יעל קנדר

כמעט שאין בית בישראל שלא צופה בתוכן בסטרימינג. לפי הערכות, בישראל קיימים 2.5 מיליון יוזרים לשירותי וידיאו סטרימינג, כש-41% צורכים את התוכן ביוטיוב, 24% דיסני+ ו-20% בנטפליקס (לפי נתוני סטטיסטה).

שימור לקוחות הוא מהותי להצלחה של כל ארגון, בכל ענף. הלקוחות הקיימים משקפים עד כמה חברה מספקת מוצר, שירות או חוויה ואת המחויבות של הלקוח למותג, שגורמת לו להמשיך לבחור את אותו מותג פעם אחר פעם. נראה כי כולם מבינים את זה, אבל אם בודקים את תקציבי ותוכניות השיווק של 2023 - במרבית הארגונים ההשקעה בהרכשת לקוחות עדיין גדולה יותר מאשר בשימורם. שימור לקוחות חיוני כדי שמותג יישאר בעסק, אבל זה אפילו יותר קריטי כעת, כשלצרכנים יש עודף של אפשרויות זמינות. שימור לקוחות צועד יד ביד עם נאמנות למותג, וההשראה ללקוחות להישאר נאמנים דורשת מהמותגים לדעת בדיוק מה קהלי המפתח שלהם רוצים. יעל קנדר מנהלת BDO דיגיטל, מסבירה בטור שלה בכלכליסט,  איך הופכים למותג שפשוט אי-אפשר להחליף.   לכתבה המלאה בכלכליסט>>

שימוש בפילוח דמוגרפי כדי לחזות התנהגות צרכנים הוא נחלת העבר. פרמטרים כמו גיל, מגדר ומעמד חברתי אינם עוד אינדיקטור לדרך שבה צרכנים מתנהגים. במקום זאת, טיפול בערכים, תשוקות, אמונות ועמדות הוא הדרך להגיע ללבם של הצרכנים. מיקוד בדמוגרפיה יכול רק לגרד את פני השטח. השאלה היא האם ב-2023 תחפרו עמוק - או תישארו שטחיים? יעל קנדר, מנהלת BDO Digital, עושה סדר בטור שלה בכלכליסט. לכתבה המלאה >>

גשם של מבצעים: כל מה שמנהלי אי-קומרס צריכים לדעת לקראת חגיגת הקניות הגדולה של נובמבר! נובמבר הוא החודש המשמעותי ביותר עבור כל מי שיש לו פעילות בתחום האי-קומרס.

המהות של ניצחון היא לא להשיג את המתחרים, אלא בעיקר להשיג את עצמך; לראות מה המתחרים עושים ולא לנסות להדביק את הקצב – כי זה צעד שלא יכול לייצר לחברות יתרון אמיתי. בשביל לפתוח פער, צריך לחשוב מחוץ לענף שבו אתם נמצאים. אחד מתרגילי המחשבה שיכולים לסייע הוא לחשוב מה חברה חדשנית היתה עושה באותו המקרה, או לחילופין מה היה קורה אם החברה שבה אנו עובדים היתה רוכשת את אחת החברות החדשניות, ואיך זה היה משנה את ההתנהלות שלה. ואפשר לשאול את עצמכם: מה אמזון הייתה עושה? איך אמזון הייתה מפתחת את השירות הבא בענף שבו אתם נמצאים? יעל קנדר, מנהלת BDO Digital במאמרה לכלכליסט. לכתבה המלאה בכלכליסט >> 

שנת 2022 הולכת להיות שנת הנאמנות. זה התחיל כבר השנה אבל בשנה הקרובה אנחנו הולכים לראות חברות שמות את הג'יטונים שלהן על נאמנות. חברות הולכות לעבוד בלקוחות הקיימים, לשים פחות על המדיה ויותר על הטכנולוגיה ובעיקר לחשוב אסטרטגית על תוכניות הנאמנות שלהן.

השבוע כולם דיברו על קריסת פייסבוק. איך הסתדרנו ערב שלם בלי פלטפורמות הסושיאל. ממש נאלצנו לדבר האחד עם השניה או לקרוא איזה ספר, השם ישמור. בעיני, התקלה של פייסבוק מעלה לדיון את נושא הערוצים והנכסים הדיגיטליים. כמה אנחנו כשומרי הראש של המותגים, משתמשים בערוצי הפצה לא שלנו וכמה אנחנו משקיעים בפיתוח נכסי דיגיטל מניבים. במילים אחרות כמה אנחנו יצורים תלותיים?

