שנת 2012 מושפעת בארץ יותר ממה שקורה בעולם. ההאטה בשווקים השייכים לעולם המערבי, בו רכישת מוצרי הצריכה היתה גדולה, מתחילה לתת את אותותיה על התעשיה הישראלית וככל הנראה זו אינה סוף הדרך. בתקופה האחרונה הורד דירוג האשראי הבינלאומי של מדינות רבות ומובילות באירופה וביניהן צרפת, ספרד, איטליה, אירלנד, יוון, פורטוגל, בלגיה, קפריסין וסלובניה. בחלק מהמדינות (יוון, איטליה וספרד) אף השפיע המשבר הכלכלי על הפוליטיקה והביא לחילופי שלטון, בין השאר, בשל המצב הכלכלי שמצריך קיצוצים בתקציב ושיעורי האבטלה הגבוהים. יש הערכות שהמצב עשוי להביא אף לפירוק גוש היורו.
מהנתונים האחרונים שהתפרסמו, ישראל נכנסת אף היא לתקופה של מיתון, בעיקר התעשיה המבוססת על יצוא. מנסיון העבר, סוגי מיתון שהם תולדה של משברים כלכליים גלובליים, הם עמוקים יותר ונוטים להשאר תקופה ארוכה ביותר, בניגוד למשברים שמקורם מסיבות לוקאליות.
בתחילת 2012 חלה ירידה בתפוקת חברות התעשייה בישראל, בהמשך לירידה שדווחה בסוף 2011. בנוסף חלה ירידה בניצולת הציוד בתעשיה ובמקביל מדווחים התעשיינים על גידול מחודש ומתון במלאי המוצרים הגמורים לצד קיפאון במלאי חומרי הגלם. לקראת מחצית 2012 צופים התעשיינים גידול מחודש בתפוקתם. (על פי סקר הציפיות בתעשיה של המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים).
באותו הסקר נמצא כי חלה נסיגה חדה במכירות, הן בשוק המקומי והן ביצוא. ברבע השני של 2012, צופים נסיגה נוספת במכירות לשוק המקומי, לעומת גידול קל במשלוחי היצוא (לאחר שלושה רבעונים רצופים של נסיגה). הגורמים העיקריים המהווים מכשול לצמיחת היצוא הם גורם הזמנות היצוא, קשיי חדירה לשווקים חדשים, מחירים בינלאומיים וגורם הרווחיות.
נסיגה נוספת חלה בתחילת 2012 בהשקעות בתעשיה, לאחר תשעה רבעונים רצופים של גידול, עם ציפיה לגידול מחודש ברבע השני של 2012. במקביל, מדווחים התעשינים על עליה בהוצאות המימון הריאליות ועל קשיי אשראי.
קשיי האשראי מתאפיינים בקושי בשמירת מסגרת האשראי הקיימת, העלאת ריבית החובה, דרישה להצגת בטחונות נוספים למסגרת על ידי הבנקים, בקשה מהספקים להקטין ימי אשראי, קושי לגבות חובות מלקוחות, לקוחות שנכנסו לחדלות פירעון. שני שלישים מהחברות בתעשיה זקוקות בדחיפות לאשראי נוסף להמשך פעילותן התקינה. היקף האשראי הנדרש עומד על כחודש וחצי מחזור. בתגובה למצוקת האשראי, מצמצמות מרבית החברות בהוצאותיהן ונעזרות בדרכי מימון חלופיות לאשראי הבנקאי.
נסיגה בולטת נרשמה בענפי הגומי והפלסטיק ובענפי המתכת והחשמל. הנסיגה קיבלה ביטוי בירידה משמעותית בתפוקת הענף ובמכירות שלו ובצמצום במצבת עובדי הענף המלווה בקושי בגיוס עובדים מקצועיים. לגבי הרבע השני של 2012, בענף הפלסטיק צופים צמיחה מחודשת בתפוקה וגידול במכירות ובענף המתכת והחשמל צופים המשך נסיגה בפעילות תוך התמתנות עוצמת הנסיגה. בשני הענפים האלה צפוי המשך פיטורי עובדים.
