מטבעות וירטואליים – המס מוחשי

 

רשות המיסים פרסמה חוזר חדש, לפיו מטבעות וירטואליים יסווגו מעתה כנכס פיננסי. בכך, הרשות יכולה לחייב בגין הפעילות במטבעות מס רווח ומס שכר, בהתקיים מאפיינים עסקיים כמו מוסד כספי . אולם הסטטוס של "מוסד כספי" מגלם עיוות מס בסיסי; הוא מונע את תחולת מע"מ אפס על עסקאות מול תושבי חוץ, בניגוד לסטטוס של "עוסק מורשה",למרות ששניהם אמורים לשאת בנטל מס זהה. החלטת הרשות, אם כן, מתעלמת מחוסר המענה לעסקאות מוסד כספי מול תושבי חוץ ומהמהות הגלובלית שבבסיס הפעילות במטבעות וירטואליים.

יתרה מכך, רק מי שקונים ומוכרים מטבעות וירטואליים יסווגו כמוסד כספי; חברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיות כרייה לייצור המטבעות ומכירתם, כן יסווגו כעוסק מורשה – וייהנו מהקלות מע"מ אפס בייצוא מטבעות וירטואליים. מכאן עולה טענה שהרשות עושה חוסר איזון פרי פרשנות כלפי מי שמוכרים מטבעות וירטואליים בכובעים עסקיים שונים.

עיוותי המס מתבטאים גם כשמדובר במיסוי רווח וירטואלי שכידוע, לא בהכרח מתממש לרווח כספי אמיתי.

בעניין ICO החוזר מתייחס להנפקת אסימונים (Tokens) כהתחייבות למתן שירותים או טובין, תוך חיוב מע"מ על בסיס מזומן; למעט כשמדובר בחברות עם מחזור מעל 15 מיליון ₪ או בתמורה שלא בכסף אלא באסימונים אחרים, אז יחול חיוב על בסיס מצטבר (מועד מסירת הטובין או מתן השירות). אולם הוראות החוזר יוצרות שוב מצב לא שוויוני, הפעם בין המדווחים על בסיס מצטבר ביחס לאלו על בסיס מזומן לא רק בהיבט מועד החיוב במע"מ אלא גם בהיבטים נוספים ומוטב שהנוגעים בדבר יערכו בהתאם. נראה, אם כן, שלצד הוודאות וההתקדמות שיוצרים חוזרי הרשות, המילה האחרונה עוד לא נאמרה ונותרו עוד נושאים רבים להסדיר וללבן.  

 

מטבעות וירטואליים כנכס פיננסי

חלפה שנה בדיוק מאז שפורסמה טיוטת החוזר הראשונה בעניין פעילות במטבעות וירטואליים (נקראים גם מטבעות קריפטוגרפים; דוגמת הביטקוין), והנה "בשורה" לענף. מהיום, מטבעות וירטואליים אינם נחשבים עוד "נכס בלתי מוחשי", אלא "נכס פיננסי" שפעילות בו קרובה יותר במהותה לפעילות בתחום הפיננסי.

החוזר שפורסם לאחרונה ע"י רשות המסים נועד, לכאורה, ליצור וודאות ולמנוע "בריחה" של פעילויות לחו"ל. החוזר מסיר מכשלה וסרבול שהיה נוצר אילו נדרש היה לדווח על עסקאות בנכסים בלתי מוחשיים, החייבים בדיווח למע"מ על כל טרנסקציה, אולם ספק אם מטרתו המוצהרת הושגה.

חיוב במס כמוסד כספי

"סיווג פעילות בעלת מאפיינים עסקיים כפעילות פיננסית", סוללת לרשות המסים דרך לחיוב במס רווח ובמס שכר, כמוסד כספי, בגין פעילות באמצעות מטבעות וירטואליים. מוסד כספי הינו סטטוס פרי יציר חוק המע"מ הישראלי, המגלם עיוות ומונע תחולת מע"מ אפס בעסקאות מול תושבי חוץ, בניגוד לסטטוס של "עוסק". זאת על אף שתוצאת המס של שניהם הייתה אמורה להיות זהה. מחוקק חוק מע"מ של שנות ה- 70, בייסדו את המוסד הכספי, ראה לנגד עיניו פעילות בנקאית מקומית בטבעה, מול צרכנים מקומיים רבים. התכלית הייתה לייתר את הצורך בהנפקת חשבוניות על הרבה חיובים קטנים של עמלות וריביות, תוך גביית מס שכר ורווח, חלף גביית מע"מ. אולם מוסד כספי ועוסק מורשה אמורים היו לשאת בנטל מס זהה.

חוסר מענה לעסקאות מול תושבי חוץ

בשעתו, כאמור, לא ניתן מענה לעסקאות של מוסד פיננסי מול תושבי חוץ, ככל ייצוא שירותים אחר.

והנה היום, בבואה לטפל בכלכלה וירטואלית חוצה גבולות - שכל גדולתה להשתחרר מכבלים טריטוריאליים, מהסדרה של בנק מרכזי ושכלול המסחר הגלובאלי; מטילה רשות המסים מס שכר ורווח על פעילות זו, בהתעלם מכך שהיא ברובה המוחלט מול תושבי חוץ.

למרבה הפלא, נקבע בחוזר כי חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיית כרייה בהעמדת כוח מחשוב ליצירת מטבעות וירטואליים ומכירתם, יסווגו דווקא כ"עוסק מורשה". משמע, ייהנו מהקלת מע"מ בשיעור אפס בייצוא המטבעות. אך מי שקונים ומוכרים מטבעות וירטואליים, אף שגם הם ישתמשו בטכנולוגיות ואלגוריתמים לביצוע פעילותם (בעלת המאפיינים העסקיים), יחויבו במס דווקא כמוסד כספי.