מטבחי רפאים הם למעשה מרכז הכנת אוכל ובישול מקצועי המיועד לשירותי משלוח בלבד, ללא עלויות מסעדה, כגון צוות מלצרים ושכר דירה עבור שטחי מסעדה, ובכך מאפשרים שולי רווח גבוהים יותר. בנוסף להורדת עלויות התקורה, מושג זה מספק גם גמישות ומענה לשינויים חברתיים. שינויים אלה מראים שעכשיו יותר אנשים מזמינים מוצרים ושירותים לבתיהם. גם תרבות מקום העבודה השתנתה ויותר עובדים מזמינים את ארוחת הצהריים במקום לצאת לאכול אותה במסעדה בחוץ.

כמעט בכל יום אנחנו שומעים על חדשנות אחרת. חברת איקאה משיקה נרות בריח של כדורי הבשר המפורסמים שלה. סטארבאקס משיקה ליין מוצרים משותף עם חברת הספורט פילה. קוקה קולה משיקה בגדי פרטי לבוש וירטואליים באמצעות NFT. והרשימה הזו יכולה להמשיך ולהמשיך. השאלה הנשאלת היא האם החדשנות מקדשת את החדשנות או שמא יש לחדשנות סיבה מעבר.

אני אוהבת את האולימפיאדה. זהו. אמרתי את זה. החלטתי לכתוב השבוע על האירוע לאחר שנתקלתי בפוסט של מישהו שהכריז שהוא שונא את המשחקים והסביר כי לדעתו הספורטאים האולימפיים משקיעים רק בשביל לראות איך החיים שלהם חולפים לידם. כמובן, שכל אחד רשאי להחזיק בכל דעה שהיא אבל משהו קומם אותי בתגובה הזו שחשתי צורך לצאת חוצץ. הערכים האולימפיים של חברות, כבוד ומצוינות מוטבעים באירועים הללו ואותם מן הראוי שנשמר.

יותר ויותר חברות בעולם מבינות שהן חייבות לחשוב יותר שירות ופחות מוצר. בחודש האחרון יצא לי לעבוד על פיתוח מנוי לאחת מהחברות בארץ. בבואנו לחפש רפרנסים, לצערי, נמצא מלאי מאד דל של דוגמאות לשרותי מנוי בישראל. אולי כי זה יותר מסובך ואולי כי לא כולם פיצחו את השיטה אבל מה שבטוח זה שכדאי להפשיל שרוולים ולחשוב קצת יותר על recurring revenue שממציא את התפיסה של מהחוץ (הלקוח) אל הפנים (החברה) ולא הפוך.

"המלינאלז ודור ה-Z כבר לא מוכנים יותר לקנות ממותגים חסרי ערכים" כך אמרה יעל קנדר, מנהלת BDO דיגיטל, בכנס GrowCommerce של כלכליסט בשיתוף סיילפורס; קנדר הציגה 10 מגמות איקומרס שילוו את 2021, ביניהן קוסטמיזציה, קיימות, נאמנות, AI וגיפטינג. לכתבה המלאה בכלכליסט >>   

