חידושים בממשל התאגידי: תיקון 16 לחוק החברות וחוק ייעול הליכי אכיפה

 

 

מהות החוק והתיקון, הסנקציות והדרך להימנע מהן

במרץ 2011 אושר בכנסת תיקון 16 לחוק החברות להלן: "התיקון") וזאת כחודש בלבד לאחר כניסתו לתוקף של חוק לייעול הליכי האכיפה ברשות לניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א- 2010 (להלן: "חוק אכיפה מנהלית", או "החוק"). התיקון והחוק מחזקים ומשפרים את חוסנו של הממשל התאגידי בארגונים, ונסביר: 5 שנים קודם לכן המושג "ממשל תאגידי" היה כמעט זר לחלוטין ולא היה ברור מה הוא כלל ומה המשמעות שלו. ואילו כיום, בנוף החברות הציבוריות אין איש אשר אינו מכיר אותו. תהליך החיזוק וההטמעה של ממשל תאגידי נאות בחברה, הינו תהליך ארוך המתפרס על פני שנים רבות ומשתרע על מגוון של חוקים, תקנות והוראות, כגון סרביינס אוקסלי (SOX), תיקון 16 ואכיפה מנהלית.

השאלה האמיתית העומדת לפנינו כיום היא לא מהו ממשל תאגידי ולמה צריך אותו, אלא כיצד מטמיעים אותו בפרקטיקה, הלכה למעשה. במאמר זה ננסה להאיר מספר נקודות מרכזיות בחוק האכיפה המנהלית ובתיקון 16 לחוק החברות, ואת השפעתן על החברות הציבוריות בישראל.

 

אכיפה מנהלית

בפברואר 2011 נכנס לתוקף חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א 2011, המכונה "חוק אכיפה מנהלית", אשר מהווה תיקון למספר חוקים שבעיקרם חוק ניירות ערך.
חוק אכיפה מנהלית נועד לשיפור הממשל התאגידי, הימנעות מהליך פלילי ארוך יקר ומסורבל, שיפור בניהול כספי המשקעים והבטחת המידע המובא לידיעת הציבור. החוק, בעיקרו, מעניק לרשות לניירות ערך סמכות להטיל קנסות ואמצעי אכיפה נוספים על אותם הגורמים המבצעים הפרות מנהליות.

בשונה מעבירה פלילית, הפרה מנהלית אינה מחייבת הוכחת יסוד נפשי של "כוונה" או "מודעות", וניתנת לחיוב גם אם נעברה בשל "רשלנות" בלבד, או אף ללא הוכחת רשלנות כלל, במקרים מסוימים. מי חשוף לאכיפה מנהלית? חברות ציבוריות, דירקטורים ומנהלים, מנהלי קרנות נאמנות, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, משקיעים בניירות ערך וכן כל אדם בארגון או מחוצה לו החשוף למידע פנים וכיו"ב .

 

סוגי הפרות מנהליות

החוק מפרט שלושה סוגי הפרות מנהליות בגינן ניתן לפתוח הליך מנהלי -

א. הפרות קלות שעיקרן בנושא הפרות דיווח קלות, בהן: 

• היעדר הבלטה של פרט שהרשות דרשה שיובלט בתשקיף
• חריגה ממועד קבלת ההזמנות בתשקיף
• חריגה מהמועד הקבוע לרישום ני"ע למסחר
• הקצאת ני"ע שלא כמפורט בתשקיף

הסכום המקסימאלי שיוטל בהפרה קלה הינו 2 מיליון ₪ לתאגיד, ו-400,000 ₪ לנושא משרה בתאגיד.

ב. הפרות בינוניות שעיקרן בהפרות של הוראות המסדירות את הצעת ניירות הערך בתשקיפים, בכללן:

• ביצוע מכירה במחיר לא אחיד, בניגוד להוראות חוק ניירות ערך
• הצעת ני"ע שלא בתנאים השווים לכל
• חזרה מהצעת רכש בניגוד להוראות, קרי, שאינה נכללת בתשקיף
• פרט שהרשות הורתה לכלול אינו מופיע בתשקיף

הסכום המקסימאלי שיוטל בהפרה בינונית הינו 3 מיליון ₪ לתאגיד, ו-600,000 ₪ לנושא משרה בתאגיד.

