למרות התאוצה שצובר תחום ה-Smart Cities , נראה כי ישנם לא מעט אתגרים וחסמים אשר מעכבים חדירת טכנולוגיות מתקדמות לערים;
אירוע משקיעים-יזמים שנערך במסגרת שבוע הטכנולוגיה של BDO הפגיש בין השאלות והתשובות
עשרות יזמים, סטארטאפים ומשקיעים נפגשו בשבוע שעבר ב-BDO Smart City StarTech, אירוע אקסקלוסיבי שעסק בתחום העיר החכמה. זאת במסגרת שבוע החדשות והטכנולוגיה של BDO. האירוע, שהתמקד בפיתוחים ויוזמות בתחומי העיר החכמה, הפגיש בין סטארטאפים ומשקיעים.
במהלך האירוע נערך פאנל משקיעים – "מימון סטארט-אפ של עיר חכמה", במסגרתו דנו המשתתפים בקשיים ובחסמים שבתחום, ביחסי משקיעים-יזמים ובהשפעת גידול האוכלוסייה הצפוי על חדירת הטכנולוגיות והתפתחות התחום.
הפאנל, בהנחיית רו"ח יגאל טולדנו, שותף-מנהל ב-BDO, נפתח בסוגיה: כיצד משפיעים גופים מוניציפאליים ועיריות על חדירת סטארט-אפים בתחום העיר החכמה.
"רשויות יכולות להיות ארגונים שקשה לעשות איתן עסקים – כי חלקן שייכות 'לדור קודם' שלא יודע לחיות את הטכנולוגיות החדשות", ציינה נגה קפ, ממייסדות קרן ההון-סיכון i3 שהשתתפה בפאנל. "מעבר לזה, ישנם דברים שקשורים לנהלים, מכרזים ולסיסטמה שלא יושבים בהלימה עם סטראט-אפ שרוצה להגיע כמה שיותר מהר ל-POC או לפיילוטים. הפער הזה הוא הדבר המשמעותי שעומד לנגד רוב הסטארט-אפים כיום".
אבי אייל, מייסד ושותף מנהל בקרן Entrée Capital ציין שרוב החברות שמתעסקות בערים חכמות פועלות בעיקר בחו"ל וכי שילוב המילים – 'Smart City' הוא לא מדויק. "יש ניגוד בין 'עיר' ל'חכמה' וזה קשור לתהליכים של שני הדברים. כיום אין הרבה צעירים שחדרו לעיריות וגדלו עם טכנולוגיות ברמה שהעיריות תרצנה להשתמש בהן בתוך הערים. לכן בפועל, חברות רבות מחו"ל צריכות 'להתלבש' על מכרזים וספקים של העיריות, להיכנס, לעבוד בתוכן ולהכניס את השינויים. אם זה לא ישתנה, ייקח הרבה זמן עד שערים באמת יהיו חכמות".
כאשר נשאלו משתתפי הפאנל על התפתחות תחום הסמארט סיטי, הסכימו כולם כי על אף התאוצה שצובר התחום בשנים האחרונות, הוא עדיין לא הגיעו לשיאו.
המשקיע יונתן מצ'אדו, מ-Samsung Next ציין כי סמארט סיטי עדיין לא נתפס כמשהו גדול. "לא היה באז כזה גדול סביב התחום. לא היו יותר מדי גיוסים. זה שוק שמראש יצר חשש אצל המשקיעים. מדובר בחברות שנבנות בצורה איטית ונכונה יותר. מגייסים כסף לחברה שכבר יש לה מוצר ולא הפוך. שוק שאין בו Overvaluation".
ינאי אורון, שותף בקרן Vertex Venturezהוסיף כי תחום הערים החכמות עדיין לא בשיא 'הבאזז' שלו. "בתחומים חדשים תמיד מאתגר להיכנס כמשקיע כי זה תחום שעדיין לא קורה בו כלום. רק כשיש 2-3 חברות שהן מודל לחיקוי – או שהן מצליחות בגדול או שהן מגייסות בגדול, מתחיל לטפטף שהתחום מעניין".
לדברי אורון, "כיום, אין חברה בארץ שמזוהה עם התחום, כזו שפרצה ומסומנת תחת סמארט סיטי. אחד הדברים החשובים לסטארטאפים הוא כאשר הם מגיעים לגיוס ומדברים עם משקיעים, חשוב להעביר תחושה שהתחום כבר קורה – שהוא רץ. לדוגמא, להציג גיוסים או סטארטאפים מקבילים שנחשבים לשחקנים משמעותיים בתחום. זה מושך יותר את אוזניי המשקיעים. הקרנות הגדולות רוצות לראות שיש כאן תשואה גדולה. סמארט סיטי הוא עדיין לא באז וורד. אני אישית חושב שזה לטובה היות ויש כאן הזדמנות אמיתית."
