אפשרויות ההקלה והסיוע בתחום המסים העקיפים

 

הווירוס, שהחל בסין ובמדינות האסיאתיות, התפשט במהרה גם לשאר מדינות העולם ובפרט אירופה ארה"ב עמם יש לישראל קשרי מסחר הדוקים, וקיים חוסר וודאות לגבי מימדיו, משך הזמן וההשלכות שיהיו לכך. הסקטורים הראשונים שנפגעו משמעותית הם התעופה והתיירות, אולם כניסת אוכלוסיות שלמות להסגר פוגעת גם בכל חוליות שרשרת האספקה, וחשש להשפעות רוחב וקשיים, העלולים להביא לקריסת עסקים והעדר כושר פרעון חובות. מאידך, ככל משבר, מזמן הזדמנויות, בפרט לאור השתלטות על ההדבקה במדינות כגון סין וטיוואן, ומכאן שעשויים להיות ביקושים גדלים למוצרים מסויימים או חדשים (כגון מוצרי היגיינה, מסיכות וכולי), נוכח היחלשות השקל למול המטבעות הזרים, בשילוב עם יכולות טכנולוגיות ואחרות הקיימות בישראל, פוטנציאל הייצוא גדל ואנו תקווה שנראה מגמת שיפור בקרוב.

 

שינויי שרשרת אספקה

 

בעיתות אלה, עשויות חברות לשקול חלופות רכש וסחר ושינויים במקום / אופן הייצור. לצורך קבלת החלטות מושכלת, חשובה מוכנות מתאימה ומודעות להיבטי המסים העקיפים, כיצד ניתן למקסם הטבות הסכמי סחר חופשי, מה התנאים לכך. לעניין ייצור חלקי או מלא בישראל וייצוא, יש לבחון מה השלכות השינויים על עמידה בכללי מקור, האם קיים צורך בבחינה ושינוי תנאי התקשרות (Inco- terms), ועוד. לעניין ייצור חלקי או מלא בישראל, יש לבחון השלכות מסים עקיפים מקומיים, אפשרויות להישבון (החזרי מסים) בגין מסים החלים ביבוא חומרי גלם, מקסום הטבות הסכמי סחר חופשי ועמידה בתנאים לקבלת הטבות מכסיות במדינות היעד וכיו"ב.

 

פערי מימון בין מועד תשלום המס העקיף לבין מועד גבייתו מהלקוח (או השבתו ע"י רשות המסים)

 

יש לזהות ולאפיין פערי מימון העשויים להיות בארגון בשל חבות בתשלום המס העקיף בגין הקניות ו/או המכירות, בטרם גביית המס מהלקוח (כחלק ממחיר המכירה) או השבתו ע"י המדינה (לעניין מס תשומות או מסים אחרים ברי הישבון). לעניין זה, ניתוח מקורו של פער המימון עשוי להעלות רעיונות לצמצומו ע"י נקיטת פעולות הכרוכות בניהול נכון, ובמקרים מסוימים יש מקום לבחון פנייה לרשות המסים, לקבלת הקלות שבמסגרת סמכותה.

פערי מימון עשויים להיווצר אצל יבואנים המשחררים מלאים חבי מע"מ ביבוא, כאשר באותה תקופת דיווח היקף מס העסקאות נמוך מהיקף מס התשומות, או כאשר העסקאות חייבות במע"מ בשיעור אפס (למשל יצואנים המייבאים חומרי גלם ומשלמים מע"מ ביבוא). מע"מ ביבוא חל עם שחרור מפיקוח מכס, בעוד שרק מרגע שיוגש דו"ח המע"מ (לרוב עד ה- 23 לחודש העוקב, או למעלה מכך אם הדיווח הוא דו חודשי), לרשויות המס עד 30 יום לשחרור החזר המע"מ הכלול בדו"ח, וככל שמצאו לנכון לבדוק או לבקש מסמכים ואסמכתאות, מוסמכים לעכב את ההחזר עד 90 יום, ובעילות מתאימות אף למעלה מכך.

כן עשויים להיווצר פערי מימון מע"מ, כאשר מועד התשלום ע"י הלקוחות נדחה ואילו מועד החיוב במע"מ חל לפני כן, ולא עם גביית התמורה (כלומר לא לפי בסיס מזומן).

סוגיה דומה עשויה לחול כאשר חל חיוב במכס ביבוא, המגולגל אמנם על הלקוחות, אולם המכירות במועד מאוחר יותר, ותשלומי הלקוחות נדחים.

מס קניה חל על מוצרים כגון רכבים, חלפים לרכב, אלכוהול טבק, והוא חל הן ביבוא והן במכירה ע"י יצרן מקומי. גם כאן עשוי להיווצר פער מימוני בין מועד תשלומו לקופת האוצר לבין עיתוי גביית התמורה במכירה ללקוחות.

לא למותר לציין, כי גם לעניין בלו החל על סולר המשמש לצרכים תעשייתיים, קיימים כיום מנגנוני השבה חלקית בלבד, בהתקיים תנאים, הכרוכים גם הם בפערי מימון.