ג. הפרות חמורות שעיקרן בהפרות המתייחסות לתאגידים מדווחים, קל יחסית להיכשל בהן ולבצען ברשלנות, בכללן:

• הצעת ניירות לציבור או ביצוע מכירה של ניירות ערך שלא על פי תשקיף
• היעדר דיווח או מסמכים שיש בהם כדי להטעות משקיע סביר
• הכללת פרטים מטעים בתשקיף
• מסירת מידע פנים

הסכום המקסימאלי שיוטל בהפרה חמורה הינו 5 מיליון ₪ לתאגיד, ו-1 מיליון ₪ לנושא משרה בתאגיד.

 

מנגנוני ענישה נוספים

מלבד האמור לעיל, החוק קובע מספר סנקציות נוספות, כגון הרחקת נושא משרה בכירה מתפקידו לתקופה של עד 3 שנים, שלילה לתקופה קצובה של רישיון או היתר שניתן לנושא משרה בכירה, ובמקרים חמורים אף שלילה מוחלטת. כמו כן, החוק קובע כי באחריותו של המנכ"ל לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע ביצוע הפרה. אפשרות האשמת המנכ"ל בביצוע ההפרה קיימת גם במקרה של אחריות עקיפה וניתן להטיל על המנכ"ל עיצום כספי בגובה של עד מחצית מהסכום שיוטל על מפר יחיד בשל אותה הפרה (כלומר, עד 1 מיליון ש"ח). המנכ"ל הינו האחראי לעריכת תכנית אכיפה ולקביעת נהלים מספקים למניעת ההפרה, לרבות מינוי בודק לקיומם. 

בנוסף, החוק קובע כי לא ניתן יהיה לבטח או לשפות, במישרין או בעקיפין, את התאגיד או בעל המשרה בו כנגד הסנקציות שיוטלו כתוצאה מהליך מנהלי (דוגמת עיצומים כספיים, הסדרים או הליכים מנהליים אחרים).

כיצד על החברות לפעול בנושא?

• מינוי אחראי, לניהול תכנית למניעת הפרה ופיקוח על יישומה בתאגיד

• ביצוע סקר ציות

• הכנת תוכנית אכיפה פנימית אפקטיבית
• הטמעת נהלי עבודה
• בחינה תקופתית של אפקטיביות הבקרה ונקיטת צעדים לתיקון פערים
• הדרכות לעובדים, למנהלים ולדירקטוריון
• בחינת תקנון החברה ופוליסת הביטוח שלה, ועדכונם במידת הצורך
• ריענון תקופתי של נהלי עבודה ודיווח

 

תיקון 16 לחוק החברות

תיקון 16 לחוק החברות כולל התייחסות מפורטת לעניין תפקודם ועצמאותם של הדירקטוריון וועדת הביקורת. התיקון מתמודד לראשונה עם בעלי מניות המיעוט והגנה על האינטרסים שלהם, תוך שינוי יחסי הכוחות בתוך החברה בין בעלי השליטה, בעלי מניות המיעוט והדירקטוריון. זאת לאור ההבנה כי "חוק החברות" בניסוחו המקורי מעניק כוח רב מדי לבעלי השליטה.

התיקון קובע כללי התנהגות לניהול תקין של חברה, באמצעות:

• הוראות קוגנטיות - מתייחסות לסעיפים שונים בחוק הדנים בתפקודם ועצמאותם של חברי הדירקטוריון וועדת הביקורת
• תיקונים לסעיפים נוספים - העוסקים בהצעות רכש, בהטלת עיצומים בגין הפרת הוראות חוק החברות, וכן בהסמכת רשות ניירות ערך להטיל עיצומים כספיים ואחרים בגין הפרות חוק ניירות ערך, באמצעות מנגנון "אכיפה מנהלית".
• המלצות וולונטריות לקיומו של ממשל תאגידי נאות - מוצעות כהוראות מומלצות, שמטרתן יצירת קוד התנהלות הוגן לחברות. בשלב הראשוני, מדובר במתכונת "אמץ או גלה": מי שיבחרו לא לאמצן, יידרשו להסביר זאת.
   

