מתי סטרטאפ צריך לשכור מנהל כספים?

 

בקצרה

בניגוד לרואה החשבון, שמתעד את הפעילות הפיננסית בדיעבד, תפקידו של מנהל כספים (CFO) ממוקד בהסתכלות קדימה – בחינת התכניות העסקיות וניהול הכספים והתקציב באופן שיאפשר את השגת היעדים העסקיים שהוצבו. אולם השאלה מתי נכון לשכור מנהל כספים in-house תלויה בהיקף הצרכים הפיננסיים של הסטרטאפ, אותם ניתן לחלק בהתאם לשלושת השלבים המרכזיים בחייו:

השלב הראשוני (Seed) – לרוב, הפעילות הפיננסית מינורית עד כדי לא קיימת ולכן מספיק לשכור את שירותיו של רואה חשבון חיצוני שיטפל בדיווח לרשויות המס. עם זאת, במידה והתקבלה השקעה ראשונית, חשוב לשקול גם קבלת שרותי חשבות בסיסיים על ידי רואה חשבון חיצוני, כדי לוודא שליטה על המשאבים התקציביים של החברה, וכן כדאי להסתייע באדם מתאים ובעל פוטנציאל עבור בניית המודל העסקי.

שלב הגיוס (Series A round ) – נפח הפעילות גדל ואיתו תשומת הלב הניהולית, אולם הוא לא תמיד מצדיק את ההוצאה הגבוהה הכרוכה בגיוס מנהל כספים במשרה מלאה. עם זאת, עקב הגידול בהוצאות החברה והדרישה מצד המשקיעים למערך בקרה ודיווח כספי, הסטרטאפים נדרשים לשכור חברת ייעוץ לחשבות וניהול כספים במיקור חוץ. מנהל הכספים החיצוני יסייע בד"כ למייסדים גם בניהול סבב הגיוס.

שלב הצמיחה (Growth Stage) – אחרי שני סבבי גיוס לפחות, כשהחברה כבר מתחילה לראות הכנסות משמעותיות מהמוצר שלה ומעסיקה כמה עשרות עובדים, זהו בד"כ השלב בו עולה הצורך בגיוס אדם מתאים לתפקיד ניהול הכספים, גם אם במשרה חלקית. הנהלת החשבונות והחשבות, עדיין יכולות להתבצע על ידי חברה חיצונית.

בשורה התחתונה , גיוס מנהל כספים במשרה מלאה יהיה כדאי רק כאשר היקף הפעילות ידרוש זאת. כלומר, כאשר לא ניתן להסתפק בשרותי חשבות וניהול כספים חיצונית. דבר זה תלוי בגורמים שונים, כמו כמות העובדים, הלקוחות והמשקיעים, סוגי השווקים בהם פועלת החברה ועוד; עם זאת, לרוב זה קורה כאשר החברה מגיעה לרף הכנסות של כ-2 מיליון דולר.  

 

בין מנהל כספים (CFO) לרואה חשבון

רגע לפני שנענה על השאלה מתי או באיזה שלב חברת סטרטאפ צריכה מנהל כספים, נעמוד לרגע על ההבחנה בינו לבין רואה חשבון חיצוני.

ככלל, תפקידו של רואה חשבון חיצוני נעוץ בסיכום הפעילות הפיננסית בדיעבד – אחת לתקופה (לרוב, אחת לשנה), בעל העסק מעביר לרו"ח דיווחים אודות פעילותו הפיננסית (הכנסות, הוצאות, חוזים וכדו'), ורואה החשבון עורך אותם לדוחות כספיים.

טעות נפוצה של יזמים בתחילת דרכם היא לצפות מרואה החשבון לסיוע בניהול התקציבי, כאשר תפקידו כלל אינו לייצר תקציב בראייה קדימה אלא לסכם ולתעד את פעילות העבר. כמו כן, רואי חשבון מבקרים אמונים על הצגת נתוני הפעילות על פי אמות מידה קבועות ומקצועיות, שלעיתים קרובות אינן נותנות מענה לצרכי ההנהלה המצפה לקבל מידע פיננסי שיעזור לה לשלוט בהתנהלות הכספית ולקבל החלטות. שאלות כמו מהי הרווחיות של מוצר או פלח שוק מסוים, מהי ההשקעה החודשית בפיתוח ומה קצב שריפת המזומנים הכולל של החברה, הינן שאלות שדוחותיו של רואי החשבון המבקר אינם מוכוונים לענות עליהן.

תפקידו של מנהל הכספים

מי שכן ממוקד בבקרה שוטפת של הפעילות הפיננסית, סיוע להנהלה בקבלת החלטות על בסיס מידע "חי", ותכנון קדימה של התקציב הוא מנהל הכספים (בקיצור: CFO), בסיוע חשב החברה. בשונה מרואה חשבון חיצוני, תפקידו של מנהל כספים הוא לבחון את התכניות העסקיות בראייה כלכלית ולנהל את התקציב בהתאם – לנהל את מערך הכספים באופן שיאפשר שליטה על הפעילות הכספית, והשגת היעדים העסקיים שהוגדרו. 

