כמעט שאין בית בישראל שלא צופה בתוכן בסטרימינג. לפי הערכות, בישראל קיימים 2.5 מיליון יוזרים לשירותי וידיאו סטרימינג, כש-41% צורכים את התוכן ביוטיוב, 24% דיסני+ ו-20% בנטפליקס (לפי נתוני סטטיסטה). 78% מכל משקי הבית בארה"ב מנויים כיום לפחות לשירות סטרימינג אחד או יותר. משק בית ממוצע בארה"ב מנוי לסטרימינג של 5.2 חברות, והצופים שם מבלים בממוצע 13 שעות ו-11 דקות ביום במדיה דיגיטלית. נטפליקס עדיין שולטת בשוק, עם 231 מיליון מנויים בעולם.
חברות הסטרימינג עבדו בעשור האחרון בשיפור הדרך שבה המשתמשים צורכים סרטים, סדרות ותוכניות. תמורת כמה עשרות שקלים בחודש, ניתן לקבל יותר בידור מאי פעם. המנצחות במלחמות הסטרימינג הן החברות שמגוונות עם תכני חדשות, ספורט ומשחקי וידאו, או שילוב של הכל יחד.
שירותי הסטרימינג של נטפליקס, דיסני, הולו ועוד זכו להצלחה מסחררת בשנים האחרונות בעיקר מכיוון שהם מצליחים לשלב בין תוכן, חוויה ומחיר אטרקטיבי יחסית. תוכן הוא הגורם החשוב ביותר שמושך ומשמר מנויים. ספריות התוכן של ספקיות הסטרימינג תוכננו כך שיהיה להן גיוון, בין אם באמצעות שפות או ז'אנרים. בנוסף, מדובר בממשקים נוחים במיוחד, שמאפשרים למשתמשים לצפות בכל זמן נתון ומכל מקום, ללא תלות בלוח זמנים של ערוצי טלוויזיה.
פרמטר חשוב נוסף הוא ההתאמה האישית למשתמשים. אפליקציות סטרימינג מציעות המלצות תוכן על סמך צפייה בפרופילים. בפועל, כל משתמש מקבל מעין מזנון המותאם לו אישית, שכולל תוכן מומלץ בהתאם להרגלי הצפייה שלו.
ולבסוף, המחיר. בעוד שנוחות והתאמה אישית הם המניעים העיקריים לבחירה בסטרימינג, מחירי המנויים לכבלים האמירו בשנים האחרונות, והביאו רבים לבחור באלטרנטיבה זולה יותר, שמתאימה יותר לצרכים שלהם. במקום לשלם על המון ערוצים שלא צופים בהם - משלמים פחות ומקבלים תוכן שמתאים בדיוק להרגלים ולסגנון של כל המשתמש.
איבוד המנויים הגדול של נטפליקס
אחד האתגרים שנוצרו עם השנים לנטפליקס הוא שיתוף סיסמאות. להערכת נטפליקס, יש יותר מ-100 מיליון משקי בית שמשתמשים בשירות שלה בלי לשלם לה ישירות. מדובר בצרכנים שרוצים את התכנים של נטפליקס, אבל לא מספיק כדי לשלם עליהם. נטפליקס יודעת מי משתף סיסמאות (ניתן לבדוק זאת באמצעות כתובות IP), והפתרון שהושק הוא גביית תשלום ממי שמשתף את הסיסמה לאחרים, מתוך רצון לאופטימיזציה להכנסות החברה - ולא לשביעות רצון הלקוחות.
נטפליקס השיקה שיתוף סיסמאות בתשלום בארבע מדינות - קנדה, ניו זילנד, ספרד ופורטוגל. כתוצאה מכך, החברה איבדה יותר ממיליון משתמשים בספרד.
מה המודל העתידי של שירותי הסטרימינג?
בנות ובני דור ה-Z (ילידי1997 -2012) מהווים נתח גדול מהסטודנטים. מכיוון שנטפליקס מתמקדת ביצירת הכנסות, חשוב לזכור את הנאמנות של צרכנים אלה, שיהיו משמעותיים יותר ויותר להצלחת שירותי הסטרימינג בשנים הקרובות. אם הם יתרגלו לפנות ליוטיוב ול-TikTok לצורכי הבידור שלהם, עשויות להיות לכך השלכות ארוכות טווח על זמן השהות במדיה קדימה.
סטרימינג היא תעשייה שנלכדת בין שני עולמות: מודל הטלוויזיה הישן שעדיין רווחי אך דועך, ועתיד הסטרימינג - שטרם התממש במלואו. חברות הסטרימינג מחפשות אחר דרכים חדשות להרוויח כסף, אולם נראה שתור הזהב הסתיים.
העובדה שאותם שירותי סטרימינג האביסו אותנו הצרכנים באינסוף תוכן, גרמה למצב שבו אנחנו אף פעם לא מרוצים. יותר ויותר מנויי סטרימינג אומרים שהם כבר מוציאים יותר ממה שהם רוצים על השירותים האלה, ושיעור ניכר מהאנשים ביטלו לפחות שירות אחד בתשלום בששת החודשים האחרונים.
עוגת הסטרימינג ממשיכה לצמוח
עוגת הסטרימינג העולמית תמשיך לצמוח, אולם מה שמשתנה באופן דרמטי הם המודלים העסקיים הדרושים כדי לאפות אותה. העתיד של הסטרימינג הוא פרסומות. למרות הבאזז ההתחלתי, נראה שמהפכת הסטרימינג נכנסה בקיר בשנים האחרונות. רוב השירותים גדלים לאט יותר כעת, כשהם הגיעו לרוב הקהל הפוטנציאלי שלהם. נראה שעשרות המיליארדים שהחברות מוציאות על תוכן מדי שנה מניבים תשואה פוחתת. המשקיעים כבר לא בטוחים שסטרימינג הוא עסק כזה נהדר .
הסטרימינג יוצר מחדש את הטלוויזיה במקום להחליף אותה. ייתכן שעתיד הטלוויזיה הוא חינמי, הכוונה שיש בו פרסומות, והוא כרוך בגלישה רבה בערוצים. אם חושבים על זה, זה ממש דומה לעסקי הטלוויזיה של פעם.
מנכ"ל אפל, טים קוק, אמר: "אם אתה לא משלם על המוצר - כנראה שאתה המוצר". יהיה מעניין לראות לאן ענף הסטרימינג יילך בשנים הקרובות.