עיקרי השינויים המופיעים כהוראות קוגנטיות

1. חיזוק מעמדו ועצמאותו של הדירקטוריון

מערכת היחסים בין בעל השליטה לדירקטור היא תחום עדין ומורכב. בעל שליטה שאינו נושא משרה בתאגיד מחויב לחובת הגינות ואינו נוטל אחריות, אולם הוא עלול להשפיע על החלטות הדירקטוריון. על כן, התיקון קובע מפורשות כי בעל שליטה המשפיע על דירקטור יחולו לגביו כל החובות והאחריות החלים על דירקטור, במטרה שלא לאפשר לבעלי שליטה בריחה מאחריות. בשל הרגישות בקבלת החלטות הדירקטור, אשר נתון ללחצים מצד בעל השליטה ולחצים של מנכ"ל החברה והנהלתו (אשר עצם כהונתו תלויה במידה רבה בשני האורגנים הנ"ל) - התיקון מפנה את תשומת ליבו של הדירקטור כי בעת קבלת החלטה ישקול אך ורק את טובת החברה, בניתוק מעניינם האישי של בעל השליטה והנהלת החברה. בנוסף, התקינה מתייחסת להגבלת מנכ"ל חברה מלשמש כיו"ר דירקטוריון, כפי שמקובל ברחבי העולם המערבי.

 

1. חיזוק מעמדו של הדירקטור החיצוני

בחירת הדירקטורים החיצוניים בחברה ציבורית הינה נושא רגיש, ועל כן שינה המחוקק את משוואת הכוחות ודרש שמחצית מבעלי המניות שאינם בעלי עניין יצביעו בעד המינוי. כמו כן, ניתן יהיה להאריך את כהונתו של הדירקטור החיצוני לשתי תקופות נוספות (שלוש שנים כל תקופה), גם אם בעל השליטה מתנגד להארכת כהונתו.

 

1. חיזוק מעמדה של ועדת הביקורת

התיקון מחזק את כוחה ועצמאותה של ועדת הביקורת באמצעים שונים, כגון קביעת רוב של דירקטורים בלתי תלויים, חיוב למינויו של יו"ר ועדת הביקורת מבין הדירקטורים החיצוניים בלבד והתניית קיומה של ישיבת ועדת ביקורת בלא נוכחות בעלי עניין או בעלי שליטה.

סמכויותיה של ועדת הביקורת הורחבו באופן משמעותי וכוללות:

• אישור עסקאות חריגות של החברה עם בעל שליטה בה או קרובו
• ביצוע מעקב שוטף אחר פעולות הביקורת הפנימית וממצאי בחינת תפקודו של המבקר הפנימי
• בחינת היקף עבודתו ושכרו של רואה החשבון המבקר
• דגש מיוחד ניתן בנושא סמכותה של הועדה לדון ולאשר תגמול בכירים והתקשרות עם נושא משרה באשר לתנאי כהונה והעסקה.

 

עיקרי ההמלצות בנושא הממשל התאגידי

 (בתוספת הראשונה לתיקון 16): 

• קביעת מספר הדירקטורים הבלתי תלויים בחברה, בכפוף למינימום הקבוע בתיקון 16

• קביעת הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין המועמד, ניסיונו וצרכיה של החברה
• איסור כהונת נושאי משרה הכפופים למנכ"ל כדירקטורים
• הכשרת דירקטורים ומנוי אחראי להטמעת הוראות ממשל תאגידי
• קיום ישיבת דירקטוריון בענייני ניהול החברה ללא נוכחות המנהל הכללי והכפופים לו
• קיום ישיבת ועדת ביקורת בנושא ליקויים בניהול העסקי של החברה ללא נוכחות נושאי משרה בחברה
• קביעת שיעור ההצבעה הדרוש לאישור דירקטור חיצוני בכפוף למינימום הקבוע בתיקון 16
• מתן אפשרות הצבעה באסיפה הכללית באמצעות האינטרנט

מדיניותו של המחוקק הינה כי אין מקום לשימוש בדין פלילי במסגרת דיני החברות, תוך עידוד השימוש במנגנוני אכיפה אזרחיים ומנהליים לשמירת הוראות החוק. כחלק ממדיניות זו, ניתנה לרשם החברות הסמכות להטלת עיצומים כספיים במקרה של הפרות כגון אלה. מנגנון אכיפה זה קיבל חיזוק באמצעות חוק חדש שכותרתו "ייעול האכיפה המנהלית ברשות ניירות ערך".
 

סיכום

תיקון 16 לחוק החברות הינו התיקון המשמעותי ביותר מאז חקיקת חוק החברות. התיקון מאזן את כוחם של בעלי השליטה, הגדרת אחריותם של האורגנים השונים בחברה והגברת כוחם של בעלי מניות המיעוט. חוק האכיפה המנהלית משלים את גישת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בתיקון 16 ויוצר סטנדרט ראוי לניהול תקין של חברות ציבוריות, תוך שקיפות ואחידות לתועלת הציבור.

---

 

צרו קשר עם המומחים שלנו לממשל תאגידי