לצד זאת, ההחלטה לשכור מנהל כספים בחברה נשענת על היקף הפעילות הפיננסית והצרכים שהיא מעלה. במיוחד כאשר מדובר בחברת סטרטאפ, ההתפתחות העסקית היא הדרגתית ובכל שלב ניצבים צרכים פיננסיים אחרים. לכן, כדי לענות על השאלה מתי סטרטאפ צריך חשב ו/או מנהל כספים, נבחן את שלושת השלבים המרכזיים בהתפתחות.

שלב ראשון (Seed): דיווח בסיסי

בשלב הראשון בחייו של סטרטאפ, שלב ה-Seed, הפעילות ממוקדת בהעמדת מוצר עובד או לכל הפחות גרסת אבטיפוס שמוכיחה את היתכנותו (POC). לפעמים נדרש קודם גיוס הון טרום-ראשוני (Pre-Seed round), סכום קטן שלרוב מגיע מחברים או בני משפחה, ולעיתים לא. כך או כך, מבחינת פעילות פיננסית מדובר על המינימום – או שאין כסף בכלל (ועדיין אין חברה), או שיש מעט מאוד כסף והצורך בניהול הוא מינורי. בהתאם לכך, בשלב זה נהוג לשכור את שירותיו של רואה חשבון חיצוני שמטפל בדיווח השוטף לרשויות המס, בראשן הכנת הדוחות הכספיים השנתיים. כלומר, אין צורך לשכור מנהל כספים כעובד מן המניין. עם זאת, במקרה של קבלת השקעה ראשונית בשלב זה, חשוב להקים מערך לקבלת שרותי חשבות בסיסיים על ידי רואה חשבון חיצוני, כדי לוודא שליטה על המשאבים התקציביים של החברה.

מה לגבי גיבוש המודל העסקי?

דבר נוסף שנדרש בהיבט הכלכלי כבר בשלב זה, הוא מישהו שיבנה את המודל העסקי לקראת התפתחות החברה לרווחיות וגיוס הון רציני יותר. גם לשם כך ניתן לשכור יועץ חיצוני וחברות רבות אכן עושות זאת. גיוס האדם המתאים כמייסד (Co-Founder) זו משימה לא פשוטה – מלבד ידע במודלינג עסקי (מלשון Model), רצוי שהוא יהיה גם בעל ידע במימון, חשיבה עסקית, יכולת לנהל משא ומתן, ועדיף גם ידע בסיסי בתחום המשפטים שיסייע לחברה בהמשך. מצד שני, החברה ככל הנראה תצטרך בעתיד מישהו שידע להתעסק עם בניית המודל העסקי, ובנייה נכונה בשלב מוקדם תוכל למנף אותה. לכן, כל מקרה לגופו; אם יש את האפשרות לשכור מישהו מתאים עם פוטנציאל, אפשר לשקול זאת.

שלב הגיוס (Series A round): תשומת לב ניהולית

בשלב הבא בחיי המיזם, החברה עומדת בפני הגיוס הרציני הראשון שלה (בד"כ Series A Round), בו היא תנסה לגייס בין חצי מיליון ל-4 מיליון דולר. במהלך הגיוס ובמיוחד אחריו, חלה תפנית בהיקף הפעילות הפיננסית ומתחיל להתעורר הצורך בניהולה. למעשה, ניתן לומר כי בשלב זה יש ליזמים שתי חזיתות שדורשות ניהול פיננסי:

  • המשקיעים – בזמן הגיוס, המשקיעים יכולים לדרוש הגנות וכדאי שמישהו בחברה יבין מה הן אומרות. מונחים כמו מניות בכורה, יחס המרה, הגנת אנטי דילול ועוד, הם לרוב אינם "הלחם והחמאה" של יזמים, בטח לא של הצעירים שבהם. כמו כן, בהמשך, היזמים יצטרכו לספק למשקיעים דיווח מובנה ומהימן על דרך ניהול התקציב, על השימושים השוטפים, על מצבה הכספי של החברה ועל התכניות שלהם לעתיד.
  • ההתפתחות העסקית – משגייסה כספים, נדרש מהחברה להתאים את החזון והאסטרטגיה שלה למשאבים הפיננסיים שעומדים לרשותה. הצורך של היזמים בניהול קפדני של תזרים המזומנים גובר – עליהם לעשות שימוש מיטבי בכספים שגויסו, בכדי להגיע לאבני הדרך שהוצגו למשקיעים ולספק תוצאות בשטח.

ניתן לומר שבשלב זה כבר יש צורך במישהו שייקח על עצמו את התפקיד של מנהל כספים, אך כעת המשימה מורכבת אף יותר. רף הדרישות עלה ומלבד להנהלת החשבונות והדיווח, נדרש גם לבנות תקציב אופטימלי, לעשות תכנון מס, להקים מערכת שליטה ובקרה פיננסיים, לתמחר היטב את המוצרים, לבחון עלויות מימון, לגייס עובדים, להגדיר מדיניות שכר ותנאים סוציאליים, ואולי אף לבנות תכנית אופציות. יתרה מכך, כעת צריך לתכנן את הניהול הכספי בראייה קדימה, לתעד את הפעילות הפיננסית שמתבצעת ולנתח את התוצאות לקראת ההמשך.

