שאלות ותשובות בעת יישום IFRS 9 מכשירים פיננסיים לאור משבר הקורונה (COVID 19)

חלק מהלקוחות חוששים שיתקשו לעמוד בתנאי התשלום ולכן מבקשים דחייה מראש. מהי ההשלכה על הערכת הפסדי אשראי חזויים של החברה?

שינויים בהנחות החברה בהערכה של הפסדי האשראי החזויים בגין לקוחות ושל סיכון האשראי של לקוחות החברה עשויים לדרוש בחינה נוספת של המודל המשמש את החברה לצורך זה.

מודל ירידת הערך של IFRS 9 מתבסס על חישוב הסתברותי של טווח תוצאות אפשריות, הנסמך הן על ניסיון העבר של החברה והן על תחזיותיה לגבי אירועי כשל חזויים, אשר במידת הצורך משכלל בתוכו גם את ערך הזמן של הכסף בהתאם לריבית האפקטיבית של המכשיר.

במקרים רבים ניתן להעריך כי שיעור הריבית האפקטיבית של לקוחות שהעסקה עימם אינה כוללת בתוכה מרכיב של רכיב מימון משמעותי או ריבית חוזית כלשהי, הינו אפס. לכן במקרים כגון אלו, אין הכרח שדחייה במועד התשלום, שאינה נובעת מחוב שלא נפרע במועדו ושאינה מביאה לכך שיש להכיר ברכיב מימון משמעותי בגין העסקה, תשפיע על שיעור הריבית האפקטיבית הגלום ביתרת הלקוח, שהוגדר מלכתחילה כאפס.

אולם אין משמעות האמור לעיל שלא צפויים לחול שינויים במודל לחישוב הפסדי האשראי החזויים. עד כה ניתן משקל רב בבניית המודל לאירועי העבר ולניסיון העבר של החברה בנושא. לאור המשבר הנוכחי ייתכן שיחולו שינויים בהערכות החברה לגבי האיתנות הפיננסית של לקוחותיה לכן נדרש לבצע שינוי בהנחות המשמעותיות ובטכניקות האמידה עליהן יתבסס המודל כך שיינתן משקל רב יותר להסתברויות השונות המתבססות על תחזיות החברה לגבי התנאים הכלכליים העתידיים, זאת כמובן תוך שקלול השפעות של ערבויות, בטחונות או פקטורינג של לקוחות, ככל שישנן, לרבות הערכות החברה לגבי איכותן לאור המשבר.

דרישה זו למתן משקל להערכות החברה באשר לעתיד לבוא בבניית המודל לחישוב הפסדי אשראי חזויים, עלתה גם במסגרת דיון של המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) שהתקיים בסוף חודש מרץ 2020 )לחץ כאן( ודן בהשלכות משבר הקורונה על יישום הוראות IFRS 9.

דוגמאות לחישוב של הפרשה להפסדי אשראי חזויים של לקוחות ניתן למצוא (כאן)

מדוע חשוב להבדיל בין נזילות לבין כושר פירעון בעת הבחינה האם חלה עלייה משמעותי בסיכון האשראי של הלוואה, שהחברה נתנה?

משבר הקורונה עשוי לגרום לבעיות נזילות ללווים רבים מה שעשוי להוביל לכך שמלווים יספקו ללווים תקופות "חסד" (Holiday period) מהחזר ההלוואה (בין אם מגיעים לכך מתוך החלטה עצמאית ובין אם קיימת הוראה רגולטורית במדינות מסוימות). אף על פי כן, אם העסק של הלווה הינו במצב יציב, בעיית נזילות לזמן קצר, כתוצאה מאירוע הקורונה כשלעצמו, אינה אמורה לגרום בהכרח לעלייה משמעותית בסיכון האשראי של הלווה (SICR). הסיבה לכך היא, שלמרות שקיימת בעיית נזילות לזמן קצר, בזמן הבינוני והארוך כושר הפירעון של הלווה נשאר יציב. לעומת זאת, במקרים של לווים אחרים לבעיות הנזילות כתוצאה ממשבר הקורונה תתלווה גם פגיעה משמעותית בכושר הפירעון, מה שיצביע על כך שהייתה עלייה משמעותית בסיכון האשראי של ההלוואה וההפרשה להפסדי אשראי חזויים בגין אותה הלוואה תעבור ממדידה של הפרשה לפי תקופה של 12 חודשים למדידה של הפרשה לאורך כל חיי ההלוואה (מה שנהוג לכנות מעבר משלב 1 לשלב 2 בהפרשה להפסדי אשראי).

למרות האמור לעיל, ייתכן כי למרות שלא היה מעבר משלב 1 לשלב 2, ההפרשה להפסדי אשראי חזויים תגדל בגלל הגידול לסיכון בכשל אשראי בשניים עשר החודשים הקרובים ודחיית התשלומים ללא פיצוי על ערך הזמן.

