שאלות ותשובות בעת יישום IAS 1, הצגת דוחות כספיים לאור משבר הקורונה (COVID 19)
שאלות ותשובות בעת יישום IAS 1, הצגת דוחות כספיים לאור משבר הקורונה (COVID 19)
על חברה לעמוד באמות מידה פיננסיות שקשורות לפעילותה השוטפת בעקבות התחייבויות שנטלה, כיצד משבר הקורונה עשוי להשפיע עליה?
תקן חשבונאות בינלאומי 1 (IAS) הצגת דוחות כספיים קובע כי אחד התנאים לסיווג התחייבות כשוטפת בדוח על המצב הכספי הוא שלישות אין זכות בלתי מותנית לדחות את הסילוק של ההתחייבות למשך לפחות 12 חודשים לאחר תקופת הדיווח. בנוסף מבהיר IAS 1 כי כאשר במהלך תקופת הדיווח ישות מפירה תנאי של הסכם הלוואה לזמן ארוך וכתוצאה מכך ההתחייבות הופכת להיות עומדת לפירעון לפי דרישה, התחייבות זו תסווג כשוטפת, גם אם לאחר תקופת הדיווח ולפני האישור של הדוחות הכספיים לפרסום המלווה הסכים שלא לדרוש תשלום כתוצאה מההפרה.
בחודש ינואר 2020 פורסם תיקון ל IAS 1-אשר לו השפעה בין היתר גם על כלל חשבונאי זה. יישום התיקון נקבע לדוחות 2022 כדי לאפשר לחברות להיערך בהתאם אולם לאור משבר הקורונה יישומו צפוי להידחות לדוחות 2023.
בהקשר זה ברצוננו להפנות את תשומת הלב לאמור להלן:
- אם המלווה הסכים עד לסוף תקופת הדיווח לספק ארכה (grace) שבמהלכה הישות יכולה לתקן את ההפרה והמלווה לא יוכל לדרוש פירעון מיידי, ההתחייבות תסווג כלא שוטפת רק אם תקופת הארכה מסתיימת לפחות 12 חודשים לאחר תקופת הדיווח (ולא לאחר מועד ההפרה).
- במקרים שבהם עמידה בתנאי הלוואה נבחנת לאחר תקופת הדיווח אבל בהתבסס על נתונים כספיים המתייחסים לתקופת הדיווח (למשל, בהתבסס על דוחות כספיים מבוקרים או סקורים), יש לסווג את ההתחייבות כשוטפת במקרה של הפרה, מכיוון שהתנאים שהביאו להפרה כבר היו קיימים בסוף תקופת הדיווח.
- בהתאם לסעיף 73 ל-IAS 1, אם ישות מצפה ויכולה לפי שיקול דעתה למחזר מחויבות ל-12 חודשים לפחות לאחר תקופת הדיווח בהתאם להסדר הלוואה קיים, ההתחייבות תסווג כלא שוטפת, גם אם מועד הסילוק ללא מחזור המחויבות היה חל במהלך תקופה קצרה יותר. אולם, כאשר הזכות למחזור ההלוואה תלוי בעמידה באמות מידה פיננסיות, אין להביא בחשבון את הפוטנציאל למחזר את המחויבות (ראה גם החלטת אכיפה חשבונאית 17-2: סיווג הלוואות מתאגידים פיננסיים במסגרת התחייבויות שוטפות בדוח על המצב הכספי - לחץ כאן).
- במסגרת החלטת אכיפה חשבונאית 17-1: סיווג הלוואה מתאגיד פיננסי במסגרת התחייבויות שוטפות בדוח על המצב הכספי (לחץ כאן), נדון מקרה שבו חברה לא עמדה באמות מידה פיננסיות באופן חוזר ונשנה ובפערים חריגים, אולם קיבלה את הסכמת המלווה בסמוך לכל סוף תקופת דיווח לאי נקיטת אמצעים כתוצאה מההפרה. עמדת סגל רשות ניירות ערך הייתה כי בנסיבות של החברה לא היה הבדל מהותי בין מצב שבו היא קיבלה ויתור לאחר הבדיקה ובין מצב שבו הוויתור התקבל לפני מועד הבדיקה, ולפיכך היה על החברה לסווג את ההלוואה כהתחייבות שוטפת.
