ליאור שחר

וורן באפט, המשקיע האגדי שזכה להערצה ולתהילה בזכות הצלחותיו בשוק ההון, אינו אדם חף מטעויות. במאמר מרתק זה, נסקור את ההצלחות הגדולות לצד הטעויות המשמעותיות שעשה באפט במהלך הקריירה המפוארת שלו. איך יתכן שאיש כמו באפט, שהפך את ברקשייר האת'אווי לאימפריית השקעות, פיספס הזדמנויות שנראו כה מבטיחות? אם גם אתם רוצים ללמוד מנסיונו של המשקיע הגדול בעולם, ליאור שחר במאמר זה, יספק לכם תובנות חשובות ואולי גם פרספקטיבה חדשה על קבלת החלטות בשוק ההון.

לא מדובר בעוד הייפ בלתי מוצדק: "לסופר מיקרו קומפיוטר יש כבר כמה שנים עלייה דו ספרתית בהכנסות וברווח הנקי עם תחזית אנלסיטים של המשך צמיחה חדה גם בשנים הקרובות תוך כדי כניסה בקרוב למדד ה S&P"   ליאור שחר, שותף וראש אשכול הייטק ב-BDO בראיון לגלובס, על החברה שזינקה ב-1,000% בשנה מבלי ששמתם לב אליה בחסות ה-AI.

מעט יותר משנה חלפה מאז חתמו ישראל, איחוד האמירויות ובחריין על הסכמים לנורמליזציה של היחסים בין המדינות, הסכמים שקיבלו את הכינוי "הסכמי אברהם". מאז נחתמו ההסכמים נראה שהצד האמירתי והצד הישראלי מקדמים במהירות את מימוש ההצהרות על פוטנציאל שיתופי הפעולה ביניהם, בעוד קידום היחסים עם הצד הבחרייני מתנהל באופן איטי יותר מסיבות שונות.

יותר ויותר חברות הייטק  מגלות שאין בושה בגיוס שלא באמצעות קרנות הון סיכון. גם לגופי ההשקעה עצמם נפתחו אפיקי גיוס חדשים. אבל דבר אחד לא השתנה: התקשורת עדיין חסרת סבלנות

המגפה העולמית שפוקדת אותנו האיצה תהליכים רבים אשר החלו להתגבש בשנים האחרונות כאשר העולם הופך יותר ויותר מפיזי לדיגיטלי.

בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבות בשימוש ב  SaaS ומחשוב ענן (Cloud) בעולם רכישת הרישיונות והתוכנה. פירוש המילה SaaS הינה "תוכנה כשירות". למעשה מדובר בתוכנה או רישיון לשימוש בתוכנה אשר ניתנת לארגון כשירות באמצעות אירוח באתר הספק על פני רכישת התוכנה עם תשלום על מספר מינימאלי של משתמשים, רכישת תשתיות של שרתים ומערכות הפעלה שיתפעלו את התוכנה. למעשה זה הסוג הנפוץ ביותר של מיחשוב ענן היות ולא נדרשת כל התקנה בשרתי הארגון והרוכש משתמש בשירותי ויכולות התוכנה ישירות משרתי החברה המוכרת (דוגמאות נפוצות לכך יכולות להיות תוכנות עסקיות הקשורות לעסק בגין תוכנות הנה"ח, ניהול מלאי, וקשרי לקוחות וכדומה אשר אינם יושבים כלל על שרתי החברה). יתרונות השימוש ב-Sass על פני רכישת תוכנת הינן משמעותיות ויאפשרו בדרך כלל ליהנות משורה של אפשרויות כדלהלן: א. אפשרות לנסיגה נוחה - במקרה של חוסר התאמה או כשלון ניתן להפסיק את העבודה בקלות היות ולא בוצעה כל התקנה. ב. עלויות נמוכות - אין צורך בעלויות הטמעה, שדרוג ותחזוקה היות וכל התשתית המערכתית יושבת על שרתי הספק. החברה הרוכשת משלמת דמי שימוש תקופתיים על פי מספר המשתמשים ועל פי השירותים הנצרכים בלבד. ג. גמישות - אפשרות למימוש הדרגתי הן ברמת