הרשות עושה חוסר איזון פרי פרשנות

יש לתהות האם נכון לבצע אבחנה? מה הבסיס החוקי לאבחנה? היעלה על הדעת שיחול על פי חוק מע"מ דין אחד ליצרן שמייצר מוצר ודין אחר לסוחר שקונה ומוכר את אותו מוצר? האם חוק מע"מ נועד לחול על מי שקונה ומוכר מטבעות וירטואליים בכספיו שלו ולא למען זולתו? קל וחומר כספים שמקורם בשכר או פעילות עסקית ששולם עליה מס. מה יהא הדין לגבי מי שיש לו גם טכנולוגיית כרייה והוא גם סוחר או "עושה שוק" במטבעות?

למעשה, רשויות המס משתמשות בחוק באופן מרחיק לכת, לטעמנו, ביצירת תוצאות מס שונות פרי יציר פרשנותן, כלפי מי שמוכרים מטבעות וירטואליים בכובעים עסקיים שונים; זאת בהתעלם מתכלית חוק מע"מ למיסוי עסקאות מול הזולת (ולא השקעות עצמיות) וכן מיסוי צריכה מקומית, להבדיל מייצוא.

ואם כבר הטלת מס עקיף, טוב היו עושות הרשויות אילו תיקנו את העיוות ההיסטורי שמקומו בכלכלה המסורתית, ומשוות את מצבם של המוסדות הכספיים היצואנים אל זה של העוסקים היצואנים, הזכאים למע"מ אפס. במיוחד כשעוסקים בכלכלה הדיגיטלית שגדולתה בהשתחררות מגבולות טריטוריאליים.

מיסוי על רווח וירטואלי

עיוות נוסף שנותר ללא פתרון הינו המיסוי על רווח וירטואלי, הנוצר כתוצאה ממסחר במטבעות וירטואליים, בטרם הוא מומש למטבע "FIAT" או לטובת רכישת מוצר/שירות. והרי חוסר הוודאות והתנודתיות הרבה של מטבעות ווירטואליים ידועים לכל; קיומו של רווח וירטואלי לא בהכרח ימומש לרווח כספי אמיתי - אולם לא כן לגבי תשלום המס!

הנפקת מטבעות וירטואליים - ICO

בנושא ICO (Initial Coin Offering) מתייחס חוזר המס להנפקת האסימונים (Tokens; מטבעות וירטואליים שמנוהלים בצורה ריכוזית ע"י המנפיק, בשונה ממטבעות מבוזרים כמו ביטקוין) כהתחייבות למתן שירותים או טובין תוך חיוב במע"מ לפי בסיס מזומן; אלא אם מחזור עסקאות החברה המנפיקה עולה על 15 מיליון ₪ והיא חייבת בניהול ספרים כפול, או כאשר התמורה אינה בכסף אלא באסימונים מבוזרים אחרים, שאז יחול דווקא בסיס מצטבר.

יובהר, כי בכך למעשה יצרו השלטונות אפליה בין הזכאים לדיווח לפי בסיס מזומן, אשר יאלצו לשלם מע"מ מיד עם גביית תמורת ההנפקה, לבין המדווחים לפי בסיס מצטבר, ביום מסירת המוצר או מתן השירות. זאת, גם אם המוצר או השירות שהבטיחו לפתח או לייצר לא הושלם ולא הוענק למחזיק האסימון, כך שלמעשה לא נוצרה "עסקה חייבת"! יודגש, כי נקבע בחוזר שכשהלקוחות שרכשו את האסימונים לא חוזרים לחברה לצורך מימושם, חשבוניות המס שהונפקו עם ההנפקה יישארו על כנן!

לעניין שיעור המס, נקבע בחוזר כי יחול מע"מ אפס בכפוף להתקיימות תנאי החוק, תוך התחשבות בסיטואציות בהן הנפקת האסימון לתושב ישראל והמימוש מול תושב חוץ, או להיפך; ואפשרות להתאמת שיעור המע"מ, גם אם כרוך בתיקון חשבונית. האמור מעלה חשיבות ההיערכות לתיעוד הנדרש ושמירתו. יצוין כי הוכחת התנאים לתחולת מע"מ אפס אינה תמיד קלה לביצוע.

כדאי להיערך בהתאם

מהאמור, עולה הצורך בהיערכות מתאימה לבדיקת עמידה בתנאים לתחולת מע"מ אפס ותיעודם, וכן תיעוד ומעקב אחר הטיפול בעת ההנפקה למול מועד ביצוע העסקה, בכדי להמנע מחיוב כפול או העדר חיוב.

באשר למסחר משני באסימונים בעל מאפיינים עסקיים, גם בהקשר של ICO נקבע כי יסווג כמוסד כספי, באופן היוצר את עיוות המס המדובר לעיל.

סיכומו של דבר, בצד הוודאות שיוצרים החוזרים וגישה נכונה יותר של השלטונות, לעומת עמדתם הקודמת כי מטבעות וירטואליים הם "נכס בלתי מוחשי" - עדיין נותרו עניינים משמעותיים לליבון ולדידנו עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. נוכח החוזרים, יש מקום להיערכות נכונה ומתאימה בידי הנוגעים בדבר בכדי למקסם את היתרונות האפשריים כיום.

 

צור קשר עם מחלקת טכנולוגיה