מדריך הוצאות מוכרות לעסק: מע"מ ומס הכנסה

 

 

העיקרון המנחה בדיווחי מס

העיקרון הוא - מס משלמים על הרווח בלבד. הרווח מחושב לפי סך ההכנסות שהיו בשנת מס מסוימת בניכוי סך ההוצאות שהיו באותה שנה.

דהיינו    סך –     הכנסות

                        פחות- הוצאות   

                        שווה - רווח (הכנסה חייבת)

מכאן המסקנה : המס משולם על הרווח בלבד, ככול שהרווח גדול המס גדל ,ככול שהרווח קטן המס קטן.

התנאי להכרה בהוצאה לצורך קיזוז המס, הוא שהוצאה בוצעה לצורך ייצור ההכנסה. אם רק חלק מההוצאה הייתה כרוכה בייצור ההכנסה, אזי ניתן להכיר בחלקה.

 

הוצאות מוכרות למס הכנסה

רשימת ההוצאות המוכרות מוגדרות בפקודת מס הכנסה ובתקנות. עם זאת, באופן עקרוני ישנה חלוקה למס' סוגי הוצאות:

1. הוצאות מוכרת במלואן – הוצאות שוטפות שנוצרו לטובת יצירת  הכנסה, לדוגמה: קניית חומרי גלם, שכר עובדים, שכירות, תחזוקה, הוצאות משרדיות ועוד.
2. הוצאות מוגבלות בהכרה–  הוצאות שוטפות ששלטונות המס הגבילו את הכרתם לצורכי מס, לדוגמה: רכב, נסיעות לחו"ל, ביגוד, כיבוד, אש"ל ועוד.
3. הוצאות מעורבות–  הוצאה אשר כלולה בתוכה הוצאה עסקית והוצאה פרטית. במקרה כזה, החלק העסקי יוכר לצורכי מס. דוגמא להוצאה כזו היא אם המשרד של העסק הינו בבית המגורים - במקרה זה ניתן לחלק את ההוצאות והחלק היחסי (עפ"י החלק היחסי של גודל המשרד מגודל הבית) יוכר כהוצאה בעסק.
4. הוצאות לא מוכרות – קנסות ודוחות או כל הוצאה בעלת אופי עונשי.
5. הוצאות הוניות (בגין רכישת נכס – (הוצאות המיועדות להניב הכנסות לאורך מספר שנים. ההכרה בהוצאה יבוצע  באופן חלקי לאורך חיי שימוש הנכס, כהגדרתו על פי מס הכנסה. סך ההוצאה שתוכר מידי שנה תקרא "הוצאות פחת". לדוגמה: רכישת מחשבים, בתקנות נקבע שכל שנה ההוצאה תהיה 33% מהמחיר המקורי, כך שכל שנה נרשום הוצאה של 33% ממחיר הקניה המקורי. ייתכן מצב כי הוצאה תוכר בעסק מסוים ובעסק אחר לא, וזאת על פי אופי הפעילות העסקית.

דיווח הוצאות למע"מ

ישנם 2 סוגי עוסקים במע"מ - עוסק "מורשה" ועוסק "פטור" (ממע"מ).

עוסק "מורשה"  (לפי סעיף 52 או 58 לחוק המע"מ) – הינו עוסק ש:

1. מחזור הכנסותיו בשנת מס מסוימת עולה על התקרה שנקבעת כל שנה ע"י רשויות המס (נכון לשנת 2023 תקרת גובה מחזור ההכנסות 107,692 ש"ח).
2.  נמנה בקבוצת מקצועות חופשיים בהתאם לתקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף (ראה נספח ב).

במידה ועוסק אינו עונה על שני התנאים לעיל, הוא יוגדר כעוסק פטור שאינו חייב בדיווח תקופתי למע"מ, פרט לדיווח פעם בשנה על מחזור הכנסותיו בשנת המס הקודמת (דו"ח שנתי; בד"כ עד סוף ינואר של השנה שלאחר שנת המס יהיה חייב בדיווח למע"מ על מחזור הכנסותיו באותה שנה).

 

הוצאות מוכרות והחזרים

ההתחשבנות של עוסק מורשה מול מע"מ הינה חודשית או דו חודשית, תלוי בסוג העסק ובמחזור ההכנסות שלו, כאשר לצורך קיזוז במע"מ הוא חייב להציג חשבונית בגין ההוצאה.