אז מנהל כספים או חברת ייעוץ?

למרות שנפח העבודה והפעילות הפיננסית מתחילים לגדול, רוב הסטרטאפים עדיין לא מגייסים מנהל כספים בשלב זה. מרבית החברות בוחרות בשירותי ניהול כספים במיקור חוץ  לזמן הגיוס ואף לאחריו, בעיקר מאחר והעלות של מנהל כספים במשרה מלאה היא גבוהה מאוד והיקף העבודה עדיין לא מצדיק אותה. עם זאת, כדאי לבחון מה היקף המשרה שיידרש בעתיד הקרוב ולבחון האם עדיף לגייס כבר עכשיו מישהו שיהווה את הפונקציה התפעולית והפיננסית, בשיתוף עם משרד רואי החשבון שמטפל בהנהלת החשבונות.

לעיתים אחד המייסדים לוקח על עצמו את ניהול סבב הגיוס (לרוב המנכ"ל), תוך שהוא מתייעץ עם אנשי מקצוע, וברוב המקרים הוא גם זה שנמצא בקשר עם משרד רואי החשבון.

שלב הצמיחה (Growth Stage): הקמת מערכת פיננסית

שלב הצמיחה (Growth Stage) מגיע בד"כ אחרי שהחברה השלימה לפחות את סבב הגיוס השני (Series B Round) והיא כבר מתחילה לייצר הכנסות מהמוצר שלה. זה השלב בו הפעילות הפיננסית מתחילה לתפוס נפח משמעותי; יש צורך ברור באנליזה, הנהלת החשבונות צריכה לקפוץ מדרגה והגיעה העת להקמת מערכת פיננסית כלשהי. גם אם הנהלת החשבונות תמשיך להיות במיקור חוץ, שכן יש חברות רבות שמתמחות במתן שירותי הנה"ח לסטרטאפ "מוכר", עדיין קיים צורך ביצירת מנגנון מסודר שיציף את המידע הפיננסי הרלוונטי לצרכי ניתוח וישמור על הסדר בספרים. הקמה של מנגנון כזה בצורה נכונה תחסוך רבות בהמשך הדרך.

אם כן, זהו בהחלט השלב בו צריך מנהל כספים, גם אם עדיין לא במשרה במלאה. במקרה שגויס הרבה כסף והצפי הוא צמיחה מאסיבית, אפשר לחפש "טאלנט" – מישהו שיודע מספיק על הנהלת חשבונות וחשבות בכדי להקים את המערך, ועם זאת מספיק מוכשר בכדי ללמוד נושאים חדשים שידרשו בעתיד (כמו מיסוי בינלאומי, תפעול, אסטרטגיה וכדו').

אז מתי בכלל צריך מנהל כספים במשרה מלאה?

לרוב, הצורך בגיוס מנהל כספים (CFO) במשרה מלאה הוא כאשר קורים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

  • מכירות החברה הן בהיקף משמעותי ונדרש לנהל הכנסות ממקורות שונים, אותם יש לבקר על בסיס חודשי ולערוך ביניהם תעדוף משאבים.
  • החברה מרחיבה את פעילותה לשווקים נוספים ונדרש לנהל היבטים של תפעול, בנקאות ומיסוי בינלאומיים מורכבים על בסיס יומי.
  • קרן הון הסיכון (VC) שהשקיעה דורשת זאת כאחד מתנאיה.

ככלל, ניתן לומר שהשלב בו צריך מנהל כספים במשרה מלאה הוא במצבים בהם פעילות החברה תופסת נפח שכבר אינו מאפשר להסתדר עם הנהלת חשבונות חיצונית ועובד בחצי משרה. בדרך כלל מדובר על רף הכנסות של כ-2 מיליון דולר, עם זאת, כאמור, זה תלוי גם בגורמים נוספים, כמו כמות משקיעים ומידת מעורבותם, כמות עובדים, כמות לקוחות, מספר הטריטוריות ועוד.

עד אז: השקיעו בהקמה נכונה

בכל שלב במחזור חייו של הסטרטאפ יש צרכים פיננסים אחרים, כאשר הצורך להקים מערכת פיננסית מסודרת מגיע רק אחרי פיתוח המוצר, גיוס הלקוחות והפיתוח העסקי הראשוני. עם זאת, עד אז ועד שתצטרכו מנהל כספים במשרה מלאה, חשוב שלא להזניח את התחום הפיננסי לחלוטין. בלגן ב"בק אופיס" של העסק לרוב מתגלה כחבית נפץ שעשויה להעיב משמעותית על צמיחת החברה. לכן, חשוב להשקיע מחשבה בבנייה נכונה של הדברים כבר בשלב מוקדם ולקצור את הפירות בבוא העת.

 

 

הירשמו לקבלת עדכונים מהבלוג