- בספטמבר 2019 פורסם דוח יחידת הביקורת (לחץ כאן לסיכום מלא) התחייבות לעמידה באמות מידה פיננסיות כלפי מחזיקי אגרות חוב סחירות. יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך ביצעה ביקורת רוחב לשישה תאגידים מדווחים ("חברות המדגם") אשר בחנה את ההתחייבות של חברות המדגם כלפי מחזיקי אגרות חוב סחירות לעמידה באמות מידה פיננסיות ופרסמה דוח מסכם בנושא ("הדוח").
הביקורת של יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך כללה:
- בחינה של עמידה באמות המידה הפיננסיות שנקבעו בשטרי הנאמנות ובדיווחי חברות המדגם למחזיקי אגרות החוב לימים 31.12.2016, 31.12.2017 ו-30.06.2018 ("מועדי הביקורת")
- בחינה של נאותות חישוב אמות המידה הפיננסיות בהתאם לנוסחי שטרי הנאמנות, לרבות עקביות החישוב ושלמות הנתונים שבבסיסו
- בחינה של הגילוי שניתן בדיווחי חברות המדגם אודות עמידתן באמות המידה הפיננסיות כפי שהוצגו במסגרת דוחותיהן הכספיים לשנים שנסתיימו במועדי הביקורת
- הדוח מפרט סוגיות שמבקש סגל הרשות להדגיש ביחס לאופן בו חישבו חברות המדגם האם הן עומדות באמות המידה הפיננסיות וביחס לפרשנות שחברות המדגם נתנו להוראות שטרי הנאמנות באשר לאופן בו יש לבצע את החישוב. בהקשר זה סגל הרשות מבהיר שרק במקרים בהם הוא סבור שהפרשנות שננקטה על ידי חברה מנפיקה הינה בלתי סבירה הוא מביע את עמדתו ביחס לפרשנותה (בכדי להבהיר את עמדתו ביחס להתערבות בפרשנות, שלעמדתו הינה בלתי סבירה, מפנה סגל הרשות לעמדת הרשות לניירות ערך כפי שהובאה בפני בית המשפט בעניין חברת אול-יר הולדינגס לימיטד.) לחץ כאן).
כמו כן, על החברה לשקול את ההשלכות האפשריות של המצבים הבאים:
- החברה עומדת באמות המידה הפיננסיות לסוף תקופת הדיווח, אך היא צופה הפרה שלהן במהלך 12 החודשים לאחר תקופת הדיווח.
- משמעות הפרה של תנאי הלוואה על הנחת "העסק החי".
- קיומם של תנאי ‘cross default’, כלומר עמידה בתנאי הלוואה שתלויה בעמידה באמות מידה פיננסיות של הלוואה אחרת.
- שינויים באמות המידה הפיננסיות, בין כתוצאה מקשיים פיננסיים ובין מסיבות אחרות, והקביעה אם מדובר בהחלפת מכשירי חוב בעלי תנאים שונים באופן מהותי שתטופל כסילוק ההתחייבות הפיננסית המקורית והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה.
מתי וכיצד על ההנהלה לבחון את נאותות הנחת העסק החי בחברה?
יכולת הישות להמשיך לפעול כעסק חי היא אחד מהעקרונות הבסיסיים בהכנת הדוחות הכספיים. בחינת הנחת העסק החי אינה רק מתפקידו של רואה החשבון המבקר, אלא בראש ובראשונה של ההנהלה. בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 1 (IAS) הצגת דוחות כספיים, בעת ההערכה אם הנחת העסק החי נאותה, על ההנהלה להביא בחשבון את כל המידע הניתן להשגה לגבי העתיד, שהוא לפחות 12 חודשים מסוף תקופת הדיווח, אך לא מוגבל לתקופה זו.