כלומר, זכות ההחזר או הקיזוז מותנית בכך שההוצאות שבגינן שולם/דווח המע"מ, נעשו לצורכי עסקו של העוסק או לשימוש בעסק. לכן, לא חל מע"מ על תשלומי שכר, ארנונה, אגרות וכו', כי אין חשבונית בגין ביצוע התשלומים. בנוסף, אין החזר מע"מ על סחורות או שירותים לעסק שנרכשו בחו"ל, משום שהמע"מ הוא מס מקומי שמושת רק על עוסקים וחברות מקומיות. באותה נשימה, עוסק מורשה עצמאי שמעניק שירות ללקוח מעבר לים (שאינו חברה בעמ ישראלית) גם פטור מגביית ומע"מ ותשלום מע"מ על העסקה.

אם כן, מידי תקופת דיווח מבוצעת התחשבנות בין תשלומי מע"מ בגין הוצאות לבין תקבולי מע"מ בגין הכנסות:

כאשר הכנסות המע"מ שקיבלנו עולות על תשלומי המע"מ ששילמנו – יש תשלום מע"מ.

כאשר הכנסות המע"מ שקיבלנו נמוכות מתשלומי המע"מ ששילמנו – יש החזר מע"מ.

 

הוצאות מעורבות במע"מ

לגבי הוצאות מעורבות, ההכרה במע"מ היא במבחן עיקר השימוש של ההוצאה. במידה ועיקר השימוש הוא לצורך עסקי, נוכל לקזז 66% מסכום המע"מ הנקוב בחשבונית. במידה ועיקר השימוש הוא לצורך פרטי, נוכל לקזז רק 25% מסכום המע"מ הנקוב בחשבונית. חלק המע"מ שאינו ניתן לקיזוז יתווסף לסכום ההוצאה. המע"מ על רכישת רכוש קבוע יוכר מידית באותו החודש שבו נרכש הרכוש, אלא אם זו הוצאה שאינה מוכרת לצרכי מע"מ, כמו רכישת רכב. חשוב לציין שהקפדה על דיווח מדויק מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהוצאות מעורבות וקיזוז מע"מ מהוצאות שקשה לשייך לעסק, עלולה לגרור ביקורת של תיק המע"מ ובמקרה של חוסר תאימות עלולה גם לגרור סנקציות כלכליות ופליליות כלפי העוסק המורשה.

ראה נספח א: רשימת סוגי ההוצאות השכיחות והכרתם במס הכנסה ובמס ערך מוסף

 

השיטות המקובלות לדיווח

ישנן שתי שיטות דיווח :

1. דיווח על בסיס מצטבר – על פי שיטה זו, הוצאות יוכרו רק אם הן שייכות לאותה שנת מס בה הופקה ההכנסה מהן, גם אם בפועל שולמו בשנה שלאחר מכן.
2. דיווח על בסיס מזומן - רק הוצאות ששולמו בפועל באותה שנת המס יוכרו בניכוי מהתקבול של אותה השנה.

לבחירה בין שתי השיטות חשיבות רבה בעסקים מסוימים. למעשה, אפשר לומר כי עסק הנותן תקופת אשראי גבוהה יותר ללקוחות, מאשר תקופת האשראי שהוא מקבל על הוצאותיו, יעדיף לבחור בשיטת ההכרה בהוצאות על בסיס מזומן, כך שיידחו הדיווחים על הכנסותיו עד המועד שבו יתקבלו בעתיד. לעומת זאת, רישום על בסיס מצטבר מאפשר רישום הוצאות עתידיות בשנת המס, כגון הפרשות למיניהן, אפילו שהוצאות אלו ישולמו בפועל רק בעתיד.

*נדגיש כי שימוש בשיטת הדיווח על בסיס מזומן אפשרית רק לעסק שאינו מחזיק מלאי.

 

שאלות ותשובות בנושאי הוצאות מוכרות ודיווחי מס:

מה מייחד עצמאי שעובד מהבית?