הפונקציונאלית של השירותים והן במספר המשתמשים. כמו כן ניתן לנסות מספר מוצרי  SaaS במקביל בשל קלות התפעול והעלות הזולה. יחד עם זאת, לשיטה זו ישנם גם חסרונות אשר עיקרם הינם: פונקציונאליות מוגבלת היות והתוכנה אינה מותקנת על שרתי הארגון ומוגבלת במענה לצרכים מורכבים של ארגון גדול, סיכוני אבטחות מידע בשל חשיפה אפשרית  של מידע הארגון לעובדי ספק השירות, קושי בביצועים היות והעבודה הינה מול מחשב מרוחק תוך שימוש בפרוטוקולי Web , ותלות מוחלטת בספק השירות לצורך עבודות  שוטפות ושדרוג גרסאות. נכון להיום השימוש ב- SaaS נפוץ בעיקר בארגוני SMB (ארגונים קטנים) החסרים את כוח האדם המיומן הנדרש לתחזוקת  המערכות היישומיות והתוכנות הנדרשות. אולם בעולם אנו מתחילים לראות באחרונה מעבר ל- SaaS של גופים ציבוריים קטנים כגון: רשויות, בתי ספר, וכדומה. הפן החשבונאי - האם החשבונאות מתייחסת לפעולה זו כמכירת  רישיון או מתן שירות? משימה ראשונה הינה לזהות  שאכן מדובר ב- SaaS והתוכנה אינה מותקנת בשרתי הלקוח אלא בשרתי  החברה (הספק). בניגוד להכרה בהכנסה סטנדארטית  מתוכנה אין אנו רואים בכך מסירה של רישיון וההכרה בהכנסה תחול כמתן שירות בשלב ה-"Go-live", כלומר: בעת שהלקוח קיבל את היכולת להשתמש בשירות. מרגע זה תוכר  ההכנסה על פני תקופת החוזה וההתחייבות לאפשר שימוש בתוכנה. יש לשים לב שהעניינים יכולים להסתבך כאשר יחד עם חוזה ה- SaaS המארח ניתנים גם שירותים נוספים כגון שירותי ייעוץ שונים לפרקי זמן קצרים. במקרים אלו יש לדחות חלק מההכנסה בגין שירותי הייעוץ או לחילופין  למצוא בעזרת מספר דרכים את "השווי ההוגן  למוכר " (VSOE) של שירותי הייעוץ. אנו ממליצים להגיע אלינו לקבלת ייעוץ במקרה זה לאור המורכבות החשבונאית.

בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבות בשימוש ב  SaaS ומחשוב ענן (Cloud) בעולם רכישת הרישיונות והתוכנה. פירוש המילה SaaS הינה "תוכנה כשירות". למעשה מדובר בתוכנה או רישיון לשימוש בתוכנה אשר ניתנת לארגון כשירות באמצעות אירוח באתר הספק על פני רכישת התוכנה עם תשלום על מספר מינימאלי של משתמשים, רכישת תשתיות של שרתים ומערכות הפעלה שיתפעלו את התוכנה. למעשה זה הסוג הנפוץ ביותר של מיחשוב ענן היות ולא נדרשת כל התקנה בשרתי הארגון והרוכש משתמש בשירותי ויכולות התוכנה ישירות משרתי החברה המוכרת (דוגמאות נפוצות לכך יכולות להיות תוכנות עסקיות הקשורות לעסק בגין תוכנות הנה"ח, ניהול מלאי, וקשרי לקוחות וכדומה אשר אינם יושבים כלל על שרתי החברה). יתרונות השימוש ב-Sass על פני רכישת תוכנת הינן משמעותיות ויאפשרו בדרך כלל ליהנות משורה של אפשרויות כדלהלן: א. אפשרות לנסיגה נוחה - במקרה של חוסר התאמה או כשלון ניתן להפסיק את העבודה בקלות היות ולא בוצעה כל התקנה. ב. עלויות נמוכות - אין צורך בעלויות הטמעה, שדרוג ותחזוקה היות וכל התשתית המערכתית יושבת על שרתי הספק. החברה הרוכשת משלמת דמי