בתקופה האחרונה אנו עדים להשפעות הגל השני למשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008. מורגשת ועוד תורגש האטה בפעילות הכלכלית העולמית, בעיקר במדינות יבשת אירופה (יוון ופורטוגל תחילה, איטליה וספרד בהמשך).
כיום השאלה הנשאלת הינה, כיצד המשבר עומד להשפיע על המשק הישראלי, ובאילו צעדים ניתן לנקוט בכדי למנוע או לפחות למזער את הפגיעה.
קריסתם של הבנקים הגדולים בארצות הברית בתחילת המשבר, הפגיעה בדירוג האשראי של המעצמה ו"התספורות" המפורסמות לחובם של אישים אשר נחשבו לאיתנים ביותר בחברה הישראלית, מציגות בפנינו עתה מציאות בה אף אחד אינו חסין מפני נפילה ולכן כיום מוסדות פיננסיים נוקטים במשנה זהירות לפני שהם "מכניסים את היד לכיס" למתן אשראי, דורשים ערבויות משמעותיות ועמידה באמות מידה פיננסיות נוקשות. מעשית, המערכת הבנקאית האטה במידה ניכרת את הזרמת האשראי החדש למשק.
התעשייה הראשונה להיפגע מהמשבר הכלכלי הינה התעשייה באזורי הפריפריה. מפעלים באזורי עדיפות המאופיינים בייצוא מוגבר ולעיתים גם בהיקף רכישות משמעותי מחוץ לישראל, חשופים באופן מיידי להשפעות המשבר.
מגזר התעשייה המסחר וההתיישבות ב-BDO זיו האפט, מונה בין לקוחותיו מפעלים תעשייתיים רבים בכל רחבי המדינה אשר חיים ביום יום את השפעות השעה הקשה ומתקשים במימון הפעילות התעשייתית ובמימון ההשקעות המצריכים משאבים כלכליים רבים. אתגרי המימון המרכזיים של מפעלי התעשייה הינם:
• מימון הון חוזר- הון חוזר מוגדר כהפרש בין הנכסים השוטפים (מזומנים, לקוחות, מלאי) להתחייבויות השוטפות של העסק (אשראי ספקים, הלוואות זמן קצר). בענפי התעשייה ניתן לזהות תכופות כי קיים פער משמעותי בין תשלום לספק בגין רכישת המלאי לבין קבלת תשלום מלקוח בגין מכירת המלאי ועל העסק חלה חובה לניהול כלכלי מושכל של הפער בכדי לא להיקלע לקשיי נזילות. בתקופה כלכלית סוערת כזאת הפוקדת אותנו כיום, ספקים מבקשים לקצר תקופות אשראי ולקוחות מבקשים להרחיק מועד לתשלום כך שמימון פער זה הופך לבעיה מהותית בעסקים רבים.
• מפעלי תעשייה מאופיינים בד"כ בצורכי השקעה גבוהים במיכון, ציוד ולעיתים אף במו"פ. התשואה הנובעת מהשקעות אלה, אינה נוצרת באופן מיידי ועל כן בתעשייה זו ישנה חשיבות קריטית למימון ארוך טווח ולניהול תזרימי מזומנים. השקעות לא מבוקרות וללא מקורות מימון מתאימים, יכולות ליצור עבור המפעלים "בורות" תזרימיים שלא יהיו ניתנים לגישור בעתיד. רמת המינוף של חברות בענפי התעשייה, בהתחשב בכושר ההחזר שלהן, עלולה להיות מפתח קריטי נוסף להישרדותן.
מתוך נתונים המצויים בידינו אשר מתבססים על מספר מקורות, עולה כי כשני שלישים מהחברות התעשייתיות מדווחות על קשיים בשמירת מסגרת האשראי הקיימת וזקוקות בדחיפות לאשראי נוסף. מעל 70% מהחברות מדווחות על העלאות בריבית החובה ועמלות הקצאת אשראי ובמקביל כ-60% מהחברות מציינות כי הן נדרשו על ידי הבנקים להצגת ביטחונות נוספים כנגד מסגרת האשראי.