קפ, נתנה כדוגמה את חברת "זן סיטי" אשר פעלה במשך תקופה ארוכה עד שמצאה משקיעים. "לקח זמן רב עד שמישהו הבין שיש כאן קייס אמיתי. זן סיטי, בודקת סנטימנט של התושבים לעומת הביצוע של העירייה. כלומר, היא עושה זאת לטובת העירייה והתושבים – מוכרת את המידע לעיריות, באופן שמאפשר לעירייה להבין איפה לשים את הדולר הבא שלה מתוך התקציב של העירייה". ועדיין, למרות חשיבותו ותרומתו הן לאזרח והן לעירייה, הנושא לא זכה בתחילת הדרך לתשומת הלב הראויה.
אבי אייל, סיכם את הדברים בעצה ליזמים: "העצה שלי לסטארטאפים בתחום: תחשבו למי עוד אתם יכולים למכור את המידע שלכם. רוב הטכנולוגיות הן טכנולוגיות שעוסקות במידע וצריך לחשוב לאיזה עוד תחומים המידע הזה עשוי להתאים".
לקראת סיום הפאנל, שאל טולדנו את המשקיעים האם ומתי, מגיע השלב בו אומרים ליזם כי "הגיע הזמן לחפש עבודה אחרת".
אייל ציין כי ישנה חשיבות עליונה לחינוך האנשים למחשבה טכנולוגית. "אני הייתי משקיע בחינוך האנשים כדי שיבינו מה הם יכולים לעשות עם הטכנולוגיה היום".
קפ: "אנחנו לא אומרים ליזמים לחפש עבודה אחרת. אלא אם מערכת היחסים היא כל כך פתוחה, וגם אז אנחנו פשוט מדברים בשיח פתוח. דבר נוסף – כולנו בני אדם והפן האנושי הוא באמת החשוב ביותר. שוק גדול הופך חברות להיות גדולות. הVC's- יחפשו שוק גדול והפן האנושי הוא הפרמטר החשוב ביותר".
"אני משתדל להימנע מלפסול יזמים באופן גורף", הוסיף אורון. "יש חברות שלפני 5 שנים חשבנו שהכיוון שלהן רחוק מאוד ובסוף הן הפכו לחברות מאוד מעניינות. היום אנחנו מושקעים בתחומים כמו חקלאות ו-Retail שעד לפני כמה שנים חשבנו שהם לא מעניינים".
עם סיומו של הפאנל, ניהלו גבי קמינסקי, מנכ"ל CityZone - מיזם העיר החכמה של ת"א ודניאל רומי, אחראי ארכיטקטורת תשתיות בעיריית ת"א מושב "אחד-על-אחד", במסגרתו דנו כיצד ניתן "לקחת את העיר צעד אחד קדימה".
במושב, ציין רומי כי העירייה מעניקה ליזמים ולעסקים המבקשים להגדיר עצמם כבית תוכנה, הקלות בתשלומים – לרבות ארנונה ומים, זאת בנוסף ל-4 חממות הפזורות ברחבי העיר. "ההצלחה של העירייה היא שהסטארט-אפ מצליח. הרבה משלחות מגיעות לעיר ואנחנו דואגים לעשות להן סיורים בעיר. למרות כל 'הדינוזאורים' שיש בעירייה, אנחנו חושפים את הבעיות שלנו ומזמינים יזמים לבוא ולפתור אותן. אין תעשיות כאלה שקוראות ליזמים לפתור את הבעיות שלהן – זה איתות חשוב למשקיע. איפה הבעיה ואיפה השוק מוכן להשקיע ולשלם".
קמינסקי הוסיף כי הם עוסקים בחיבור לחברות רב לאומיות שעוסקות בעיר החכמה, מחברים לאתרי ביתא סייטס וכיו"ב. "אנחנו משתמשים במונח שנקרא UrbaTech ולא במונח Smart Cities. ה-IOT צומח במהירות אדירה והחברות הגדולות הבינו שרוב הטכנולוגיות, גם הקשורות לשוק הביתי (הבית החכם) יתפרסו בערים ומי שישלם את החשבון יהיו הערים".
הירשם לניוזלטר
Please fill out the following form to access the download.