ענפי החקלאות רשמו עליה בתפוקה החקלאית בשיעור של שישה אחוזים (הסתכמו בכ-28 מיליארד שקל), 40% מערך התפוקה מגיע מחקלאות בעלי חיים (בעיקר עופות ובקר) ו- 60% מהגידולים הצמחיים (גדולי שדה, מטעים ועוד). לעומת זאת, חלה עליה במחירי התשומות בממוצע של 11% מה שהביא בסך הכל לירידה של כשישה אחוזים ברווחי החקלאים. (נתוני החקלאות לקוחים מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
ההתמתנות של קצב צמיחת המשק ב-2012 משקפת, התמתנות של קצב גידולם של כל רכיבי הביקושים. היצוא צפוי לצמוח ב-2012 בשלושה אחוזים בלבד, עקב השפעה ישירה של מיתון באירופה ושל צמיחה מתונה של הסחר העולמי על הביקושים ליצוא. מנגד, השפעת התחלת הפעילות בקווי ייצור חדשים של חברת אינטל צפויה לתרום חיובית לייצוא. הצריכה הפרטית צפויה לצמוח ב-2012 בשיעור מתון של 2.1 אחוזים. שיעור הצמיחה המתון של הצריכה הפרטית ב-2012 נובע בעיקרו מירידה צפויה ברכישות של מוצרים בני קיימא, לאחר עלייה ניכרת ברכישות אלה ב-2011. צמיחת ההשקעה בנכסים קבועים צפויה להתמתן ב-2012 בהשוואה ל-2011, והיא צפויה לצמוח ב-3.1 אחוזים, בעיקר בשל התמתנות קצב הגידול של ההשקעה בענפי המשק.
ההאטה בקצב הצמיחה של המשק צפויה להתבטא בעלייה של שיעור האבטלה, מ-5.4 אחוזים ברבעון הרביעי של 2011 ל-5.9 אחוזים ברבעון הרביעי של 2012, תוך עלייה מתונה של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
לסיכום, התעשיה הישראלית נמצאת עדיין בתקופת טלטלה ואי ודאות ויש לנהל את העסקים בזהירות רבה, תוך ביצוע הגנות מטבע מתאימות, בחינת רווחיות המוצרים באמצעות כלים תמחיריים, המשך התייעלות וצימצום בהוצאות, הקפדה על ביטוח אשראי ומעקב גביה מהלקוחות ועמידה בתקציב ההשקעות.
תשומת הלב הניהולית של הארגון ושל סמנכ"לי הכספים צריכה להתמקד בעיקר בסוגיות הבאות:
1. ביצוע הגנת מטבע: התקופה הקרובה מלווה בתנודתיות חריפה בשערי החליפין הן בדולר והן באירו. יש להעמיק את המודעות לסיכוני מטבע ולבצע עסקאות הגנה מסוג פורוורד או אופציות כדי לצמצם את החשיפות לשינויים בשערי מט"ח בחברות שחלק מפעילותן כולל יצוא ו/או יבוא.
2. ניתוחי רווחיות ופיתוח כלים תמחיריים: יש לבצע בחינה מחודשת לרבות ניתוחים תמחיריים לגבי הרווחיות והכדאיות הכלכלית ביצוא לחו"ל ומאידך לבחון אפשרויות של יבוא חומרי גלם מספקים בחו"ל בעיקר ממדינות ששער החליפין שלהם נשחק ביחס לשקל. גם המלצות ועדת טרכטנברג והמלצות ועדת קדמי בכל הקשור לביטול מכסים על יבוא מחו"ל מאפשרים בחינה מחודשת והזדמנויות של יבוא חומרי גלם. כמו כן יש לבחון מחדש את סל המוצרים ולהתמקד יותר במוצרים העממיים השווים לכל נפש ופחות במוצרי היוקרה מכיוון שגם ההתנהגות הצרכנית תשתנה בעת המיתון.