אחת הסיטואציות הנפוצות ביותר בשנים האחרונות הם עצמאים שעובדים מהבית. למעשה, מאז משבר הקורונה בה השהות בבית נכפתה על כולם, הרבה עצמאים שליבת העבודה שלהם משרדית, בחרו לחסוך את השהות בפקקים ואת הוצאות המשרד והם הכשירו משרד, סטודיו או פינת עבודה בתוך הבית. אם בעבר מי שאימץ את המודל הזה היו בעיקר עצמאים קטנים ועוסקים פטורים שעבדו בתחומי העריכה והתוכן, הרי שהיום ניתן לפגוש גם הרבה מאוד עורכי דין, רואי חשבון, מטפלים בשיטות שונות, מורים פרטיים ועוד. לכל אחד מהעצמאים האלה יש צרכים וקונסטלציה מקצועית שונה, אך מה שמשותף לכולם הוא טשטוש הגבולות בין הוצאות הבית הקלאסיות והוצאות המשרד. מאחר שהטשטוש הזה מייצר פוטנציאל הסתבכות עם שלטונות המס (ומאידך, יש עצמאים שלא ממצים את ההוצאות המוכרות המגיעות להם בדין) החלטנו לעשות סדר ולהסביר ביתר פירוט. הרעיון הכללי הוא להפריד בין ההוצאות של העסק להוצאות של הבית ויש כמה קווים מנחים לעניין הזה. המחוקק מתייחס אל 2 סוגים של הוצאות מוכרות.

1.  הוצאות מוכרות כ'הוצאות רגילות' שנועדו באופן ישיר לשרת את העסק ולכן הזיכוי עליהן הוא זיכו של 100%. על הוצאות אלו ניתן למנות:

• הנהלת חשבונות ושירותי סליקה
• ציוד מקצועי וריהוט שמשמש את העסק
• מחשבים (המשרתים את העסק) ואינטרנט
• קורסים מקצועיים, ציוד מקצועי וספרות מקצועית
• ציוד משרדי או חומרי גלם המשמשים את העסק

2 הוצאות שמוכרות באופן חלקי ומוגדרות כ'הוצאות מעורבות' ונחשבות גם כחלק מההוצאות השותפות של הבית. בשל הקושי להפריד בין הוצאות הבית שלא מעניקות זיכוי למס הכנסה להוצאות של העסק, הגדיר המחוקק שיעור יחסי מההוצאות האלה שניתן לשייך לעסק:

• ארנונה (עד ל-25%)
• ועד בית (עד ל-25%)
• הוצאות חשמל, גז ומים (עד ל-25%)
• אחזת רכב
• טלפון
• ביגוד מקצועי
• נסיעות עסקיות לחו"ל
• כיבוד, במקרה של פגישות על רקע מקצועי, (עד 80%)
• זה המקום לציין שיש הוצאות שלא ניתן לקזז בכל מקרה גם אם אתם עצמאים שעובדים מהבית:
• שכר דירה
• הוצאות משפטיות
• קנסות ודו"חות

האם יש הבדל בין הוצאות מוכרות לעוסק פטור לבין הוצאות מוכרות לעוסק מורשה?

ההבדל בין עוסק מורשה לעוסק פטור הוא ברמת החבות במס ערך מוסף. בעוד עוסק מורשה מחויב להחזיק תיק במע"מ ולגבות מע"מ מלקוחותיו (שאותו הוא יכול לקזז עם מע"מ שהוא משלם על שירותים שונים), העוסק הפטור (ומכאן שמו) פטור מההתעסקות עם מע"מ. מנגד, ככל שהדברים אמורים בהוצאות המוכרות לצרכי מס הכנסה, אין הבדל בין עוסק מורשה לעוסק פטור.

אלו הוצאות מוכרות למע"מ?

כאמור, עוסק מורשה מחויב לגבות על עבודתו מע"מ (מס ערך מוסף) בסך 17% מההכנסה. כאן המקום לציין שכאשר מחשבים את התמורה בעבור המוצר או השירות שביצעתם, המע"מ צריך לבוא כתוספת (על גבי התמורה המגיעה לכם) וזו מהסיבה הפשוטה שזה לא כסף שלכם. מע"מ הוא למעשה מנגנון בו המדינה משתמשת בבעלי העסקים כגובי מס שאוספים עבורה את המס ומחויבים גם להעביר אותו הלאה. המצב הזה עשוי לתעתע, כי בשלב הראשון המע"מ עובר לחשבון של העצמאי או העסק, אך מאחר וכל חשבונית שעסק או עצמאי מוציאים כוללת מרכיב של מע"מ, במועד התשלום הבא רשות המס תדרוש את חלקה. הצד החיובי של העניין, הוא שכשם שאנחנו גובים מע"מ, אנחנו גם משלמים מע"מ ואת חלק מהמע"מ הזה ניתן לקזז מהמע"מ שגבינו, כעצמאים, עבור המדינה. העיקרון דומה לזה שמופעל בהוצאות מוכרות למס הכנסה. אם שילמנו מע"מ על מוצר או שירות הקשור לעסק (הנהלת חשבונות, תשלום לספק, ציוד מקצועי או משרדי, אינטרנט וכו') את המע"מ הזה ניתן לקזז מהמע"מ שגבינו. כמו במקרה של ההוצאות המוכרות למס הכנסה. כאשר מדובר בעצמאי שעובד מהבית הקיזוז על המע"מ יהיה יחסי על הוצאות כמו מים וחשמל. מאידך, כאשר העסק פועל מהבית אין לקזז מע"מ על ארוחות וכיבודים. בנוסף, ראוי לזכור שמע"מ הוא מס מקומי, לכן על סחורות, שירותים וחומרי גלם שנרכשו מחוץ לישראל לא נגבה מע"מ ולכן גם אי אפשר לקזז מע"מ.

