כאן גרים בכיף – עוסק מורשה ומשפחתו
כאן גרים בכיף – עוסק מורשה ומשפחתו
בעידן הגלובלי של היום, בו ניתן לעסוק במסחר ובמתן שירותים על גבי האינטרנט, יותר ויותר עסקים בישראל בוחרים לפעול כעוסק מורשה מתוך דירת המגורים של בעל העסק, ממניעים המבוססים על שלושה שיקולים עיקריים :
- שיקולי נוחות – שילוב בריא יותר ומאוזן של עבודה ומשפחה, עבודה בכל שעה נוחה
- שיקולי יעילות – חיסכון בזמן הנסיעה למקום העסק ובחזרה
- שיקולים כלכלים – חיסכון בהוצאות הכרוכות בשכירת משרד
לאור היתרונות המשמעותיים של עבודה מהבית עולה השאלה הראשונה: האם ניתן לדרוש כהוצאה בעסק, הוצאות שוטפות של דירת המגורים כמו דמי שכירות, ארנונה, חשמל, מים, גז ותיקונים ? ככל שהתשובה לשאלה הזו חיובית, עולות שלוש שאלות נוספות :
- האם ההוצאה מוכרת באופן מלא או חלקי? ואם חלקי אז כיצד ניתן לייחס את ההוצאות לעסק, לפי איזה תחשיב ?
- האם ניתן להכיר כהוצאה חלק יחסי מהוצאות השכירות גם כאשר בעל העסק חתום על חוזה לפיו הדירה משמשת למגורים בלבד?
- האם ניתן לדרוש חלק מהוצאות הדירה גם כאשר העסק פועל ממקום אחר ?
לאור תכלית החקיקה ובהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה, פקידי השומה אכן מאשרים פעמים רבות, הכרה רק בחלק מהוצאות הדירה (ולא באופן מלא) כהוצאות של עסק מוצהר, כל עוד העסק אכן פועל מתוך הבית וההוצאה סבירה, ומתוך הכרה שמדובר בהוצאה לצורך ייצור ההכנסה.
ייחוס והכרה רק בחלק מההוצאות מתבצע על פי עיקרון "יחס החדרים" - עוסק המתגורר בדירת חמישה חדרים ואחד החדרים משמש את העסק, רשאי לנכות עד 20% מהוצאות הדירה בהתאם.
עקרון נוסף לייחוס ההוצאה נקרא "השיעור הספציפי" - עיקרון זה מעט מורכב יותר, לפיו שטחי החדרים בדירה מזוהים ספציפית לשימוש פרטי או עסקי, ושיעור ההוצאה המוכרת תהיה בגין החלק היחסי המזוהה ספציפית כשטח החדר המשמש לצורכי העסק ביחס לכלל שטח הדירה.
- האם ניתן לנכות חלק יחסי של הוצאות השכירות, כאשר בעל העסק חתום על חוזה לפיו הדירה משמשת למגורים בלבד?
בשלב זה ובהיעדר פסיקה בסוגיה זו כאשר הדירה משמשת גם למגורים וגם לצורך הפעלת עסק, לא ניתן להתיר לשוכר לנכות את הוצאת השכירות בגין החלק המשמש אותו בעסקו , שכן מס הכנסה מחשיב את כל הדירה כדירת מגורים גם אם חלק ממנה משמש את העסק. - האם ניתן לדרוש חלק מהוצאות הדירה גם כאשר העסק פועל ממקום אחר נוסף?
יש לבחון כל מקרה לגופו, אם עיקר פעילותו של העסק היא ממקום אחר אז יש לשאול האם יש צידוק עסקי / כלכלי אמיתי לפעילות העסק מתוך דירת המגורים או שמדובר בעסקה מלאכותית שמטרתה הפחתת מס בלתי נאותה.
ככל שיש צידוק עסקי – כלכלי, אז ניתן לדרוש בדוחות לצרכי מס לאפשר בניכוי את החלק היחסי של הוצאות הדירה. - אם הדירה היא בבעלותו של בעל העסק, ניתן גם לנכות חלק יחסי של הוצאות המימון בגין המשכנתא, וכן חלק יחסי של הוצאות פחת בגין המבנה. שלטונות המס מתירים ניכוי של חלק יחסי מהוצאות הריבית הריאלית על משכנתא של הדירה בה פועל העסק והכרה בחלק מהריבית כהוצאה עסקית. אך עם זאת יש לקחת בחשבון את השפעת ניכוי הוצאות אלו על מס השבח בעת מכירה עתידית של הדירה.