה להיחשב כמי שנמצאת בשרשרת האספקה, ולפיכך חלות עליה חובות דיווח ויישום נכון של הדינים השונים. 

כך, למשל, בכל הקשור למע"מ באירופה. טובין הנשלחים מספק אירופי ללקוח אירופי, כאשר חברה ישראלית נמצאת בתווך, עשויים לגרור בנסיבות מסוימות חבויות דיווח ותשלום מע"מ אירופי אשר נדרש לתת עליהם את הדעת ולבחון אפשרויות לייעול וצמצום עלויות.

גם בארה"ב, מסחר באינטרנט אינו בהכרח מחוץ לסקופ של תחולת החבות ב- sales tax ולעניין זה יש לבחון מה דינם של שרתים, משרד וכדומה הנמצאים בארה"ב, והאם הם יוצרים "נקסוס" המאפשר הטלת חבויות במס מקומי.

מיותר לציין, כי גם במסחר בטובין מול עסקים (ולא צרכנים סופיים) ישנם היבטים כאמור מעלה, אולם בד"כ בתחום זה פתרונות מוכרים וקלים יחסית ליישום.

מסחר אלקטרוני בשירותים

החבות במע"מ בגין שירותים הניתנים באמצעי אלקטרוני (אינטרנט, סלולר, או כל אמצעי אלקטרוני אחר) לצרכנים סופיים שמקום מושבם באירופה ומדינות נוספות, כגון שוויץ ונורבגיה, חלה על נותן השירות, בין אם הוא ישראלי, אמריקאי או אירופי. האמור רלוונטי ללא קשר למקום התאגדותו של נותן השירות או מקום מתן השירות. הנושא עשוי להתעורר בעת ביצוע עסקה ובדיקת חשיפות המס, בממשק כזה או אחר עם רשות מס אירופית או בדרך אחרת. 

גם בארה"ב, הפוקוס על חברות לא אמריקאיות שיתכן ויש להן "נקסוס" בארה"ב לעניין חבות בדיווח על sales tax הולך וגובר ופעמים רבות לא פוסח על תחום השירותים.

חבות זו, אם לא נלקחה בחשבון בתמחור העסקה, עשויה לפגוע ברווח של החברה, ושיעורי המע"מ הנעים סביב 20 אחוז מסך העסקה, ועשויים להגיע עד 27 אחוז!

יחד עם זאת, חבות זו אינה אוטומטית, וניתן לבחון אפשרויות להעדר תחולה או צמצומה. ובמידה ואין מנוס – יישומה הנכון והיעיל, תוך לקיחתה בחשבון כראוי בתמחור, בממשקי ה-IT ובתהליכים השונים.

תיקוני חקיקה באיחוד האירופי

באיחוד האירופי, נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה אשר ישוו את דין המע"מ החל על ספק שאינו אירופי לספק אירופי, באשר לשיעור המע"מ החל על מכירה לצרכנים סופיים ברחבי אירופה. מכאן שתכנוני מס של איגוד חברות במדינות כגון לוקסמבורג, לשם החלת שיעור מע"מ אחיד (ונמוך) על כלל העסקאות מול צרכנים אירופיים, כבר אינם רלוונטיים ולא בטוח שיש רציונל להמשיך לתחזקם. מי שממשיך לפעול כחברה אירופית השינוי מחייב אופרטורים אירופים להיערך ליישומו הנכון והיעיל.

בנוגע לזירות מסחר וגורמי ביניים; במסגרת התיקון באירופה, נכנסו לתוקף כללים חדשים המגבירים אכיפה באמצעות זירות מסחר, שותפים עסקיים וגורמי ביניים כאלה ואחרים, דבר שמחייב גופים כאלה, שאינם כלל בשרשרת האספקה, להיערך מבעוד מועד לשינוי תוך צמצום חשיפות.

חברות העוסקות בהימורים (gaming, gambling) ושירותים פיננסיים (כגון Forex) בד"כ פועלות תוך שימוש באופרטור אירופי. אף הן עשויות להיות מושפעות ברמה זו או אחרת משינוי הדין האירופי הנ"ל ועליהן לערוך בחינת סטטוס. כמו כן, כחברות הנמצאות לרוב בפוזיציה של העדר זכות קיזוז מע"מ, מומלץ לבחון אפשרויות לצמצום עלות המע"מ שאינה ברת קיזוז, ולהתעדכן על התפתחויות בתחום, כדי לנהל סיכונים באופן מיטבי.

בג"ץ גוגל ופייסבוק בישראל

גם בישראל נעשה בשנים האחרונות מאמץ גדול למקסם חיוב במסים חברות גלובאליות הפועלות בישראל (ובשאלה מה זה "פועלות בישראל" ומה נפקות חברת בת העוסקת במו"פ או שיווק בישראל - לא נרחיב בשורות אלה). על כך אף הוגשה עתירה לבג"ץ בישראל (המכונה "בגץ גוגל ופייסבוק").

לעניין זה השלכות בשני מישורים:

האחד, באשר לאותה חברת אינטרנט גלובאלית – הערכה לגבי הסטטוס, המשמעויות, הערכת השלכות אפשרויות בין היתר בחיובים בין-חברתיים מול חברות בנות בישראל וכיצד ניתן לצמצם עלות או חשיפה.

השני, באשר לחברות ישראליות המקבלות הכנסות מאותן חברות גלובאליות, כגון גוגל, ואשר עד כה דיווחו עליהן כחייבות במע"מ בשיעור אפס בישראל, ובד"כ חתומות על חוזה לפיו מע"מ ככל שחל כלול במחיר המוסכם עמן. לעניין זה, ניתן לבחון אפשרויות לטיעונים הן בהקשר של תחולה, והן לגבי פתרונות חלופיים שיביאו לתוצאה של צמצום עלות מע"מ היורדת לטמיון.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד אילת יצחקי, שותפת מסים עקיפים (מע"מ ישראלי, אירופי ומכס) במשרדנו.

צרו קשר עם המומחים שלנו >

הירשם לניוזלטר ולעדכונים אחרונים מ BDO זיו האפט

Please fill out the following form to access the download.