לאחר זיהוי וניתוח הנסיבות, ניתן לבחון חלופות לפתרון, החל בצעדים הנמצאים כבר היום בהישג יד, וכלה במהלכים הכרוכים בהסדר מול רשות המסים.

 

חובות אבודים

 

ככל שקיימים חובות אבודים, ניתן לקבל החזרי מע"מ בגינם, אולם הפרוצדורה מורכבת, מותנית בהוכחת מיצוי הליכי גבייה, העשויים להמשך שנים. לגבי מכס או מס קניה ביבוא מוצרים, נפסק ע"י בתי המשפט, כי לא ניתן לקבל השבה בעילה של חובות אבודים. לעניין מס קניה במכירה מקומית, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון (שהפך את פסיקת המחוזי בעניין זה), נפסק כי לא ניתן לקבל החזר מס קניה בגין חובות אבודים (מהטעם שבוצעה מכירה, ומשכך, מתקיים רציונאל גביית המס על המוצר בעל ההשפעה המזיקה על הסביבה).

לעניין בלו – בית המשפט העליון בעניין דור אלון דחה את טענת הזכאות להחזר בלו בשל חוב אבוד.

גם בהיבטים אלו יש מקום לבחון דין ודברים מול רשות המסים, בהתחשב במצב, כעניין ענפי או רוחבי.

 

מכסות יבוא בפטור ממכס

 

המדינה רשאית לקבוע בהסכם סחר עם מדינה או ארגון מכסות יבוא מוצרים מסוימים בתנאים מועדפים (פטור מלא או חלקי ממכס). כמו כן בכוחה של הממשלה, מטעמים של קידום מדיניות שעל סדר היום, לקבוע צווים המעניקים מכסות יבוא של מוצרים בפטור מלא או חלקי ממכס. לעניין זה ישנן אמות מידה שעל הוועדה לחלוקת מכסות לשקול, כגון הפחתת יוקר המחייה, תרומתו של היבואן לשרשרת הערך של המוצר המיובא. מוצרי מזון למשל, עשויים לזכות להטבות אלה כפוף לעמידת המבקש בקריטריונים רלוונטיים. ניתן לבחון רלוונטיות ועמידה בתנאים לבקשה לקבלת מכסה וכן יוזמה לפנייה להכרה בצורך במכסות נוספות בתחומים רלוונטיים.

 

היטלי סחר

 

היטל היצף עשוי להיות מוטל על סחורה מיובאת, הנמכרת במחירי היצף, מחירים נמוכים מהמחיר בו נמכרת הסחורה של אותו יצרן במדינת המקור ו/או במדינות אחרות, כאשר המחיר נמוך מעלות ייצורו בארץ, ותכלית המחירים הנמוכים להציף את השוק המקומי בסחורה ולגרום לתעשייה המקומית של אותו מוצר להישבר. יצרן או יצרנים מקומיים רשאים בקשה למשרד התמ"ת ולהוכיח נזק בגין מחירי ההיצף (ירידה ברווחיות, איבוד נתח שוק וכיו"ב). שר התמ"ת מוסמך, לאחר חקירה מקיפה ודיון בוועדה, להטיל היטל היצף בשיעור ההיצף, בסכום קצוב, אחוזים, או מנגנון אחר.

היטל משווה מוטל על סחורה אשר קיבלה בארץ המוצא סבסוד יצוא. התערבות ממשלתית בסבסוד אינה הוגנת כלפי התעשייה המקומית. בהתאם לחוק היטלי הסחר, ניתן להטיל היטל משווה בשיעור התמיכה, או בשיעור הנדרש למניעת הנזק.

אמצעי נוסף הוא היטל ביטחה, נועד גם הוא להגנה על הייצור במדינה. על המדינה להוכיח כי התרחשו התפתחויות בלתי צפויות שגרמו לסחר בלתי הוגן כלפי התעשייה במדינה, כי התקיים יבוא מוגבר (באופן מוחלט או ביחס לייצור המקומי) של מוצרים מסוימים וכן כי היבוא המוגבר עלול לגרום לנזק ממשי או קיימת סכנה לכך שיגרום נזק לתעשייה המקומית המייצרת מוצרים דומים או מתחרים במישרין במדינה.

לא למותר לציין כי היטלים הם אמצעי המוטל במשורה ובנסיבות שנמצאו מוצדקות. 

 

בשורות אלה נגענו בתמצית במקצת ההיבטים העשויים להיות רלוונטיים ומנגנונים העשויים להקל בתחום המסים העקיפים. נשמח לקבל תגובות וללמוד על הצרכים בכדי לבצע חשיבה יחד עם לקוחותינו על כיוונים לפתרון. גם מקום שלא קיימים פתרונות טובים זמינים, מודעות וניהול נכון מבעוד מועד עשויים להביא לצמצום הנזק. נשמח לעמוד לרשות לקוחותינו לזיהוי הצרכים וחשיבה על מכלול האפשרויות לפתרון וכן לייעוץ וסיוע בטיפול בפתרונות הקיימים.

 

 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>