  כאשר כולנו נמצאים בבתים, בתי הספר סגורים ללא צפי חזרה, יותר מדי עסקים מושבתים, התרבות מתה מזמן ומצב הרוח הכללי קצת מייאש, חשבתי שזה יכול להיות זמן טוב לכתוב טור על אושר. הרי אושר הוא מסוג הדברים שכולנו רודפים אחריו מרבית חיינו. והוא דבר מאד חמקמק. בטוח בימים אלו.   אני די בטוחה שאם אשאל אנשים מה לדעתם הגורם לאושר, אקבל תשובות מגוונות. סקוט גאלווי בספרו "The algebra of happiness" מסביר כי ניתן למפות את האושר של האדם על ציר הזמן והוא נראה כמו חיוך. לטענתו, קיימת מידה נכבדת של אושר בשלב מוקדם בחיים, ואחריה תקופת לחץ בגיל העמידה (תקופת ההתפכחות ואי עמידה בציפיות), לפני שהאושר סוף סוף יעלה שוב בהמשך החיים, בהנחה שאתה מסוגל להעריך את כל מה שיש לך וחווית עד כה (אין כמו הפנסיה).   לאפות אושר ובריאות היום יותר מתמיד חברות ומותגים צריכים לדאוג לאושר ולבריאות של הלקוחות שלהם. Well being הוא טרנד עולמי כבר מספר שנים ולאור ה-COVID 19 הוא רק מתעצם. דו"ח חדש של חברת GWI מציג נתונים של 56% מהנסקרים המעידים כי הם מצפים ממותגים לתמוך באנשים בתקופת ה- 19COVID  ו- 51% רוצים לקנות ממותגים שהינם eco friendly. זה בידיים של מותגים להיות חלק משינוי חיובי בחייהם של הלקוחות.   יותר מדי חפצים אין ספק שלכולנו יש יותר מדי חפצים ושהם לא עושים אותנו יותר מאושרים. בשביל להיות מאושרים, עלינו להשקיע יותר בחוויות על פני מוצרים. ההבנה הזו של לא להיות חייב להיות הבעלים של דבר מה רק מתבהרת מדור לדור. מה גורם ליותר אושר? רכב מפואר או טיול תרמילאים? מותגים צריכים לחשוב יותר חוויה ופחות מוצר ולו משום שחוויות הן משהו שנצרב בזיכרון של הלקוחות. רבות כבר דובר על ה"Experience Economy" ואיך מותגים צריכים לעבור לחשוב ממוצר, לשירות ולחוויה. על פי מחקר של חברת EventBrite, עד 75% מה- millennials אומרים שהם מעריכים חוויות על פני דברים. וזה בהחלט לא מפתיע כשאתה מסתכל על הראיות המדעיות שמצביעות לנו על מה שעושה אותנו מאושרים. העלייה בביקוש למנויים. אנשים משלמים תשלומים חודשיים לחברה כדי לקבל קופסא עם משהו לא ידוע מראש בתוכה. למה הם עושים זאת? בגלל הציפייה, השמחה, התסכול וההתרגשות לקבלת חבילת מסתורין. החוויה יותר חשובה מהמוצר עצמו. אנשים כבר לא רוצים לקנות דברים. אם אתה רוצה שהם ישתמשו במותג שלך, עליך להציע להם חוויה. האושר מגיע מחוויות וזיכרונות ולא מדברים חומריים. Airbnb, לדוגמא, בנוסף לאירוח והשכרת הנכס שלכם, מאפשרת גם לארח חוויות. אלו יכולות להיות חוויות פיזיות כגון סיורים מודרכים או טעימות גבינה, או חוויות דיגיטליות כמו שיעורי בישול או כיתות אמן לקפה.   תסביך סינדרלה תסביך סינדרלה פירושו לא לעשות דבר מצדך אלא לחכות לנסיך מקסים שיסדר את הכל עבורך. הגדרת המילה אומץ היא יוזמה ללא פחד. איזה סוג אנשים אתם? כאלו שמחכים שיפול עליהם האושר? או כאלו שהולכים לצוד אותו? אחד המדדים של אושר והצלחה הינו השתתפות. משמע, האם אתה אחד שרואה את המשחק בטלוויזיה או האם אתה כזה שיורד למגרש להזיע בעצמך? התקדמות משפרת את המוטיבציה. רוב האנשים שמקבלים החלטות לשנה החדשה, נוטשים את הרעיון שבועיים לאחר מכן. צריך הרבה מוטיבציה כדי לשמור על הרגל ספורטיבי. Peloton עובדת בלהעצים את רצונם של אנשים להמשיך לחזור לאופניים, על ידי פנייה לאחד הצרכים הפנימיים המרכזיים והוא תחושת התקדמות. אֵיך? החברה מספקת ללקוחות יעדים שהם אפילו לא ידעו שיש להם, המציאו וחגגו צורות רבות של התקדמות, כגון מספר תרגילים, לוחות תוצאות בכיתה (אפילו לפי גיל), ימי פעילות רצופים וטיולים אישיים. והכל בשביל לגרום לכם להמשיך להזיע.   באתי לעזרת חבר בסופו של יום, תפקיד מותגים בחיינו הוא לעזור ופחות להפריע. לעזור לי לעזור לעצמי. להיות אחראיים על רגעי אושר קטנים. איך מותגים יכולים להקל עלי ולעזור לי באמצעות פיצ'רים שיועילו לשני הצדדים. נטפליקס תמיד מחפשת דרך טובה יותר לחבר משתמשים באופן מיידי למשהו לצפייה, במקום לבזבז זמן על חיפוש בין כל אפשרויות התוכן הזמינות. כעת, פיילוט שהתמקד לאחרונה בפתרון הבעיה זו, Shuffle Play, הוכיח כי הפיצ'ר פופולארי מספיק בכדי לפרוס אותו לכל המשתמשים ברחבי העולם.   אז איך מתעדפים אושר בחיים? מה גורם לכם להיות מאושרים? מאיפה אתם שואבים את הכח? במשוואה של: חברים פלוס עבודה פלוס זוגיות ומשפחה. תכינו רשימה של דברים כאלו, שלא בהכרח עולים הרבה כסף. ותפנו להם זמן. על הדרך, תבדקו איזה מהמותגים הנמצאים בחייכם מסייעים לאושר שלכם ומאיזה אפשר להיפרד.   המאמר פורסם במסגרת  הטור השבועי בדה מרקר של יעל קנדר, מנהלת BDO Digital בתאריך 21.1.21 ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>  

