15 שניות על רישום חשבונאי של מענק מו"פ

כחלק מהאסטרטגיה המימונית של חברות הייטק, שמטרתה בניית המשאבים הכספיים המתאימים לחברה ובעלי מניותיה לאורך זמן, חלקן הגדול פונה גם לרשות החדשנות בישראל, ו/או לרשויות המקבילות במדינות שונות בעולם – המטרה הינה קבלת מענק למימון פעילות המו"פ. הרציונל הינו פיזור הסיכון – כיון שתהליך מו"פ הינו מסוכן, בהגדרה, ולא ברור האם יצליח, מתי, וכמה כסף יידרש לכל התהליך, חברות הייטק נעזרות ברשות החדשנות, אשר מוכנה לממן חלק מתהליך המו"פ, לאחר ביצוע בדיקות שונות.

 

תזרימית – מענק מסוג זה מהווה תקבול מרכזי, בעיקר לחברות דלות אמצעים/בתחילת דרכן, ומכאן חשיבות קבלת המענק בעיתוי המוקדם ביותר האפשרי – בדר"כ זה קורה אחרי הגשת דו"ח רבעוני ראשון בגין ביצוע תוכנית המו"פ (חלק מהבנקים מאפשרים גישור בין קבלת האישור מרשות החדשנות לבין קבלת המענק בפועל).

 

חשבונאית - מענקי מו"פ נרשמים בדר"כ כהקטנת ההוצאה בגינה הם ניתנים – במצב זה, הסעיף בדו"ח רווח והפסד ייקרא הוצאות מו"פ, נטו.

 

מיסויית - כעיקרון, המענק איננו פטור ממס, והטיפול בו יהיה עוקב לטיפול בסעיף ההוצאה אותה הוא מקזז. מס הכנסה בישראל מאפשר הכרה במלוא הוצאות המו"פ בשנת היווצרותן (סעיף 20א' לפקודת מס הכנסה), ולא במשך 3 שנים, במידה וקיים אישור של רשות החדשנות.

 

תשומת הלב גם להבחנה בנוגע להחזר המענק – ישנן תוכניות בהן אין צורך להחזיר את המענק בעתיד. מאידך, ישנן תוכניות, בהן המענק יוחזר בעתיד כתלות בהצלחת מכירות המוצר, עבורו ניתן המענק – במקרה זה, יש לכלול את התמלוגים כחלק מעלות המכר בדו"ח רווח והפסד – זו הקבלת ההוצאה (התמלוגים) מול ההכנסה מהמוצר.