שימוש תקופתיים על פי מספר המשתמשים ועל פי השירותים הנצרכים בלבד. ג. גמישות - אפשרות למימוש הדרגתי הן ברמת הפונקציונאלית של השירותים והן במספר המשתמשים. כמו כן ניתן לנסות מספר מוצרי  SaaS במקביל בשל קלות התפעול והעלות הזולה. יחד עם זאת, לשיטה זו ישנם גם חסרונות אשר עיקרם הינם: פונקציונאליות מוגבלת היות והתוכנה אינה מותקנת על שרתי הארגון ומוגבלת במענה לצרכים מורכבים של ארגון גדול, סיכוני אבטחות מידע בשל חשיפה אפשרית  של מידע הארגון לעובדי ספק השירות, קושי בביצועים היות והעבודה הינה מול מחשב מרוחק תוך שימוש בפרוטוקולי Web , ותלות מוחלטת בספק השירות לצורך עבודות  שוטפות ושדרוג גרסאות. נכון להיום השימוש ב- SaaS נפוץ בעיקר בארגוני SMB (ארגונים קטנים) החסרים את כוח האדם המיומן הנדרש לתחזוקת  המערכות היישומיות והתוכנות הנדרשות. אולם בעולם אנו מתחילים לראות באחרונה מעבר ל- SaaS של גופים ציבוריים קטנים כגון: רשויות, בתי ספר, וכדומה. הפן החשבונאי - האם החשבונאות מתייחסת לפעולה זו כמכירת  רישיון או מתן שירות? משימה ראשונה הינה לזהות  שאכן מדובר ב- SaaS והתוכנה אינה מותקנת בשרתי הלקוח אלא בשרתי  החברה (הספק). בניגוד להכרה בהכנסה סטנדארטית  מתוכנה אין אנו רואים בכך מסירה של רישיון וההכרה בהכנסה תחול כמתן שירות בשלב ה-"Go-live", כלומר: בעת שהלקוח קיבל את היכולת להשתמש בשירות. מרגע זה תוכר  ההכנסה על פני תקופת החוזה וההתחייבות לאפשר שימוש בתוכנה. יש לשים לב שהעניינים יכולים להסתבך כאשר יחד עם חוזה ה- SaaS המארח ניתנים גם שירותים נוספים כגון שירותי ייעוץ שונים לפרקי זמן קצרים. במקרים אלו יש לדחות חלק מההכנסה בגין שירותי הייעוץ או לחילופין  למצוא בעזרת מספר דרכים את "השווי ההוגן  למוכר " (VSOE) של שירותי הייעוץ. אנו ממליצים להגיע אלינו לקבלת ייעוץ במקרה זה לאור המורכבות החשבונאית.

בקצרה XBRL הינה שפת דיווח אלקטרונית אשר הופכת מידע פיננסי, משפות שונות, לרצף של תווים במטרה לאפשר קריאה וניתוח המידע בשפה אחידה במקומות שונים בעולם בזמן אמת, ללא תלות בשפה המקומית המדוברת. בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך גלובאלי של אימוץ תקני ה-IFRS במדינות שונות ברחבי העולם. בישראל, החל מה-1 בינואר 2008, חלה חובת דיווח בשפת ה-XBRL על כלל החברות הציבוריות. לאתר ההפצה של מגנא נוסף דף ייחודי ובו מוצגים הדיווחים הכספיים בשפת ה-XBRL. כמו כן, הופצו קבצי ה-XBRL גם לבורסה ולמפיצי מידע נוספים כחלק ממנגנון ההפצה הקיים. ברחבי העולם, נכנסה השפה לתוקף בחלק מהמדינות, כדוגמת ארה"ב שבה חל דיווח חובה על חברות נסחרות החל משנת 2009, יפן שהייתה בין הראשונות לאמץ את השפה והחלה חובת דיווח החל משנת 2008 על כל החברות הציבוריות ובאנגליה חלק מהדוחות מוגשות בשפת ה-XBRL כחלק מדרישת הרשויות.   