3. תהליכי התייעלות וצמצום בהוצאות: יש לנקוט בתהליכי התייעלות והבאת חסכונות לארגון. יש להקפיא תקני כח אדם ו/או גיוס כח אדם חדש לארגון עקב הצמצום בביקושים, יש להקפיא הוצאות כמו יעוץ, כנסים, נסיעות לחו"ל ושירותים אחרים אשר בשעת מיתון ניתן לדחות אותם. יש להתייעל במערך היצור ולשפר תהליכי עבודה, לצמצם מלאים ולקצץ בכמות המוצרים שיוצרים מורכבות מיותרת בעיקר אלו עם רווחיות נמוכה ומחזור מכירות נמוך.
4. מעקב צמוד על אשראי לקוחות: לקוחות ינסו להסתמך יותר על מימון אשראי אולם הסיכונים יהיו גבוהים מדי והחשש לחובות אבודים יגדל. יש למדר ולסווג את הלקוחות בהתאם לרמת הסיכון. יש להקפיד על בטחונות נאותים מול הלקוחות באמצעות החברה לביטוח אשראי או ערבות בנקאית, ערבות אישית, שעבוד נכסים וע"י כך ליצור סל של בטחונות מול הלקוח. יש לקבוע מסגרות אשראי בהתאם לרמת הסיכון ולרמת הבטחונות שיש מול כל לקוח ולקוח.
5. בחינה מחודשת של תקציב ההשקעות: תקציבי ההשקעות ברכוש קבוע ובקווי יצור מבוססים על הצדקות כלכליות המביאות בין השאר תחזיות לגידול במכירות ותחשיבי ערך נוכחי ושיעורי תשואה פנימיים של הפרויקטים. יש לבצע מחדש את ההצדקות הכלכליות לרבות בחינה מחודשת של תחזיות הגידול במכירות לאור הירידה בביקושים ועודפי כושר היצור שיווצרו עקב המיתון. יש לתעדף מחדש פרויקטים ולהכנס רק להשקעות בעלי שיעור תשואה פנימי (IRR) גבוה.
6. הקפדה על מדיניות האשראי ותזרים המזומנים: החשש הגדול אינו דווקא בפגיעה ברווחיות אלא בפגיעה בתזרים המזומנים וביכולת לפרוע הלוואות. המגמה המסתמנת היא שהבנקים יהפכו להיות זהירים יותר במתן האשראי, יגדילו את המרווחים שלהם ובכך גם את ריבית האשראי וידרשו רמת בטחונות גבוהה יותר, היכולת לגייס אשראי תהיה מוגבלת יותר. לאור זאת יש להפעיל בקרה הדוקה על ניהול המזומנים, להפיק דוחות שבועיים על התפתחות תזרים המזומנים, לצמצם השקעות ברכוש קבוע, לבחון מחדש מדיניות דיבידנדים ואפשרות לדחייתם והקפדה על קבלת התקבולים מהלקוחות בזמן.
7. ביצוע ניתוחי רגישות: יש לבצע ניתוחי רגישות לתרחישים שונים שעלולים לקרות בתקופת האטה. יש לבצע ניתוחי what-if למצב שיש ירידה של 10%-20% במכירות ולבדוק את ההשלכות על הרווחיות ועל תזרים המזומנים ולבנות תכנית מגירה למצב שבו תרחיש כזה עלול להתרחש.
אלו רק מקצת המהלכים שניתן לבצע כחלק מהתארגנות לקראת תקופה של האטה כלכלית. חברות תעשייתיות ומנהלי כספים שישכילו להיערך נכון יוכלו לעבור את תקופת המיתון בשלום ואף לצאת מחוזקים יותר לקראת הצמיחה והגאות שיבואו לאחר מכן.