מה עדיף? עוסק פטור או עוסק מורשה?

השאלה, מה עדיף? עוסק פטור או עסוק מורשה, היא שאלה אינדיבידואלית. נתחיל בכך, שיש תקרת הכנסות שמעליה לא ניתן להיות עוסק פטור. נכון לשנת 2023, התקרה הזו היא הכנסה של עד 107,692 ש"ח בשנה, או לתקרה חודשית של 8,524 ש"ח. מאידך, יש לא מעט עצמאים שלא מגיעים לתקרה הזו שבוחרים להתנהל כעוסק מורשה. הסיבה לבחירה הזו קשורה למע"מ. מי שמתנהל באופן מסודר ויש לו הוצאות עסקיות שוטפות רבות עליהן הוא משלם מע"מ (כלומר, הוצאות מוכרות למע"מ) עשוי, כעוסק מורשה, להשאיר אצלו חלק ניכר מהמע"מ שהוא גבה כרווח נקי (מע"מ שקוזז לא חייב במס הכנסה). בנוסף, בגלל שבעלי עסקים אוהבים לקזז מע"מ, יש מצבים בהם עבודה מול עוסק פטור תיתפס כפחות אטרקטיבית ביניהם וזו עוד סיבה שגם עצמאים רבים שלא נדרשים, על פי תקרת ההכנסה השנתית שלהם, להיות 'עוסקים מורשים', בוחרים הרבה פעמים להיות עוסק מורשה.

איזה הוצאות רכב מוכרות לצרכי מס הכנסה?

רכב שמשמש עצמאי לצורכי העסק מאפשר רישום הוצאות רכב לצורכי החזר מס. חשוב לציין שעלות קניית הרכב עצמה אינה ניתנת לקיזוז. מה שניתן לקיזוז הוא הפחת והוצאות הרכב השוטפות (דלק וטיפולים). כשמדברים על פחת ברכב הכוונה היא לירידת ערך. הפחת המשוער על רכב הוא 15% בשנה, 45% מהסכום הזה ניתן לרשום כהוצאה מוכרת. בנוסף, ניתן לרשום כהוצאה מוכרת 45% מהוצאות התחזוקה השוטפת. העיקרון של הוצאות רכב מוכרות תקף הן לעוסק מורשה והן לעוסק פטור. הערה נוספת: קנסות ודו"חות הקשורות לרכב אינם מוגדרות כהוצאה מוכרת.  

איזה הוצאות רכב מוכרות לצרכי מע"מ?

קניית רכב אינה מוכרת שהוצאה מוכרת לצורכי מע"מ. מאידך על הוצאות דלק ואחזקה שוטפת ניתן לקבל החזר ממע"מ.

האם יש הבדל בהוצאות רכב מוכרות לעוסק מורשה מאשר להוצאות רכב מוכרות לעוסק פטור?

כמו במקרה של כל הוצאה מוכרת אחרת, ההבדל בין עוסק מורשה לעוסק פטור קשור למע"מ. לכן, עוסק מורשה יכול לקזז את המע"מ של הוצאות רכב שוטפות, כמו למשל מע"מ על דלק, בעוד שעוסק פטור, שבעצם פטור מניהול תיק מע"מ, לא יכול לקבל החזר על המע"מ ששילם.

האם רשויות המס יכולות לדחות הוצאות רשומות ולא להכיר בהם?

