חממה טכנולוגית: מה היא מציעה ולמי כדאי להצטרף?

 

 

אקסלרטור או חממה: זו השאלה

להקים חברת סטרטאפ, במיוחד כזו שנשארת לאורך זמן ועוד בקצב החדשנות הנוכחי, זו משימה מאתגרת ולא קלה. כ"כ מאתגרת שכל יזם זקוק לתמיכה, אין בכך ספק. השאלה היחידה היא, אם כן,  איזו תמיכה? האם לפנות לאקסלרטור לתכנית האצה של 4 חודשים או בכלל לחממה טכנולוגית במימון המדינה? במאמר הקודם בדקנו מהו אקסלרטור ולאיזה מיזמים מתאימה תכנית האצה, ובמאמר הזה נבחן מה היא בדיוק חממה טכנולוגית ואיך תבחרו בין כל האופציות השונות.

אז מה היא חממה טכנולוגית?

חממה טכנולוגית (OCS funded Incubator או בקיצור "אינקובטור"), היא גוף שמנהל ומלווה השקעות בחברות סטרטאפ. בדומה לאקסלרטורים, גם החממות מאפשרות ליזמים לבנות את הבסיס העסקי והטכנולוגי, ומציעות להם תמיכה וליווי לאורך הדרך. מרבית החממות הטכנולוגיות בישראל פועלות בזיכיון של רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי), כאשר המודל שלהן כולל 85% מימון ממשלתי לצד 15% מימון מטעם הזכיין; שהם סה"כ עד 2 מיליון ₪ בחממה רגילה ועד 2.5 מיליון ₪ בחממה פריפריאלית, כנגד 30%-50% מהמיזם. עם זאת, נציין כי יש חממות שמתחייבות בפני חברות מסוימות גם להשקעה ראשונית גבוהה יותר.

מה ההבדל בין חממה טכנולוגית לאקסלרטור?

לעומת תכניות ההאצה, לחממות אין כל כוונה להאיץ תהליכים. התכניות שלהן ארוכות יותר ומאפשרות תמיכה גם למיזמים שדורשים זמן הבשלה רב יותר מתוקף עולם התוכן שלהם, כמו חומרה או מדעי החיים. ההשקעה הכספית המוצעת ע"י חממה טכנולוגית, כמו גם התמורה בגינה, גבוהות יותר מאשר בתכניות האצה, אך גם המסלול עצמו רחב יותר. מחזור בחממה מתוכנן בד"כ ל-18 חודשים, בהם היזם מקבל, מלבד למימון, גם סביבת עבודה וליווי מקצועי מקיף, במטרה להוביל אותו למוצר מסחרי עצמאי ו/או לגיוס הון נוסף. היזם מקבל שנה וחצי של שקט לפיתוח המיזם, בעוד המדינה, למעשה, לוקחת על עצמה את מרבית הסיכון בקידומו. ברגע שהמיזם מניב הכנסות, הוא מתחיל להחזיר את הכסף שקיבל מהמדינה, בתנאי החזר נוחים וריבית נמוכה יחסית.

למי זה מתאים?

באופן כללי, חממה מתאימה יותר למיזמים שצריכים משאבים, כסף ותמיכה ברמה יומיומית או כאלו שמתוקף אופיים "לא ניתנים להאצה" וזקוקים לזמן הבשלה ממושך. במודל הישראלי, חממה טכנולוגית היא מודל שמתאים בעיקר למיזמים שנמצאים בשלב "פוסט-אקסלרטור", כלומר כאלו שסיימו תכנית האצה אך עדיין נמצאים בשלב פיתוח מוקדם מדי בשביל לקבל מימון מקרן הון סיכון. בשל מעמדן המיוחד, בישראל מצטרפים לחממות גם סטרטאפים בשלבים מתקדמים יותר ביחס לנהוג ביתר העולם, בעיקר בשל התנאים המיוחדים שהמודל מספק.

איך בוחרים את התכנית המתאימה?

הבחירה בין התכניות השונות, חממה טכנולוגית או אקסלרטור, צריכה להיעשות בראש ובראשונה על פי הצרכים של היזם – באיזה שלב נמצא המיזם, במה הוא צריך עזרה ואיזה ערך מוסף הוא מחפש. אם היזם מסוגל להגיע בעצמו למשקיעים, עם זאת הוא בשלב הרעיון או MVP, צריך מימון התחלתי ובעיקר מקום לשבת ולהתייעץ עם יזמים אחרים – אקסלרטור יכול להיות מקום טוב עבורו. לעומת זאת, יזם שנמצא בשלב האבטיפוס או מוצר בטא, שהמיזם שלו זקוק לתמיכה ממושכת ומקיפה יותר של משאבים וליווי – יתכן שחממה היא האופציה המתאימה לו. בחממה הוא יקבל שקט נפשי לפתח את המיזם, מבלי לרדוף אחר הכסף, שתכין אותו לקראת סבב גיוס Round A מקרנות הון סיכון.

ומה חשוב בבחירת חממה טכנולוגית?

בדומה לבחירת תכנית האצה, חשוב לבחור חממה טכנולוגית שמתאימה לעולם התוכן של המיזם ושהוא מתאים לאג'נדת ההשקעות שלה. אתם רוצים לוודא שהתמיכה שתקבלו היא התמיכה המתאימה והמדויקת ביותר עבור המיזם הספציפי שלכם, ולכן כדאי לבחון מהם תחומי ההתמחות של החממה ואיזה משאבים היא מציעה לכם. מעבר לכך, חשוב לשים לב מי עומד מאחורי החממה - האם מדובר בקרן או חברה שתוכל לבצע גם השקעת המשך, האם היא מוגבלת לגובה המימון הממשלתי או מציעה סכום גבוה יותר וכדו'. דבר אחרון שכדאי לקחת בחשבון הוא שכניסה לחממה מחייבת לבצע את העבודה במתחם החממה עצמו, כך שמוטב לבחור חממה שנגישה ליזמים והעובדים.

 

לכל שאלה צרו קשר עם מחלקת הטכנולוגיה שלנו