ב-120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ-1.2 מעלות צלזיוס. מדענים סבורים כי המשך פליטת כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, תביא לעליה של 4-6 מעלות נוספות עד לסוף המאה הנוכחית. להתחממות כזו השלכות הרסניות בהן בצורות קשות בחלקים מהעולם, הצפות של 80% מהערים הגדולות ומאות מיליוני בני אדם שייעקרו מבתיהם ויאלצו לחיות כפליטים.
שינויי האקלים כבר אינם בגדר תיאוריה מדעית מופשטת, אלא מציאות מוחשית עד מאד, אותה אנו חווים בתדירות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם. גם בישראל אנחנו מרגישים את שינויי האקלים בשנים האחרונות, עם עלייה בתדירות גלי חום, שיטפונות ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.
טמפרטורה ממוצעת בישראל בחודשי אוגוסט
מקור: BDO
ניכר אם כן שהבעיות קיימות וידועות. על מנת שממשלות, רשויות מוניציפליות ותאגידים יוכלו להתמודד עמן נדרשת שפה אחידה. המפתח להתמודדות עם משבר האקלים הוא ביצירת שיח המשלב שיקולים חברתיים וסביבתיים עם שיקולים רגולטוריים וכלכליים-עסקיים.
נבחן את עולם הפלסטיק כדוגמה. ב-2018 יוצרו בעולם כ-360 טונות של פלסטיק ונאספו כ-250 טונות של פסולת פלסטיק. מתוכם מוחזרו פחות מ-15%. כלומר, יותר מ85% מפסולת הפלסטיק בעולם לא טופלה בסטנדרטים הסביבתיים הנדרשים. ניתן ללמוד מכאן, כי כל עוד הפתרון הזול הוא לזהם, לא מתקבל פתרון אמיתי ומקיף לבעיה סביבתית מובהקת.
בהמשך לכך, בינואר 2019, בפעם הראשונה מזה עשור, שילוב בין תמריצים רגולטוריים, העדפות צרכנים ומודעות ציבורית, הביאו לסיטואציה בה מחירו של פלסטיק ממוחזר גבוה יותר ממחירו של פלסטיק בתולי. חברות גדולות כמו קוקה-קולה, דנונה ופפסיקו, התחייבו שבקבוקי השתייה שלהן יכילו 50% חומר ממוחזר עד לשנת 2025. נוצר מצב בשוק לפיו חברות ויחידים מוכנים למעשה לשלם פרמייה על פלסטיק ממוחזר, בכדי להיחשב 'ירוקים'. מכאן ניתן ללמוד כי שילוב כוחות ויצירת תנאים וכדאיות סביבתית כלכלית, מאפשרים מהפכה.
תחום שבו ניצני המהפכה הכלכלית כבר ניכרים הוא תחום הרכב החשמלי. שילוב של תמריצים רגולטוריים וקידום טכנולוגיות, מחוייבות של יצרני הרכב, פריצת דרך בעלויות הסוללות וקידום מדיניות תומכת, כל אלה מביאים למהפכה של ממש, שעתידה להניב רווח סביבתי, צרכני וכלל משקי.
בנורווגיה, כבר השנה, 50% מהרכבים שנמכרו היו רכבים חשמליים ידידותיים לסביבה. גם בישראל, משרד האנרגיה מעודד אימוץ רכבים חשמליים בעזרת מספר כלים:
- מיסוי ירוק - הטבות מס לרכבים חשמליים
- סבסוד הקמת תשתית עמדות טעינה
- רגולציה מחייבת - לדוגמה: על 50% (לפחות) מכלל האוטובוסים העירוניים החדשים במכרזי המדינה להיות חשמליים
מניסיוננו, היכולת לייצר תהליכים כלכליים שיקדמו גם מטרות סביבתיות, מותנה ביצירת שיח משותף. אחד הכלים לקידום שיח שכזה הוא ניתוח עלות תועלת העושה שימוש בשיטות שונות להערכה כלכלית של מוצרים ללא שוק, אולם בעלי ערך (השפעות סביבתיות, תחלואה, תמותה ועוד). שיטות אלו פותחו בכלכלה הסביבתית מתוך ההבנה כי דרושה הערכה כמותית אשר תדבר בשפתם של מקבלי החלטות וקובעי מדיניות ותאפשר להם לראות את התמונה המלאה בעודם משווים בין חלופות שונות.
ניתוח עלות תועלת הוא כלי אנליטי המבוסס על הרעיון כי על החלטות ציבוריות להתבסס על השוואה בין היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים של החלופה המוצעת, וכי יש לבחור בחלופה המוצעת רק אם יתרונותיה יעלו על חסרונותיה, או אם תועלותיה יעלו על עלויותיה.
כלי זה שימש להשוואה בין פרויקטים תחבורתיים שונים, השקעה בהרחבת נמל תעופה קיים אל מול בנייה של נמל חדש, השקעות במתקני מיחזור ושריפה, החלטות בדבר היתרי פליטות ומזהמים, כימות העלות המשקית כתוצאה מתאונות דרכים והשוואת צעדי מדיניות לצמצום אבדני מזון. אלה ועוד הם רק חלק מהפרויקטים בהם היינו מעורבים ביצירת הערכה כלכלית של מוצרים ללא שוק
"מחיר זה מה שאתה משלם. ערך זה מה שאתה מקבל" (וורן באפרט)
בבואנו להעריך מוצרים ללא שוק, בניתוחי עלות-תועלת, אנו מבחינים בהבדל חשוב בין המונחים 'ערך' ו'מחיר'. קל להדגים כי מונחים אלו אינם שקולים. דמיינו לעצמכם הליכה על חוף הים[AE2] . מחיר השוק של בילוי כזה עשוי להיות אפס מכיוון שאין דמי כניסה לחוף וכל אחד רשאי פשוט להגיע ולהתהלך בו. עם זאת, עצם העובדה שאנשים אכן מבלים את זמנם היקר בחוף הים מעידה כי ערכו של בילוי מאין זה גבוה מאפס. למעשה מחירו של מוצר הוא פשוט אותו חלק מערכו אשר התממש בשוק. במקרים מסוימים, מחירו של מוצר עשוי להיות קירוב מקובל לחלוטין לערכו. עם זאת, כפי שמראה דוגמת הבילוי על חוף הים, מחיר השוק עלול, במקרים מסוימים, להיות קירוב גרוע של ערכו.
השלכותיו הסביבתיות של משבר האקלים אינן מיוצגות במלואן בשווקים מסחריים ולא מכומתות במידה מספקת במונחים הדומים לשירותים כלכליים. על כן, משקלן מועט עד זניח בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. ממשלות, בתי נבחרים, רשויות מוניציפליות, גופים ציבוריים ועסקיים, נדרשים מדיי יום לקבלת החלטות ולבחירה בין חלופות שונות בנושאים מורכבים בעלי השלכות מרחיקות לכת על חיינו. שימוש בשפה הכלכלית בנושאים סביבתיים ככלל, ובהקשרי משבר האקלים בפרט, מספק מערך שיקולים מאורגן, שקוף ובר-השוואה לקבלת החלטות, הלוקחות בחשבון את הסביבה.