לעניין נושא זה, ברצוננו להפנות את תשומת הלב לפרסומי רשות ניירות ערך הבאים:
- דוח ממצאים בקשר עם נאותות בחינת הנחת העסק החי (לדוח - לחץ כאן), שפורסם ביוני 2013, מתאר ליקויים וכשלים מהותיים ביחס לסבירות ולאופן ביסוס הנחת העסק החי על ידי החברות ורואי החשבון המבקרים וביחס להיקף הגילוי שניתן ולאיכותו, שבהם נתקל סגל הרשות בבדיקותיו.
- עמדה משפטית מספר 105-27: גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי (לחץ כאן), שפורסמה באפריל 2014 ושעודכנה לאחרונה באוקטובר 2019, ערוכה במתכונת של שאלות ותשובות, על מנת לסייע בהבנת הגילוי הנדרש בדוח תזרים מזומנים חזוי והעיתוי לפרסומו.
העדכון מחודש אוקטובר 2019 כולל שינוי בתשובת סגל הרשות לשאלה מספר 14 ובדוגמאות להמחשה הקבועות בנספח ב' ודן בגילוי בנדרש בדוח הדירקטוריון במצבים בהם בדוחות החברה מתקיים אחד או יותר מהסממנים הבאים: גירעון בהון החוזר בדוחות המאוחדים,תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת בדוחות המאוחדים, גירעון בהון החוזר בדוחות הכספיים הנפרדים הערוכים בהתאם לתקנה 9ג לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (דוחות סולו), תזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת בדוחות סולו.
עוד תופנה תשומת הלב לסעיף 25 ל-IAS 1, שקובע כי אם בעת ביצוע הערכה נאותות הנחת העסק החי ההנהלה מודעת לכך שקיימות אי-ודאויות מהותיות שעשויות להטיל ספק משמעותי על יכולת הישות להמשיך לפעול כעסק חי, על הישות לתת גילוי לאי-ודאויות אלה. כמו כן, אם ההנהלה הגיעה למסקנה שלא קיימות אי-ודאויות מהותיות המחייבות גילוי כאמור, אולם הסקת המסקנה שלא קיימות אי-ודאויות מהותיות כאמור כללה שיקול דעת משמעותי, בהתאם להחלטת הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS IC) מיולי 2014 )לחץ כאן), על החברה לתת גילוי בהתאם לסעיף 122 ל-IAS 1, אשר דורש לתת גילוי לשיקולי הדעת, מלבד אלה שכרוכים באומדנים, שהופעלו על ידי ההנהלה בתהליך היישום של המדיניות החשבונאית של הישות ושיש להם את ההשפעה המשמעותית ביותר על הסכומים שהוכרו בדוחות הכספיים.
יצוין כי לעמדת סגל רשות ניירות ערך, דרישת הגילוי של סעיף 122 ל-IAS 1 חלה גם על שיקול דעת שהופעל בקביעה שאין אי-ודאויות מהותיות שמטילות ספק משמעותי לגבי היכולת להמשיך לפעול כעסק חי בשל תכניות ההנהלה להתמודד עם אי-ודאויות אלו, היתכנותן והאפקטיביות שלהן, וכי הבחינה והגילוי נדרשים גם בדוחות ביניים.
בחרנו להביא בפניכם מספר שאלות ותשובות שעשויות לעלות בחברות שונות לאור ההשלכות של משבר הקורונה על המצב החברה בבואה לערוך את דוחותיה הכספיים ליום 31 במרץ 2020 (בהקשר זה, ראוי לבחון את האירועים שיחלו עד למועד אישור הדוחות הכספיים גם בהינתן הוראות IAS 10 אירועים לאחר תקופת הדיווח). ברי כי בשל ההשלכות הנרחבות של המשבר הרשימה אינה סגורה ויש לבחון בתשומת לב את השלכות המשבר בכל חברה וחברה בהתאם לעובדות והנסיבות.
פרסום זה נועד למסירת מידע כללי בלבד ואין לראות בו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהי. במקרה של סתירה בין האמור בפרסום זה לבין האמור בהוראות החוק ו/או חקיקת משנה, בפרסומי רשות ניירות ערך, בתקינה חשבונאית וכיו"ב, נוסח אחרונים גובר.
לחזרה לעמוד הראשי של שאלות ותשובות בנושא משבר הקורונה והדיווח הכספי