נתונים נוספים מראים כי קרוב ל-70% מהחברות התעשייתיות התבקשו על ידי ספקיהן, להקטין את ימי האשראי, עובדה שמעמיקה אף היא את צורכי האשראי לזמן קצר.
למרות הצרכים הדחופים לאשראי נוסף, העולים מן הנתונים, מרבית החברות מדווחות על קושי בקבלת אשראי חדש לפעילות השוטפת ולמימון השקעותיהן.
מצוקת האשראי נותנת את אותותיה על פעילויות החברות בתעשייה. כ-75% מהחברות מדווחות כי נאלצו לצמצם בהשקעות בתגובה לקושי וכן מרבית החברות נאלצו לצמצם בהוצאות שונות לרבות קיצוצי שכר, צמצום שעות נוספות, משמרות ואף פיטורין.
דרכי ההתמודדות של החברות התעשייתיות עם מצוקת המימון, הינן במציאת מימון חלופי. מוערך כי כ-45% מהחברות מביאות הון נוסף מהבית, כ-25% מדווחות על שילוב שותף נוסף בעסקים, וכ-20% נאלצות לממש נכסים ריאליים בכדי לשפר את מצב הנזילות שלהן. כ-40% מהחברות פונות למימון חוץ בנקאי מהן כ-45% משתמשות באפיק הפקטורינג וכ-30% בליסינג מימוני- אפיקים עליהם יורחב בהמשך.
בעקבות ממצאים אלה, אנו סוקרים במאמר זה את הדרכים של מפעלים אלה להתמודד עם המשבר ועם מחנק האשראי שנוצר במשק, ומציגים את אפשרויות המימון וההגנה העומדות בפני עסקים אלה, מלבד המערכת הבנקאית.
על אף זמינותו, נזכור כי האשראי מחוץ למערכת האשראי הבנקאית יקר יותר, ועל כן יש להשתמש בכלים אלה בזהירות ותוך בחינה של השפעת החזרי ההלוואות והוצאות המימון על פעילות החברה לטווח הארוך ולא רק "לקבל אויר" לזמן קצר.
• פקטורינג - חברת הפקטורינג רוכשת חוב מסחרי של לקוחותיה בגין עסקאות מכירה באשראי והופכת את התקבול העתידי מאשראי לתקבול במזומן. כלומר, חוב לקוח שקנה מהחברה בתשלומים, מוסב לחברת הפקטורינג והיא מעבירה מזומן לחברה בגובה החוב בניכוי עמלות.
o החדשות הטובות: קיבלנו מזומן, חברת הפקטורינג נושאת בסיכון של אי תשלום החייב כתוצאה מכשל כלכלי שלו וגם בנטל גביית החוב.
o החדשות הרעות: רק חובות שחברת הפקטורינג רואה כבעלי סבירות גבייה גבוהה, ירכשו על ידיה וזאת לאחר בדיקה מעמיקה. עמלות הפקטורינג גבוהות יותר מניכיון צ'קים. כמו כן, לעיתים יש בעיה בהפסקת פעילות הפקטורינג, עבור חברות שמשתמשות במזומנים שמתקבלים מהפעולה באופן מיידי, נוצר פער תזרימי שלעיתים קשה מאוד לגישור.
• ליסינג מימוני - רכבים, מכונות וציוד. חברת הליסינג תאפשר לנו תשלום פרוס לתקופה ארוכה אך בריבית גבוהה יחסית.
o החדשות הטובות: יכולת לרכישת הציוד והמיכון בפריסה ארוכת טווח.
o החדשות הרעות: דרישה לשעבוד ספציפי של הנכס, מימון שאינו מלא- חברת הליסינג בדרך כלל תממן את הנכס באופן חלקי בלבד, כאשר החלק הממומן תלוי מאד בעוצמת העסק ובעליו.
• קרן מימון ביניים (מזנין) - קרן המעניקה לחברות הלוואות גישור, בדרך כלל תמורת אופציות על מניות וכן החזר של קרן וריבית. קרן המזנין היא למעשה מלווה חוץ בנקאי לכל דבר, בדרך כלל רלוונטית עבור חברות בוגרות.