בהחלט. לכן חשוב להקפיד על דיווחי אמת ולהיזהר מה רושמים ומה לא. כידוע, בישראל יש מי שמאמין ב'שיטת מצליח' ולעיתים אנשים ירשמו צעצועים לילד או כלי מטבח 'כציוד משרדי', כאשר תופעות כאלה חוזרות בתדירות גבוהה, סביר להניח שפקיד השומה ישגיח בזה וידרוש לנמק את הרישום (שכזכור נוגע לעסק) וזה פתח להסתבכות. תחום בעייתי נוסף הוא 'הוצאות כיבודים' וגם במקרה הזה צריך לשים לב ולא להגדיש את הסאה (ולרשם כל חשבונית של קניה בסופרמרקט כ'הוצאות כיבודים'). אחד הדברים שרואה חשבון טוב יעשה עבור לקוחותיו, הוא לשמור עליהם מהתחכמויות כאלה ויוודא שגם במקרה של ביקורת ניתן באמת יהיה לשייך לעסק את כל ההוצאות המוכר במס עליהן הוצהר.

האם יש החזר מס לעוסק פטור?

בוודאי, כל הוצאה שקשורה ישירות לעסק כמו הוצאות שיווק ופרסום, ייעוץ מקצועי, ציוד לעסק, ספרות מקצועית, אחזקת רכב ועוד רלוונטית לעוסק פטור כמו שהיא רלוונטית לעוסק מורשה. הכלל הזה נכון גם להוצאות מעורבות כמו הוצאות רכב או הוצאות של עוסק פטור עצמאי שעובד מהבית.

 

האם עובדים מהבית זכאים להחזרי מס?

בהחלט, החזרי מס לעובדים מהבית הם בגדר פרקטיקה מוכרת. מבחינת שלטונות המס אין שום מניעה שעובדים מהבית ולא ממשרד או סטודיו. אחרי שזה נאמר, כאשר המשרד או הסטודיו של עצמאי ממוקם בבית (וגם מי שעובד מהלפטופ בסלון יכול להגדיר חלק מהבית כמשרד שעל אחזקתו הוא רשאי לבקש החזר מס). אחרי שזה נאמר, יש הבדל בין חישוב ההוצאות של משרד או סטודיו חיצוני לבין חישוב ההוצאות של משרד או סטודיו ביתי. בגלל שהשימוש בחלל מעורב, הוצאות שוטפות כמו עלות ארנונה, חשמל, ועד בית, מים וגז, יוכרו רק בשיעור של 25% מההוצאות הכלליות, בעוד במשרד או סטודיו חיצוניים הוצאות אלו של העסק מוכרות עד לשיעור של 100%.

האם נסיעות במונית נחשבות כהוצאה מוכרת?

לא זו בלבד שהוצאות נסיעה במונית נחשבות להוצאה עסקית מוכרת על ידי רשויות המס, הן מבחינת מס הכנסה והן מבחינת מע"מ, בשונה להוצאות רכב שהן 'הוצאות מעורבות', נסיעת מונית נחשבת להוצאה מוכרת של 100% (מס הכנסה ומע"מ כאחד). הכלל הזה תקף גם על הוצאות תחבורה ציבורית אחרות למטרות העסק (אוטובוסים ורכבות) ותקף הן ב'הוצאות מוכרות עוסק פטור' (מינוס מרכיב המע"מ) והן ב'הוצאות מוכרות' עוסק מורשה.

 

BDO ישראל לעסקים קטנים

BDO ישראל הינה פירמת ראיית חשבון וייעוץ עסקי מובילה, עם ניסיון רב שנים בליווי עסקים קטנים ובינוניים בארץ ובעולם. היכרותנו עם הצרכים, ההזדמנויות והסיכונים של העסקים הקטנים והבינוניים, מאפשרים לנו להציע מעטפת שירותים מותאמת אישית לצרכי הלקוח.

אנו מציעים ללקוחותינו יחס אישי לצד מעטפת שירותים של פירמה מובילה:

• ביקורת וסקירה של דוחות כספיים
• ייעוץ שוטף בנושאי חשבונאות ומיסים
• ייצוג שוטף בפני רשויות המס
• דוחות אישיים לבעלי המניות
• הנהלת חשבונות וחשבות, הכנת משכורות ותלושי שכר לעובדים בעסק
• חישוב הפרשות לפנסיה, קרנות השלמות, גמל
• ייעוץ וליווי עסקי

 