משבר הקורונה מוביל לשינוי בתנאים של הלוואות אשר חברות קיבלו מגופים מלווים כגון דחייה בתשלומי קרן ו/או ריבית, מה הטיפול החשבונאי מנקודת מבטה של החברה הלווה?

שינוי תנאים או החלפה של התחייבויות פיננסיות מהווים אסטרטגיה שכיחה בפרקטיקה לניהול מדיניות האשראי של חברות, במיוחד במקרים שבהם החברה שרויה בקשיים פיננסיים.

כאשר ישות מסכימה עם מלווה על שינוי בתנאים של הלוואה, יש לבחון האם מדובר בשינויים משמעותיים המחייבים גריעה של ההתחייבות הקיימת והכרה בהתחייבות החדשה לפי שווי הוגן כאשר ההפרש (בהתחשב בעמלות) יוכר ברווח או הפסד, או ששינוי התנאים אינו כה מהותי כך שאין לגרוע את ההתחייבות.

נקבע מבחן כמותי לבחינת המהותיות של שינוי התנאים: האם הפער בין הערך בספרים של ההתחייבות ערב השינוי, לערך הנוכחי של תזרים המזומנים בעקבות השינוי (מהוון לפי שיעור הריבית האפקטיבית המקורי), בערכו המוחלט, עולה על 10% מסך הערך בספרים, ובהתאם

אם היחס כאמור גבוה מ-10%, יש לגרוע את ההתחייבות כאמור לעיל
אם היחס נמוך מ- 10% (ובנוסף אין שינוי איכותי משמעותי בתנאים)- אין לגרוע את ההתחייבות

דוגמא:

ביום 1.1.2010 חברה לקחה הלוואה בסך מיליון.
החברה משלמת ריבית של 9% לשנה בסוף כל שנה, ואת הקרן היא פורעת בסכום אחד ביום 31.12.2019.
החברה שילמה עלויות עסקה של 100,000
הריבית האפקטיבית המתקבלת היא 10.675%

ביום 1.1.2016 מסכמת החברה עם הבנק על שינוי תנאים, שכולל את הורדת הריבית השנתית ל- 7.5%, הארכת ההלוואה בשנתיים (מועד הפירעון הסופי יהיה כעת 31.12.2021). החברה משלמת עמלה לעורכי הדין בסך 30,000.

הערך בספרים ביום השינוי הוא 947,674, ומהווה את הערך הנוכחי של יתרת תשלומי ההלוואה לפי שיעור הריבית האפקטיבית המקורי.
היוון של תשלומי ההלוואה לאחר השינוי, ליום השינוי, ובשיעור הריבית האפקטיבית המקורי נותן סך של 864,416, המהווה קיטון בסך 83,258=947,674-864,416
סך השינוי באחוזים הוא 10%>8.8%=83,258/947,674 בהתאם, אין לגרוע את ההתחייבות (בהנחה שאין שינוי מהותי ברמה האיכותית).

נקודות לתשומת לב:

עלויות עסקה מול צד ג (עורכי דין) מטופלות בעקביות לטיפול בהלוואה עצמה:

גריעת ההלוואה תחייב הכרת עלויות העסקה ברווח או הפסד
אם ההלוואה לא נגרעת, עלויות העסקה יוכרו כחלק מההתחייבות וישפיעו על הריבית האפקטיבית

עמלות המשולמות למלווה לעומת זאת מטופלות אחרת ומהוות חלק מתזרים המזומנים המהוון לצורך הבחינה הכמותית של 10%.

בחרנו להביא בפניכם מספר שאלות ותשובות שעשויות לעלות בחברות שונות לאור ההשלכות של משבר הקורונה על המצב החברה בבואה לערוך את דוחותיה הכספיים ליום 31 במרץ 2020 (בהקשר זה, ראוי לבחון את האירועים שיחלו עד למועד אישור הדוחות הכספיים גם בהינתן הוראות IAS 10 אירועים לאחר תקופת הדיווח). ברי כי בשל ההשלכות הנרחבות של המשבר הרשימה אינה סגורה ויש לבחון בתשומת לב את השלכות המשבר בכל חברה וחברה בהתאם לעובדות והנסיבות.

פרסום זה נועד למסירת מידע כללי בלבד ואין לראות בו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהי. במקרה של סתירה בין האמור בפרסום זה לבין האמור בהוראות החוק ו/או חקיקת משנה, בפרסומי רשות ניירות ערך, בתקינה חשבונאית וכיו"ב, נוסח אחרונים גובר.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו

לחזרה לעמוד הראשי של שאלות ותשובות בנושא משבר הקורונה והדיווח הכספי