  לאחרונה הזדמן אלינו פרויקט של מוצר IoT. בעודנו מקיימים ישיבות עם החברה בכדי לאפיין את המוצר, נדרשנו לדון בצרכי הלקוח. בעיני, היופי הוא כיצד פיתוח המוצר גורם לעוסקים במלאכה לחשוב מבחוץ פנימה. חשיבה מן החוץ לפנים, היא חשיבה שגורמת לעסקים לחשוב קודם כל על צרכי ורצונות הלקוחות שלהם ורק משם לעבור לחשוב על התועלות העסקיות האפשריות. כשחברה מחשבת מסלול של פיתוח מוצר שצריך לדבר עם הלקוחות היא מחויבת להיכנס לנעלי הלקוח וכאן בדיוק הקסם מתחיל.   ההזדמנות שטמונה בIoT אולי כדאי להתחיל בלנסות ולפשט מה זה בעצם IoT. האינטרנט של הדברים, או ה- IoT, מתייחס למיליארדי מכשירים פיזיים ברחבי העולם המחוברים כעת לאינטרנט, כולם אוספים ומשתפים נתונים. הודות לשבבי מחשב זולים במיוחד ורשתות אלחוטיות בכל מקום, ניתן להפוך כל דבר, ממשהו קטן כמו כדור למשהו גדול כמו מטוס, לחלק מ- IoT. חיבור האובייקטים השונים והוספת חיישנים המוסיפים רמה של אינטליגנציה דיגיטלית למכשירים, מה שמאפשר להם לתקשר נתונים בזמן אמת מבלי לערב אדם. האינטרנט של הדברים הופך את מרקם העולם סביבנו לחכם יותר, מגיב יותר הממזג את היקום הדיגיטלי והפיזי. מכשיר IoT יכול להיות פשוט וקטן כמו צעצוע של ילד או גדול כמו משאית ללא נהג. המונח IoT משמש בעיקר למכשירים שבדרך כלל לא היה צפוי שיהיה להם חיבור לאינטרנט, ויכולים לתקשר עם הרשת ללא תלות בפעולה אנושית. קווין אשטון טבע את הביטוי 'האינטרנט של הדברים' בשנת 1999, אם כי לקח לפחות עשור נוסף עד שהטכנולוגיה הדביקה את הקצב עם החזון. חברת Tech analyst company IDC צופה כי עד שנת 2025 יהיו 41.6 מיליארד מכשירי IoT מחוברים. נראה כי ציוד תעשייתי ורכב מהווה את ההזדמנות הגדולה ביותר של IoT, אך ישנו גם צפי לאימוץ משמעותי של מכשירים ביתיים ומוצרים לבישים חכמים בטווח הקרוב. היתרון המשמעותי לחברות בפיתוח מוצרי IoT היא קודם כל צבירת הדאטה של המשתמשים. הרעיון הוא שלעסקים תהיה גישה לנתונים נוספים אודות המוצרים שלהם והמערכות הפנימיות שלהם, ויכולת רבה יותר לבצע שינויים כתוצאה מכך. ה- IoT מבטיח להפוך את הסביבה שלנו – הבתים, המשרדים והרכבים שלנו - לחכמים יותר, מדידים יותר ופטפטניים יותר.   ההשתלטות על הבית אמזון השיקה בספטמבר את Amazon's Ring Always Home Cam שהיא מצלמה אוטונומית בסגנון מזל"ט שיכולה לעוף ברחבי הבית כדי לתעד אירועים חריגים כאשר בעל הבית לא נמצא. מחוברת לסדרת חיישנים בבית, מצלמת האבטחה המעופפת נועדה לטוס אוטומטית לאזורים קבועים מראש בבית אם אחד החיישנים מופעל על ידי פריצה פוטנציאלית. כאשר החיישנים מופעלים, הבעלים יקבל התראת סמארטפון המאפשרת לו לצפות בסרט בשידור חי. לIoT  יש תפקיד מרכזי באוטומציה ביתית ובתים חכמים. ישנן קטגוריות רבות של מוצרי בית חכם, כך שתוכל לשלוט בכל דבר, החל מאורות וטמפרטורה ועד מנעולים ומכשירי אבטחה. הבית החכם מכיל מגוון פתרונות ואולי הבולט מתוכם הוא הרמקולים החכמים כמו Amazon's Echo, אך ישנם גם תקעים חכמים, נורות, תרמוסטטים ואפילו מקרר. אבל בנוסף להתלהבות מגאדג'טים חדשים, ישנו גם צד יותר רציני ליישומים אלו. בעתיד, הם יוכלו לסייע בשמירה על עצמאותם של אנשים מבוגרים בבתיהם, על ידי כך שיקלו על המשפחה לתקשר איתם ולפקח על האופן שבו הם מסתדרים.   