נספח א

סוגי הוצאות שכיחות והכרתם במס הכנסה ובמע"מ

	% הכרה במע"מ		מס הכנסה		סוג ההוצאה
100%			הוצאה מוכרת		אחזקת משרד
0%			הוצאה מוכרת		ארנונה
0% (למעט אירוח ספק או לקוח מחו"ל)			לא מוכר		ארוחות עסקיות
100%			הוצאה מוכרת		אינטרנט
100%			הוצאה מוכרת		אחזקת מחשב
100%			הוצאה מוכרת		אימון עסקי
100%			הוצאה מוכרת		אירוח אורח מחו"ל
100%			הוצאה מוכרת		אחסון אתר אינטרנט
0%			הוצאה מוכרת		ביטוח לעסק
% קיזוז בהתאם לשימוש (ביגוד אלגרנט – רק אם רקום עליו שם העסק. ביגוד ספורט-מוכר למאמנים)			תלוי באופי העסק		ביגוד מקצועי
0%			לא מוכר		ביטוח בריאות
100%			הוצאה מוכרת		ביקורת חשבונות
100%			הוצאה מוכרת		בניית אתר אינטרנט
תלוי בשימוש (לפי התקנות! תקנות שווי שימוש ותקנות הוצאות רכב), לא לפי שימוש בפועל!			מוכר חלקי		דלק + הוצאות רכב
100%			הוצאה מוכרת		הדפסות
100%			הוצאה מוכרת		הובלות ומשלוחים
100%			הוצאה מוכרת		הנהלת חשבונות
100%			הוצאה מוכרת		השתלמות מקצועית
בהתאם לשימוש			הוצאה מוכרת		חניה
100%			הוצאה מוכרת		חשמל
66%			מוכר חלקי		טלפון נייד
100%			הוצאה מוכרת		טלפון בעסק
100%			הוצאה מוכרת		יחסי ציבור
100%			הוצאה מוכרת		ייעוץ מקצועי
0%			מוכר חלקי		כיבוד קל
0%			הוצאה מוכרת		משכורות לעובדים
100%			הוצאה מוכרת		משפטיות
100%			הוצאה מוכרת		משרדיות
0%			מוכר חלקי		נסיעות לחו"ל
100%			הוצאה מוכרת		נסיעות במונית
100%			הוצאה מוכרת		ספרות מקצועית
100%			הוצאה מוכרת		פרסום
100%			הוצאה מוכרת		עמלות לסוכנים
0%			הוצאה מוכרת		עמלות לבנקים
100%			הוצאה מוכרת		קניות סחורה
100%			הוצאה מוכרת		שליחויות
100%			הוצאה מוכרת		שכירות משרד
100%			הוצאה מוכרת		שכירות מחסן
מוכר בהתאם לשימוש (לפי התקנות ולא לפי השימוש)			מוכר חלקי		תיקוני רכב
100%			הוצאה מוכרת		תיקונים במשרד

מדריך זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו כמתן חוות דעת אישית או מקצועית*

נספח ב

תקציר תקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף

רישום כעוסק מורשה [תיקון: תשל"ו, תשל"ו(2), תשל"ז, תשל"ט, תשל"ט(2), תשמ"א(2), תשמ"ד, תשמ"ה(2), תשנ"ח[

עוסק הנמנה על אחת מהקבוצות המנויות להלן ירשום אותו המנהל כעוסק מורשה, גם אם על פי סכום מחזור עסקותיו או מספר המועסקים בעסק הוא היה נחשב כעוסק זעיר. 

(1) בעל מקצוע חפשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, ולגבי אותם שירותים בלבד.

(2) רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים;

(3) בעל בית ספר לנהיגה על פי רישיון שניתן לפי סעיף 15 לפקודת התעבורה 4;

(4) בעל בית ספר לרבות גן ילדים, שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי ושאיננו מלכ"ר וכן בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, להוציא הדרכה מקרית של לא יותר משלושים ימי הדרכה בכל קבוצות התלמידים אשר הופעלו באותה שנת מס;

(5) סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין; בפסקה זו – 

"סוחר מקרקעין" - עוסק שעסקו אן חלק מעסקו מכירת זכויות במקרקעין; 
"מתווך מקרקעין" - עוסק שעסקו או חלק מעסקו תיווך בזכויות במקרקעין. 

(6) סוחר רכב ומתווך רכב; בפסקה זו – 

"סוחר רכב" - עוסק שעסקו או חלק מעסקו מסחר ברכב; 

"מתווך רכב" - עוסק שעסקו או חלק מעסקו תיווך בקניית רכב, במכירתו או החלפתו; 
"מסחר ברכב" - לרבות חליפין או השכרת רכב בשיטת מקח-אגב-שכירות; 
"רכב" - רכב מנועי כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת התעבורה; 

(7) חברה הרשומה כדין לפי פקודת החברות 5; 

(8) אגודה שיתופית הרשומה כדין לפי פקודת האגודות השיתופיות 6.