קרן המזנין תסתפק בדרך כלל בביטחונות מופחתים, ביחס לחוב רגיל, אולם הוא מצפה להשתתפות ברווחים, בנוסף לשיעור ריבית בסיסי (בד"כ גבוהה באופן יחסי) והחזר הקרן. הלוואות מזנין הינן הלוואות משניות הניתנות בתוספת לחוב הגדול של החברה, עובדה זו מאפשרת לקרן קדימות לקבלת הכסף לפני מלווים אחרים. הלוואות אלה נועדו בד"כ להאריך את קו האשראי של החברה לפני ביצוע של מהלך עסקי משמעותי, כמו חתימה על חוזה גדול.
o החדשות הטובות: ביטחונות מופחתים.
o החדשות הרעות: הלוואות אלה נחשבות ליקרות יותר עקב הסיכון שהקרן נוטלת מעצם היותה שותפה לרווחים, ולא נפוצות בתחומי התעשייה.
• ביטוח סיכוני סחר חוץ - דרך התמודדות של היצואנים עם הסיכון שבאי קבלת תמורה עבור סחורה ששלחו. במרבית המקרים ביצוא לא מקובלת שיטה של תשלום מראש עבור מוצרים ועל כן יצואנים אשר שולחים סחורה לחו"ל חשופים לסיכון של אי קבלת תמורה שנעשה חריף יותר בתקופות סוערות מבחינה כלכלית ופוליטית. ביטוח זה נעשה על ידי חברות ביטוח שונות וכן על ידי חברה ממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ (בסס"ח). הביטוח מכסה פשיטת רגל של הלקוח, תשלום הגולש מתנאי האשראי הקבועים בעסקה, סירוב הקונה לקבלת הסחורה מסיבות שאינן קשורות במבוטח וסיכונים פוליטיים שונים (מלחמה, הגבלות במדינת הלקוח וכד').
o החדשות הטובות: הקטנת הסיכונים הנובעים מסחר חוץ.
o החדשות הרעות: פרמיה משנה לפי רמת הסיכון של המדינה עמה מתבצע המסחר. יש לבדוק את האותיות הקטנות ולראות שכל הסיכונים הרלוונטיים אכן מכוסים.
• הגנת מטבע - חברות יצואניות אשר מבצעות מכירות במט"ח ורוכשות חומרי גלם בארץ- ישנה חשיבות להגנות מטבע בכדי להגביל חשיפה לירידת שער המט"ח וכמובן גם להיפך עבור חברות שרוכשות את חומרי הגלם בחו"ל. את הגנות המטבע מומלץ לבצע דרך המערכת הבנקאית.
o החדשות הטובות: צמצום החשיפה המטבעית של החברה- הגבלת ההפסד אשר יכול להתקבל משנויי שער מטבע חוץ.
o החדשות הרעות: תשלומי פרמיה עבור הפעולה, וויתור על רווחים אפשריים במידה ושער המטבע "ישחק לטובתנו".
אפשרויות המימון וההגנה שהצגנו במאמר זה מהוות חלק קטן ממגוון פתרונות אשראי שמעניקים גופי מימון חוץ בנקאיים. יש לשקול את היוקר היחסי של נטילת אשראי חוץ בנקאי, לקבוע את רמת האובליגו הדרושה והרמה המקסימלית ולבחון בצורה יסודית את השפעת החזרי החוב על תזרים החברה.
נטילת אשראי, אינה מהווה תחליף להתנהלות כלכלית נבונה, ייעול תהליכים בייצור ובשיווק, ניהול ההון החוזר באופן זהיר ויעיל תוך צמצום אשראי הלקוחות וניסיון להגדיל ככל שניתן אשראי ספקים, קביעת רמה סבירה של החזקת מלאי, בקרה תקציבית ותזרימית נאותה והידוק החגורה גם לצורך צליחת התקופה הקשה וחוסר הוודאות.
הירשם לניוזלטר
Please fill out the following form to access the download.