חקלאות בענן דווקא אחד הענפים הוותיקים ביותר חייב לאמץ טרנספורמציה דיגיטלית מונעת מקישוריות, על מנת להתגבר על הביקוש הגובר וכוחות משבשים. ענף החקלאות השתנה באופן קיצוני במהלך 50 השנים האחרונות. ההתקדמות במכונות הרחיבה את קנה המידה, המהירות והתפוקה של ציוד חקלאי, מה שהוביל לעיבוד יעיל יותר של יותר אדמות. גם זרעים, השקיה ודשנים השתפרו מאוד ועזרו לחקלאים להגדיל את התשואות. כעת, החקלאות היא בתחילת דרכה של מהפכה נוספת, שבמרכזה עומדים נתונים וקישוריות. בינה מלאכותית, אנליטיקה, חיישנים מחוברים וטכנולוגיות מתפתחות אחרות עשויות להגדיל עוד יותר את התשואות, לשפר את יעילות המים והתשומות האחרות, ולבנות קיימות וחוסן בגידול היבול ובגידול בעלי חיים. חברת John Deere רכשה לאחרונה את חברת  Blue River Technologyכדי לקדם את מטרת החברה ליישםIoT . הציוד של דיר עוקב אחר גורמים חקלאיים חשובים כמו רמות לחות, טמפרטורת אוויר ואדמה ומהירות רוח ומעביר את הנתונים שנאספו לחקלאים. פעילות זו מאפשרת חקלאות מדויקת, מה שמגדיל את היעלות. HerdDogg מייצרת חיישנים המחוברים לאוזניים של הפרות בכדי לאסוף נתוני עדר ולהעביר אותם לענן, שם ניתן לגשת אליהם באמצעות אפליקציית החברה.   זוגיות עם המכונית מכוניות מחוברות מציעות מגוון רחב יותר של אפשרויות תקשורת מאשר מכשירים מחוברים רבים אחרים. לאפשר למשתמשים שלהם לקבל גישה בזמן אמת למידע, הם יכולים להקל על קשר בין המכונית לסוכנות ואפילו להתריע בפני שירותי החירום אם הייתם מעורבים בתאונה. אפליקציית Dash מקבלת נתונים ממגוון חיישנים כדי ליידע אותך על המצב הנוכחי של המכונית ועל צורכי התחזוקה המיידית או העתידית. לאפליקציה של החברה פונקציית בקרת הורים המאפשרת  לקבל התראות בדוא"ל אם נהג צעיר חורג מנהלי נהיגה בטיחותית. --- לחוויית משתמש ישנה משמעות קריטית במוצרי IoT ולכן כדאי לחשוב היטב כיצד לתכנן אותה. מומלץ לחשוב "נקי", משמע להציג כל תכונה באופן שתנצל את הפונקציונליות המרכזית ולא תעשה abuse לאינטראקציה מול הלקוח. פשטות, זמן מינימום בהדרכה הנדרשת והתאמה אישית הם שם המשחק.    אריק שמידט, היו"ר לשעבר של גוגל ואלפבית, ניבא את תחזית ה IoTובה אמר: "האינטרנט ייעלם. יהיו כל כך הרבה כתובות ,IP כל כך הרבה מכשירים, חיישנים, דברים שאתה לובש, דברים שאתה מתקשר איתם, שלא תחוש בזה אפילו. זה יהיה חלק מהנוכחות שלך כל הזמן. " מערים ומכוניות חכמות ועד סטטוסקופים חכמים וקולר לכלב, העולם הופך להיות מחובר יותר מדי יום ביומו. אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו מתקרבים. בינתיים, כדאי לחשוב איך ניתן להשביח את חיי הלקוחות שלנו באמצעות IoT. מהבחוץ לבפנים.   המאמר פורסם בדה מרקר במסגרת הטור השבועי של יעל קנדר, מנהלת BDO Digital   ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>  

  בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) משתלבות יותר ויותר בשפת המסחר האלקטרוני והשיווק. הם מספקים הזדמנויות להשתמש בנתוני לקוחות כדי לחזות התנהגויות צרכנים ולהגיב לאופן שבו אנשים קונים. משמעות הדבר היא כי קמעונאות ושיווק עשויים להיות מונעים יותר ויותר על ידי תובנות נתונים כדי להיות הרבה יותר מותאמים ומדויקים, בכל הנוגע לחוויות פרסונליות. למעשה, הולדת המסחר האלגוריתמי - השילוב של AI ואלגוריתמים לפרשנות, חיזוי ותגובה להתנהגויות הצרכנים, תשנה את עולם הסחר האלקטרוני לנצח.   מה זה אלגוריתם ואיך זה עובד? אם חושבים על זה, החברות המובילות בעולם מבוססות על אלגוריתם שהוא הבסיס להצלחתן. נטפליקס שינו את תעשיית הבידור, פייסבוק חיסלו את ענף הפרסום, גוגל המציאו את הדרך בה אנו מחפשים ואובר שיבשו את הדרך בה אנו מתניידים. כולן עשו היסטוריה בתחומן באמצעות אלגוריתם.    אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים. מתכון להכנת עוגה הוא דוגמה בסיסית לאלגוריתם. התפקיד של האלגוריתם ברכישת מוצרים הינו להפחית את הצורך של הצרכנים לחשוב. מטרתו של כל אלגוריתם היא להבין את התנהגות הקונים בכל שנייה ואז לספק את המוצרים, השירותים או התוצאות שהאדם עשוי לקנות. הגיע הזמן שמותגים יוכיחו ללקוחות שלהם שהם מכירים אותם ויודעים מה הם רוצים וצריכים. ואם אפשר אז עוד לפני שהם אפילו יודעים את זה בעצמם. תחשבו גלגל. ככל שהלקוח ממשיך לצרוך את השירות, ככה האלגוריתם משתפר ומשתפר. ככה למעשה החברה מכירה את הלקוחות שלה טוב יותר מפעם לפעם. היכולת לחזות מה הצרכנים עומדים לעשות באונליין, זה משאב מדהים לחברה, במיוחד כשמדובר בכלי לשיפור ניהול המלאי, השיווק והלוגיסטיקה.   נמאס לקבל החלטות חוקרים מאוניברסיטת קורנל מעריכים שאנו מקבלים 226.7 החלטות בכל יום על מזון בלבד. וככל שרמת האחריות שלך עולה, כך גדל מגוון הבחירות שעליך לעשות. ההערכה היא כי המבוגר הממוצע מקבל כ- 35,000 החלטות מדי יום. תעצרו רגע לחשוב על המספר הזה. הוא מטורף. כמה פעמים שאלו אתכם מה אתם רוצים להזמין לארוחת צהריים? איזה סרט בא לכם להזמין? מה תשתו? מה תלבשו? ופשוט לא בא לכם לקבל החלטה. עייפות. ואז צצה התקווה הזו, שמישהו בבקשה יחליט בשבילי. אנחנו רוצים פחות אפשרויות אך שיתנו לנו יותר כלים להיות בטוחים בבחירות שלנו. הקסם שמתרחש ברגע שעוזרים לקבל החלטות, זה החיסכון בזמן. וזמן, כידוע, שווה כסף.     