נציין כי אחריותו של רואה חשבון המבקר בהקשר זה באה לידי ביטוי רק ברמה של מעבר על שלמות המידע הניתן במסגרת ה- XBRLותיאום המידע ונתונים שבוקרו. היתרון המובהק של השימוש בשפה הינו יצירת שפה גלובאלית אחידה שתאפשר קריאת וניתוח נתונים בזמן אמת, ללא קשר בארץ ובשפת המקור. כמו כן, הטמעת השפה והשימוש בה במערכות המחשב הופך את המידע לרלוונטי וזמין ביותר.   מהי שפת XBRL ושימושיה? XBRL  (Extensible Business Reporting Language) הינה שפת דיווח אלקטרונית אשר הופכת מידע פיננסי לרצף של תווים. השפה פותחה כדי להגשים מספר יעדים, ביניהם לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים לקרוא, לנתח ולהשוות בין דוחות שפורסמו בשפות שונות ובמקומות שונים בעולם בקלות וביעילות ולאפשר בטווח הארוך יכולת לפרסם דוחות כספיים בזמן אמת מכל מקום ומכל שפה. השפה הינה למעשה שפה חדשה של דיווח כספי שבאמצעותה מערכת יכולה לשלוף נתונים ולהציגם בשפה אחידה ומובנת לכל משתמש בעולם, בין אם הוא מסין או מישראל. שפה זו נותנת אפשרות לקבל דיווח מהימן וכן להשוות בין ביצועי חברות שונות או בין ביצועי אותה חברה בשנים שונות ללא צורך באיסוף מידע ידני. שפה זו, פרי עטם של קבוצת חברות פיננסים, רואי חשבון וחברות תוכנה, שהופגשו ע"י המכון האמריקאי לרואי חשבון מורשים, ארגון מקצועי אשר מסייע בקביעת סטנדרטים של חשבונאות, פותחת עולם חדש של נגישות והיא הולכת וצוברת תאוצה בעולם.   שילוב שפת XBRL בישראל לאור התהליך הגלובאלי של אימוץ תקני ה- IFRS במהלך השנים האחרונות, בישראל הוחלט כבר בשנת 2008, להיות השנה שממנה תחול חובת הדיווח בשפת ה-XBRL. ארגון  XBRL International אישר את הגרסה הישראלית לצורך אישור והפעלה כפי שהוגשה על ידי הרשות במסגרת מערכת הדיווחים מגנא. הגרסה הישראלית תורגמה על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות. ישראל היא בין המדינות הראשונות שהחילו חובת דיווח ב-XBRL על כלל החברות הציבוריות. חובת הדיווח החלה החל מ-1 בינואר 2008. הדיווחים הפומביים במגנא מוצגים כיום באופן מיידי באתר ההפצה של מגנא. לאתר זה נוסף דף נוסף שמציג את הדיווחים הכספיים עם קובץ ה-XBRL בצורה נגישה להורדה ולצפייה לציבור הרחב. בנוסף כחלק ממנגנון ההפצה הקיים היום, הופצו קבצי ה-XBRL גם לבורסה, למפיצי מידע ולגופים נוספים שהיו מעוניינים במידע בארץ ובחו"ל. חשוב לציין כי הלכה למעשה, עדיין לא מנוצל מידע זה בישראל ע"י מוסדות ומשתמשי הדוחות הכספים לצורך ניתוח פיננסי והשוואתי, למרות הצגתו באתר המגנא.   שימוש בשפתXBRL  במדינות ברחבי העולם בעולם לעומת זאת, המצב שונה, דיווח בשפת XBRL הפך למנדטורי רק בחלק מהמדינות. בארה"ב, דיווח לפי שפת ה-XBRL הוא חובה עבור חברות נסחרות (לפי כללי ה-(SEC והדיווח מבוצע הלכה למעשה על החברות החל משנות הדיווח של 2009 ואילך, כולל דוחות רבעוניים. לגבי חברות אמריקאיות או זרות בעלות שווי נמוך מ-700 מיליון דולר המהוות הלכה למעשה את רוב החברות הנסחרות בבורסה בארה"ב, הדיווח