שאלות ותשובות בעת יישום IAS 37, הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים לאור משבר הקורונה (COVID 19)
שאלות ותשובות בעת יישום IAS 37, הפרשות, התחייבויות תלויות ונכסים תלויים לאור משבר הקורונה (COVID 19)
החברה כבולה בחוזה ארוך טווח וכעת צופה לאור השינוי בשווקים שעמידה בהוראות החוזה תביא את החברה להפסד מביצוע הפרויקט, מה ההשפעה על הדיווח הכספי?
נדרש להכיר ולמדוד בדוחות הכספיים הפרשה בגין החוזה המכביד. חוזה מכביד הינו חוזה שבו העלויות הבלתי נמנעות לצורך עמידה במחויבויות על פי החוזה עולות על ההטבות הכלכליות החזויות להתקבל על פיו. לצורך מדידת ההפרשה יחושבו העלויות הבלתי נמנעות לצורך עמידה במחויבויות על פי החוזה כנמוך מבין העלות הנדרשת לקיום החוזה או לחילופין הפיצויים והקנסות שינבעו מאי-עמידה בו.
עד כה התקינה לא הגדירה מה ניתן לכלול במסגרת העלויות לקיום חוזה. בהתאם לתיקון ל-IAS 37, אשר פורסם בימים אלו (ה-14 למאי 2020) עלויות לקיום חוזה הן עלויות שניתן ליחס באופן ישיר לחוזה ושלכן כוללות את המרכיבים הבאים:
- העלויות התוספתיות הנדרשות לקיום החוזה באופן ישיר, למשל עבודה ישירה וחומרים.
- הקצאות של עלויות אחרות שקשורות באופן ישיר לקיום חוזים, למשל עלות הפחת של פריט רכוש קבוע אשר משמש לקיום החוזה או עלויות הקשורות לניהול ופיקוח על החוזה.
התיקון מבהיר כי העלויות שנכללות בחישוב ההפרשה בגין חוזה מכביד הם גם עלויות תוספתיות וגם עלויות ישירות נוספות (בדרך של הקצאה). לפני התיקון, אי בהירות ביחס לעלויות שיש לכלול בחישוב ההפרשה הביאה למדיניות חישוב שונה בחברות שונות. כמו כן, התיקון מבהיר שבבחינת עלויות לקיום חוזה על החברה לזהות את העלויות הקשורות למשאבים הנדרשים לקיומו, זאת ללא קשר לדרך בה בחרה החברה להשיג משאבים אלו. לכן בין אם החברה שכרה את הציוד הדרוש לה לצורך קיום החוזה הספציפי ובין אם יש בבעלותה את הציוד הדרוש לקיום חוזים כאמור, יש לקחת בחשבון את עלות המשאב (עלות השכירות או עלות הפחת על הציוד אשר ישמש לקיום החוזה) בבחינת עלויות לקיום חוזה.
בנוסף, התיקון מבהיר כי בנכסים ששימשו לקיום החוזה נדרש להכיר בהפסד מירידת ערך טרם ההכרה בהפרשה להפסד בגין חוזה מכביד. כיום IAS 37 קובע שיש להכיר בהפסד מירידת ערך טרם ההכרה בהפרשה להפסד בגין חוזה מכביד, לנכסים שיוחדו לחוזה. התיקון מבקש לחדד שהכרה בהפסד מירידת ערך כאמור, נדרשת לכלל הנכסים ששימשו את החוזה, גם אם לא נעשה בהם שימוש בלעדי לצורך קיום החוזה הספציפי.
התיקון ל-IAS 37 ייכנס לתוקף החל מהתקופות השנתיות המתחילות מיום 1 בינואר 2022 בדרך של השפעה מצטברת על יתרת העודפים בשנה בה מיושם התיקון (ללא תיקון מספרי השוואה) וזאת בגין חוזים שעדיין פתוחים בתחילת התקופה של מועד היישום לראשונה. יישום מוקדם אפשרי.
לחברה יש פוליסת ביטוח שמבטחת אותה מפני שיבוש פעילותה העסקית. האם היא יכולה להכיר בנכס לאור קיומה של פוליסה זו אם פעילותה נפגעה כתוצאה מהקורונה?
ייתכן וחברה הינה בעלת פוליסת ביטוח כנגד שיבוש עסקי ותהיה זכאית לתשלומי ביטוח שיכסו חלק מן או כל העלויות שנגרמו לה. במקרים רבים הקביעה האם החברה אכן מכוסה או זכאית תדרוש ניתוח מעמיק של פוליסת הביטוח תוך שימת לב לכך כי אירוע הקורונה נכלל במסגרת פוליסת הביטוח. היות ואנו נמצאים באירוע שטרם קרה דוגמתו (הקורונה) נדרשת פרשנות זהירה מאוד של הפוליסה, לפני שיהיה ניתן להכיר בנכס שיפוי בהתאם להוראות התקינה הבינלאומית, זאת מאחר ובהתאם להוראות התקינה הבינלאומית ניתן להכיר בנכס שיפוי רק אם קבלתו ודאית למעשה. כל עוד צפוי תזרים חיובי של הטבות כלכליות, יינתן גילוי בלבד.
בחרנו להביא בפניכם מספר שאלות ותשובות שעשויות לעלות בחברות שונות לאור ההשלכות של משבר הקורונה על המצב החברה בבואה לערוך את דוחותיה הכספיים ליום 31 במרץ 2020 (בהקשר זה, ראוי לבחון את האירועים שיחלו עד למועד אישור הדוחות הכספיים גם בהינתן הוראות IAS 10 אירועים לאחר תקופת הדיווח). ברי כי בשל ההשלכות הנרחבות של המשבר הרשימה אינה סגורה ויש לבחון בתשומת לב את השלכות המשבר בכל חברה וחברה בהתאם לעובדות והנסיבות.
פרסום זה נועד למסירת מידע כללי בלבד ואין לראות בו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהי. במקרה של סתירה בין האמור בפרסום זה לבין האמור בהוראות החוק ו/או חקיקת משנה, בפרסומי רשות ניירות ערך, בתקינה חשבונאית וכיו"ב, נוסח אחרונים גובר.
לחזרה לעמוד הראשי של שאלות ותשובות בנושא משבר הקורונה והדיווח הכספי