מיסוי עקיף: אפשרויות לשיפור תזרים וצמצום נזקים נוכח משבר הקורונה

 

בימים אלו של קשיי גבייה, פריסות תשלומים וחשש לחידלות פירעון של לקוחות, יש לבחון אפשרויות לדיווח לפי בסיס מזומן, ככל האפשר. וזאת, בכדי להימנע ממימון מע"מ בטרם גבייה מהלקוח, וחשוב מכך – בכדי להימנע מהצורך בעמידה בנטל ההוכחה הכבד והפרוצדורות הבירוקרטיות הקיימות בישראל, לצורך הזדכות על מע"מ לגבי חובות מסופקים/ אבודים.

מה מאפשר החוק כיום?

חוק מע"מ מאפשר כיום דיווח לעניין מע"מ תוך 14 יום מקבלת התמורה במקרים מסוימים, בלבד, כגון, בעלי מקצועות חופשיים, נותני שירותים המדווחים בתוספת י"א ומחזור עסקאותיהם השנתי אינו עולה על 15 מליון ₪, קמעונאים בעלי מחזור של עד 3.8 מיליון ₪ ומספר מצומצם של מועסקים. ישנן בחוק עילות נוספות שעשויות לחול בנסיבות המתאימות, לצורך דיווח עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

כך למשל, החוק מקנה זכאות לדיווח לפי בסיס מזומן בתחום השכרת נכסים. יחד עם זאת, בענפים מסוימים של השכרת נכסים נהוגה הנפקת חשבוניות מס מידי חודש בחודשו, ללא המתנה לגבייה מהלקוחות, כך למשל בענף השכרת הנדל"ן המסחרי, אשר בימים כתיקונם ממילא לא סבל מפערי מימון משמעותיים או קשיי גבייה מלקוחות, כאשר השיקול העיקרי היה שיקולי נוחות תפעולית והימנעות מהנפקת דרישת תשלום או חשבון בשלב ראשון ועם גביית תמורה הנפקת חשבונית מס בהתאם.

יצוין, כי שלטונות מע"מ עשויים לבחון האם עסקאות מסויימות אכן עונות על דרישות החוק, או שמא הינן עסקאות מכר בתשלומים, טענה שעלתה לאחרונה בהקשרים מסויימים של ליסינג מימוני.יש לשים לב כי, מלבד דמי השכירות השוטפים ישנם מנגנונים חוזיים נוספים המחייבים בחינה בטרם ביצוע שינוי כלשהו, תוך בחינת מכלול ההשלכות והמשמעויות.

כמו כן, החוק מאפשר דיווח לפי בסיס מזומן על מתן הלוואות, אולם גם בהקשר זה, עשויה לעלות שאלה, האם ההלוואה כרוכה במכר טובין או מניות. בהחלטת מיסוי שפורסמה לאחרונה נדונה השאלה האם בעסקת מכר מניות שכללה גם מימון לטובת הרכישה, יש להפריד את ההלוואה ממכר המניות, ובאילו תנאים. לכך השלכות נוספות, מעבר לשאלת עיתוי הדיווח לעניין מע"מ, לגביהן לא נרחיב בשורות אלה. יתכנו פתרונות לעניין מועד החיוב החוקי לעניין מע"מ במתן שירותים גם כאשר המחזור השנתי עולה על 15 מיליון ₪ לשנה, אולם לשם כך יש להידרש לבחינה מעמיקה של מהות העסקאות ומאפייניהן.

פניית BDO בשיתוף התאחדות התעשיינים

בימים אלה, יש מקום לבחון הרחבת הזכאים לדיווח לעניין מע"מ לפי בסיס מזומן, תוך הקלת המצוקה התזרימית על בעלי העסקים. בעניין זה אף פנינו יחד עם התאחדות התעשיינים למר ערן יעקב, מנהל רשות המסים. בפנייתנו הבהרנו, כי ישנם גם יתרונות עבור רשות המסים, מעבר להישרדותם של עסקים והמשך קיומם, חובות שהופכים לאבודים, יזכו את בעל העסק בהנפקת זיכוי ודרישת החזר המע"מ ששולם טרם הגבייה מהלקוח. כיום, נוכח הכבדת דרישות רשות המסים על הוכחת מיצוי הליכי גבייה בטרם הכרה בזכאות להחזר מס העסקאות שדווח ע"י בעל העסק, בעת הנפקת הזיכוי הלקוח כבר בהליכים חידלות פירעון קשים ומתקדמים, אם הוא בפירוק, אזי לאחר שסוכם הסדר נושים שקיבל תוקף של פסק דין, וכן הלאה. במצב דברים זה, אותו לקוח שאמור לקלוט את הזיכוי שהונפק בגין החוב האבוד, ולהחזיר לשלטונות מע"מ את המע"מ הכלול בו, כנראה כבר לא ישלם את המע"מ לשלטונות מע"מ, שכן נושים בעלי עדיפות או דין קדימה יגברו על החוב למע"מ.

בפנייתנו לרשות המסים העלנו בקשה נוספת לשחרור מחנק תזרימי בתחום המע"מ, ועניינה בייתור הצורך בתשלום מע"מ ביבוא מסחרי עד להשבתו לאחר מכן כמס תשומות ויישום מנגנון הקיים במדינות אחרות (ומכונה "vat deferment") המאפשר דיווח המע"מ ביבוא כמס עסקאות ומס תשומות באותה תקופת דיווח כך שנוצר "משחק סכום אפס". זאת בהתאם להמלצות ה OECD להתמודדות עם המשבר.

ומה באשר לחובות האבודים?

זה המקום לציין, כי לעניין חובות אבודים בגין מס קניה, החל במכירה מקומית של טובין מסוימים כגון אלכוהול, טבק, חלפים לרכב, וכן במכירה מקומית של דלקים, גז טבעי וכיו"ב, עליהם קיימת חבות בבלו, לא הכירו בתי המשפט בזכאות להחזר המס בנסיבות של חוב אבוד, בניגוד לרציונאל של גלגול המס העקיף וגבייתו מהלקוח. לדידנו מדובר בפרשנות דווקנית, ובכוחה של רשות המסים בימים אלו ליתן פרשנות מקלה. גם לעניין חבות במכס ביבוא טובין שלא נמכרו ללקוחות לא ניתן כיום לדרוש החזר בגין חובות אבודים ויפה השעה לבחון גם היבט זה.

מקווים לבשורות טובות גם מרשות המסים וגם – ובעיקר – בשורות על חזרה לשגרה ועסקים כרגיל

 

ליצירת קשר עם המומחים שלנו