חל החל מדוחות הרבעוניים של יוני 2011 (דוח 10-Q) ועל הדוחות השנתיים החל מסוף שנת 2011 (דוח 20-F או 10-K לפי העניין). למעשה רוב החברות האמריקאיות שקדו לא מכבר וזאת בפעם הראשונה על הכנת דוחות רבעון שני שנת 2011 במסגרת של דיווח XBRL. לגבי חברות זרות נסחרות הדוח השנתי 2011 יהיה הראשון מסוגו בפורמט זה וסביר להניח כי ההכנות יחלו כבר לקראת חודש נובמבר הקרב. החלוצה בתחום הייתה יפן אשר לקחה צעד אחד לפני כולם וכבר בשנת 2008 חייבה את כל החברות הציבוריות ביפן לדווח ב-XBRL. אך לאור העובדה שהתקינה היפנית עדיין לא ישרה קו עם ה-US GAAP וה- IFRS, רמת ההשוואתיות שהושגה בשלב זה היא רק בתוך האוכלוסייה היפנית. באנגליה הדוחות הסטטוטוריים, כולל דוחות למ"ה, מוגשים בפורמט זה החל מאפריל 2011 בהתאם לדרישת הרשויות.   תפקידו של רואה החשבון המבקר בנושא השימוש בשפת XBRL אחריותו של רואה חשבון המבקר בהקשר זה היא אינה ישירה אלא רק ברמה של מעבר על שלמות המידע הניתן במסגרת ה- XBRLוכי מידע זה תואם את הנתונים שבוקרו. פירמות ראיית חשבון רבות ובעיקר מחלקות IT החלו להציע שירותי קידוד, ייעוץ בנושא, המלצות  בדבר רכישות תוכנה מתאימה ואף אימון הצוות החשבונאי של החברות.   היתרונות בשילוב השפה XBRL ובהרחבת שימושה במדינות העולם המעבר ליישום שיטת ה-XBRL במערכות המחשוב של דיווחי החברות ציבוריות הופך את המידע לרלוונטי ביותר. השפה מאפשרת לראות ולהשוות נתונים מספריים מדוחות כספיים המעידים על ביצועי חברות שונות ובין דיווחים של אותה חברה עצמה בתקופות שונות ללא קשר לשפת הדיווח. שוק ההון הופך למשוכלל יותר ובר השוואה ומשתמשי הדוחות הכספיים ביוון או בסין, יוכלו באמצעות תוכנה סטנדרטית מקומית, לקרוא ולהבין נתונים מספריים מדוחות פיננסים בשפתם, לנתח אותם, לערוך אנליזות מסוגים שונים ולהשוות חברה מדווחת בארץ אחת לחברה אחרת מארץ אחרת. השפה המדווחת הינה בינלאומית וזאת בהמשך לתהליך הגלובאלי שהינו בראשיתו והוא איחוד התקינה הבינלאומית והאמריקאית. לייעוץ בנושא תקנות וחבות השימוש בשפת XBRL 

ביום 30 ביוני 2009 הוציאה הועדה לתקני חשבונאות פיננסית האמריקאית, ה-FASB את תקן FASB מספר 168 בדבר קודיפיקציה של תקני החשבונאות וההיררכיה של תקני החשבונאות המקובלים, אשר יחליף את תקן 162. תהליך ארוך ומייגע זה מהווה את סיומו של פרויקט בן 5 שנים שמטרתו הייתה לארגן את אלפי הפרסומים שפורסמו  בעשרות השנים האחרונות ומהוות את תקני החשבונאות המקובלים בארה"ב (US GAAP). הקודיפיקציה ובשמה המקצועי  (Accounting Standard Codification) ASC תהווה החל מיום אימוצה את הסמכות בדבר תקני חשבונאות ודיווח אמריקאים של ישויות לא ממשלתיות, בנוסף לפרסומי הרשות לניירות ערך האמריקאית ה- SEC. בכך היא תשנה בעצם את דרך ההתנהלות והמחקר של מכיני, חוקרי, משתמשי ומבקרי הדוחות הכספיים. יש לשים לב שמדובר בשינוי מבני בלבד ולא שינוי תוכני של