אתם יותר צפויים ממה שנדמה מלכם למרות שרובנו היינו רוצים לחשוב שאנחנו ספונטניים ובלתי צפויים, הדאטה שאנחנו מייצרים מספרים סיפור קצת אחר. למעשה, מרבית הצרכנים מונעים על ידי הרגלים הניתנים להמרה לתובנות מעשיות עבור מותגים עם ניתוח נכון ומעט AI. עבור מותגים, ההזדמנויות השיווקיות הקיימות ב- A commerce הן משמעותיות. הן מתחילות בלהציע לצרכנים הצעות על בסיס התנהגויות מהעבר שמעידות על מה שהם כבר אוהבים ונגמרות בשימוש ב-ML בכדי לחזות בהצלחה מה הם ירצו לקנות אחר כך. זה שווה זהב במונחים שיווקיים.   מונוגמיה זה לא פאסה אני לא יודעת כמה מכם מודעים לכך, אבל אם תטרחו לשבת ולעבור על כל ההוצאות החודשיות שלכם, אתם תגלו שאתם מוציאים את מרבית הכסף שלכם במספר מקומות קבוע ומצומצם יחסית. העולם הולך לכיוון של מגה מותגים ורשתות על שהופכות לשחקניות דומיננטיות בחיינו. אין לנו מספיק מקום לכולם. מרביתנו מעדיפים, עדיין, מערכות יחסים קבועות ומעמיקות עם מעט מותגים שמספקים לנו כמה שיותר ממבוקשנו. התחרות הינה על מי המותג שמציע לצרכנים את החבילה הקבועה עבורו. מה שסקוט גאלווי מכנה Rundle. חברות צריכות לחשוב מנוי וצריכות לחשוב מארזים. ביחד זה יוצא Rundle. תמורת תשלום שנתי, חברות יציעו לנו מגוון של מוצרים ושירותים במיוחד עבורנו. וכאמור, ככל שהקשר שלנו יתהדק, ככה הם יצליחו לצפות בדיוק את מה שאנו צריכים. אנחנו לא מפזרים את הנאמנות שלנו בקלות ולכל אחד. רק המותגים הבודדים שיוכיחו לנו שהם ראויים, יבחרו להיות נותני השירות הקבועים שלנו. ואותם לא מחליפים בכזו קלות. בכדי להבטיח הכנסות חוזרות בעתיד, מותגים צריכים להיכנס למערכת יחסים מונוגמית עם הצרכנים שלהם. יש סבירות גבוהה יותר שאנשים יתגרשו מאשר שהם יתנתקו מנטפליקס או יבטלו את מנוי האמזון פריים שלהם. ואולי זו המהות האמיתית של נאמנות בשנת 2020. אחוזי החידוש של אמזון פריים ונטפליקס עולים על 90% וזה בטוח יותר יציב מהרבה מערכות יחסים שאני מכירה. תחשבו על כל הסימנים שמותגים מקבלים מאתנו ומה הם עושים איתם. במה בחרנו? האם המשכנו? האם צפינו? כמה זמן שהינו? ועוד ועוד. כל אלו הם הרמזים המטרימים בעלילה של הסיפור ביננו לבין המותג. והשימוש בהם יכול להבטיח Happy endings. חברות צריכות להתאמץ לחשוב שירות ולפצח את מודל המנוי שיהיה WIN WIN עבורם ועבור הצרכנים. כשחברה מנהלת ורואה את כל מסע הלקוח, יש לה סיכויים גדולים יותר לשגשג.   כשאני הולכת לישון, אני רוצה לקום מחר בבוקר כשהמותגים בחיי יודעים בדיוק מה אני רוצה וגם זוכרים עבורי מה עומד להיגמר בבית. הם יכירו אותי יותר טוב ממה שאני מכירה את עצמי ולכן יזמינו עבורי את מבוקשי, יחסכו לי זמן ותמיד תהיה לי האפשרות גם להחזיר. גם את מה שאני אחזיר הם יוסיפו לגלגל הלמידה שלהם עלי ויעשו כל מאמץ שלא לאכזב בפעם הבאה. חושבים שחלמתי? אני ממש לא.   המאמר פורסם בטור השבועי של יעל קנדר, מנהלת BDO Digital, בדה מרקר בתאריך 8.10   ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>