התקנים. למעשה, עורכי הקודיפיקציה איגדו את כל אלפי הפרסומים במדרגים השונים שהיו קיימים עד כה לאוגדן אחד. תקנים ופרשנויות במתכונת הקודמת  (כגון: EITF ,ARB, FIN, SAB, FAS  ודומיהם) יבוטלו וכעת יהיו שתי רמות של פרסומים בתקינה האמריקאית: רמה רשמית שאושרה על-ידי הקודיפיקציה והלא רשמית שמצויה בספרות המקצועית. תהליך הקודיפיקציה נועד להקל על מיישמי התקנים אשר היו נתונים עד כה לעשרות תקנים ופרשנויות שכללו לעיתים תכנים כפולים. פעמים רבות כאשר פורסמו עדכונים לתקנים ופרשניות היה קושי לעקוב אחריהם. מטרת הקודיפיקציה הינה לפשט את השימוש והגישה אל כל הפרסומים המהווים את תקני החשבונאות המקובלים בארה"ב על ידי סידורם בתשתית מובנת ופשוטה. כך ניתן יהיה להפחית את הזמן והמאמץ הנדרש לפתירת סוגיות חשבונאיות, להקטין את הסיכון להצגה מוטעית עקב השימוש בספרות מקצועית, לספק מידע מדויק בזמן אמת על שחרור עדכונים חדשים ולהבהיר את סמכותם העליונה של פרסומים אשר נכללים בתקן. מעתה ואילך, כאשר תקנים חדשים או עדכונים ייכנסו לקודיפיקציה הם יופיעו בתחילה בנפרד, כ-ASU (Accounting standard update) ולקודיפיקציה הם ייכנסו כ-PENDING TEXT עד למועד תחילת היישום. במהלך תקופה זו ההוראות הישנות לא יימחקו.  ממועד היישום של ההוראות החדשות תוסר הדגשת ה-  PENDING TEXT ובמקביל יימחקו ההוראות שאינן עוד בתוקף. הקודיפיקציה מחלקת את הפרסומים השונים ל - 5 נושאים עיקריים: 1. GENERAL PRICIPLAS - עוסק בכללי חשבונאות מקובלים. 2. PRESENTATION - מתייחס להצגה בלבד. 3. FINANACIL STATAMENTS ACOUNTS - מרכיבי הדוח הכספי. 4. BROAD TRNSACTIONS - סוגי  העסקאות השונים. 5. INDUSTRY - סוגים שונים של תעשייה. תחולת תקן זה הינה דוחות כספיים עבור תקופות שהסתיימו לאחר ה-15 בספטמבר 2009 ועבור ישויות לא ציבוריות ולא ממשלתיות מסוימות, דוחות של תקופות שהחלו ביום ה- 15 בדצמבר 2009. באם יישום התקן ישפיע על דרך הצגת פריטים מסוימים בדוחות הכספיים, יש לתת ביאור לגבי השינוי והסיבה לקיומו. לגבי החברות הישראליות שברובם השנה הקלנדרית שלהם מסתיימת בדצמבר הרי הדוחות השנתיים  שמסתיימים ב- 31 בדצמבר 2009 הינם הראשונים בהם יהיה יישום מלא של הקודיפיקציה. חשוב לציין שהוראות הקודיפיקציה לא מכילות את כל הוראות ה-SEC , אלא רק הוראות הקשורות לנושאים חשבונאיים בדוחות הכספיים. כוונת ה FASB הינה לעדכן את הקודיפיקציה בהוראות ה-SEC אולם לא באופן אוטומטי. תקן ה-FASB מספר 168 הינו התקן הסופי והאחרון שפורסם על ידי ה-FASB ותפקידו לסדר את אלפי המסמכים  אשר היוו את תקני החשבונאות המקובלים לכ-90 תתי נושאים ואחריו לא יפורסמו יותר  פרסומים בצורת תקן, הצהרה, נייר עמדה, סוגיות כוח משימה (EITF) או ניירות עמדה של ה-AICPA. במקומם תפרסם ה- FASB עדכונים לתקני חשבונאות אשר סמכותם תתבסס על הקודיפיקציה  והם ישמשו על מנת לעדכן אותה, ולספק רקע להחלטות ועדכונים שונים.